שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ירושלים - דיבורים סביב לה
    מושב על עתידה הכלכלי של ירושלים שחנך את כנס הקיץ של הכנסת, הניב יותר וויכוחים מאשר הסכמות. במושב דובר על הגירה שלילית, הריבוי הטבעי, הבירוקרטיה, הירוקים הנלחמים בבנייה, והפגיעה בזוגות הצעירים
    לירושלים של ראש העיר אורי לפוליאנסקי יש פולקלור ויש מציאות. הפולקלור, לדבריו, זו ההגירה השלילית. המציאות, לפי נתוני משרד הפנים שציטט היום, היא שאוכלוסיית העיר חצתה את קו ה-800 אלף, כלומר גדלה בשנים האחרונות ב-25 אחוז. גם שר התמ"ת אלי ישי חושב כמוהו. הפולקלור בעיניו, הוא שהחרדים לא רוצים לעבוד. המציאות, לטענתו, שהמגזר הזה כבר במגמת השתלבות במעגל העבודה, אפילו במרכזי ההיי-טק המכניסים, ואפשר להחיש את התהליך בהכשרה מקצועית נכונה ובהתאמת מקומות העבודה לתרבותם.

     

    שני האישים פתחו היום סימפוזיון על עתידה הכלכלי של ירושלים שחנך את כנס הקיץ של הכנסת. התפתלותם עוררה גיחוכים. יו"ר התעשיינים בבירה רן טוטנאואר אמר כי מי שמהגרים מהעיר הם ה"אתרוגים", כלומר השמנת החברתית הצעירה; מישהו בקהל העיר על דברי ישי, כי הוא שוכח שעל כל חרדי שהולך לעבוד מצטרפים 5 חרדים חדשים למעגל הישיבות.

     

    זה היה רב-שיח אומלל שמאפיין לא רק את מצוקת ירושלים, מרבים להתווכח וממעטים להסכים. הוא עסק בחלקו הראשון בבעיה המרכזית של העיר, האם קיימת מצוקת קרקעות למגורים ולתעשייה, והאם הביורוקרטיה, שהשתלטה על התחום, מסרבלת או מייעלת את המצב.

     

    "בשטח לא עושים כלום"

    ליו"ר קבלני הבירה יאיר ביטון אין אשליות. העיר תקועה עם תכנית מתאר מלפני 50 שנה, ותכנית חדשה שגובשה לפני שנתיים נפסלה. "דרשנו עדכון למניעת ספקולציות קרקעיות, לחצים פוליטיים והחלטות שיהיו בכייה לדורות, ובשטח לא עושים ולא רואים כלום".

     

    בתכנית, שנפסלה בוועדה המחוזית או במועצה הארצית לתכנון ובנייה - אפילו על כך התווכחו, היו לדבריו כל הפתרונות שיספקו את אלפי הדירות החסרות כל שנה. חוסר שמביא להגירה של אלפי זוגות צעירים מתחום העיר. התכנית כללה בעיקר בנייה לגובה, עיבוי שכונות ומתחמי פינוי-בינוי. גם תכנית צפדי להרחבת העיר מערבה נפלה בלחץ הירוקים. "שטחים ירוקים זה דבר יפה אבל צריכים גם לגור", אמר ביטון, "לירוקים יש עוד שטחים".

     

    במרחב של דוברת הירוקים, אדריכלית החברה להגנת הטבע יעל המרמן-סולר, לא חסרה קרקע לבניה, כי "פאריס ומנהטן צפופות פי 6-7 מירושלים, במספר התושבים לקילומטר מרובע". לפי החשבון שלה יש בעיר עתודות קרקע ליותר מ-100 אלף יחידות דיור, מחציתן קרקע ציבורית. יש גם מספיק מקומות ריקים לתעשייה. "העירייה ומנהל מקרקעי ישראל רק צריכות להתגמש. אנחנו לא מתנגדים סדרתיים כפי שמציירים אותנו".

     

    אלדור על הירוקים: שיראו איפה

    סופיה אלדור מתכננת בכירה במשרד השיכון, אמרה שהירוקים "מטילים ביצים לא שלנו". אדרבה, שיראו לה את הקרקע

    ל-100 אלף הדירות. היא לגלגלה על בעלי החלומות שפותרים בעיות בהבל פה. במציאות הביורוקרטית המקומית, נתוני הזמן הדרוש לתכנן קרקע לבניה, שנים על גבי שנים, הם "מדכאים עד ייאוש". פינוי-בינוי יפה על הנייר עד לפינוי הדיירים.

    היא מרגישה את עצמה בודדה במערכה. רוצה לעזור ולתת את העזרה הממשלתית, אם היו תוכניות מוכנות. "אבל החוק הקיים הוא שגורם לתכנון להזדחל", זרקה רעיון ליוזמת הרב-שיח, יו"ר שדולת הכנסת למען ירושלים, ח"כ קולט אביטל (עבודה). "צריכים לקבל הכרעות מהירות ואמיצות יותר".

     

    גם למהנדס העיר החדש שלמה אשכול לא חסרים שטחים ירוקים בעיר, ובעיניו גם אין קשר בין צפיפות הדיור לבניה לגובה. לכן הוא תמך בפסילת תכנית צפדי שחתרה לבנות עיר חדשה בשעה שלא חסר פוטנציאל לפיתוח השכונות הקיימות. יש לו "אמונה לוקאלית", כדבריו, "אנחנו לא מנהטן או תל-אביב". הוא גם לא אחראי לסחבת הכרוכה בעדכון תכנית המתאר, אבל יש לו בשורה: התכנית החדשה כבר בצנרת ותאושר להפקדה עד הקיץ הקרוב. המסר שלה – לשתף את התושבים בשינוי פני העיר ובעצם "להחזיר את ירושלים לירושלמים". הוא גם לא ממהר. "הכי קל זה להקים משהו כדי שאחר-כך ישאלו מי האידיוט שאישר את זה".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים