התאונה לפני 22 שנים - הפיצוי עכשיו
בית המשפט קבע: קרנית תפצה קטין שנפגע בתאונת דרכים לפני 22 שנה, למרות טענתה כי אמו של הנפגע גילה רשלנות ולא דאגה לברר את פרטי הנהגת הפוגעת מיד לאחר התאונה
מוטב מאוחר. בית המשפט קבע כי קרנית, קרן שהוקמה במיוחד כדי לפצות נפגעי תאונות דרכים בהן זהות הנהג הפוגע אינה ידועה, תפצה את אחיאל דנוך ב-100 אלף שקל. זאת לאחר שנפגע מרכב ב-1986, כאשר הוא בן 5. זאת למרות שקרנית טענה כי אין היא צריכה לשלם, מאחר ואמו של הנפגע לא עשתה בזמנו כל שביכולתה כדי לאתר את הנהגת שפגעה בבנה ולא נטלה את פרטיה, למרות שמיד לאחר התאונה הסיעה אותה הנהגת הפוגעת לבית החולים.
קרנית טענה שעל הנפגע - ומאחר שמדובר בקטין, על הוריו - היה לעשות מאמצים לגלות את פרטי הנהג שפגע. לטענת קרנית, האם צריכה היתה לקבל את פרטי הנהגת בעת שזו הסיעה אותה לבית החולים. משלא עשתה כך, התרשלה ולכן קרנית אינה חייבת לשלם את הפיצוי. עוד נטען כי היה שיהוי בהגשת התביעה (הוגשה לראשונה רק ב-1994, שמונה שנים לאחר התאונה, ולאחר מכן פעם נוספת בסוף שנת 2004), מה שמנע מקרנית את האפשרות לברר את נסיבות התאונה.
נפגע בשנת 1986 מרכב, יפוצה רק עכשיו (צילום אילוסטרציה: ויז'ואל/פוטוס)
אחיאל דנוך שיוצג בתביעה על ידי עו"ד בשמת בן יאיר וליאנה חזין רביב, ממשרד רונן ברק, זכה בתביעה בבית משפט השלום בהרצליה. אבל קרנית ערערה על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם נידון הערעור על-ידי הרכב של שלושה שופטים: ישיעהו שנלר, ד"ר קובי ורדי ורות לבהר שרון.
שופטי המחוזי אישרו את פסק הדין של בית משפט השלום, וקבעו כי אמו של אחיאל לא גילתה כל רשלנות בפעילותה בעת התאונה. היא פעלה בסבירות, כאשר דאגה בראש וראשונה לבנה שנפגע קשה בתאונה ולא הגיב לסובב אותו. ולכן לא ניתן היה לצפות ממנה שבשעה קשה כזו, תדאג לקבל את הפרטים של הנהגת הפוגעת - גם אם זו הסיעה אותה לבית החולים.
יתר על כן, הוכח שהנהגת הפוגעת תוחקרה על-ידי שוטר ומסרה לו את פרטיה, ולכן סברה האם שהפרטים מצויים בידי המשטרה. בדיעבד התברר שהתיק נשרף, וכאשר ניסו ההורים לאתר את פרטי הנהגת הפוגעת, לא הצליחו.
השופטים קבעו גם שיש צורך להוכיח "רשלנות רבתית" של ההורים כדי לפטור את קרנית מתשלום הפיצוי, מה שלא הוכח כאן. "תכליתו ועקרונותיו של חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים היתה לא להשאיר נפגע בלא פיצוי. מרגע שהנפגע אינו יודע מי הנהג שפגע בו, זכאי הוא על-פי החוק לפיצויים מקרנית", קבעו השופטים.
אשר לטענת השיהוי בהגשת התביעה, קבע בית המשפט כי בעת שנפגע היה אחיאל קטין, ולכן מניין שנות ההתיישנות מתחיל רק מהגיעו לגיל 18. ואכן, התביעה הראשונה שהגיש היתה כשהגיע לגיל 18, אלא שאז נדחתה תביעתו. את התביעה השניה הגיש ב-2004, זאת לאחר שאחיו נפגע גם הוא בתאונת דרכים. רק אז נודע להוריו ממשרד עו"ד שטיפל בתיק של האח, כי הוא יכול להגיש תביעה נגד קרנית למרות הזמן הרב שעבר מאז.
כאמור, קרנית חוייבה בתשלום פיצוי בסכום של של כ-100 אלף שקל, וכן בתשלום שכר טירחה של 30 אלף שקל לעורכי הדין של אחיאל.
יש לציין כי באחרונה ניתנו מספר פסקי דין נוספים נגד קרנית, שחייבו אותה בתשלום לנפגעי תאונות דרכים, לאחר שזו ניסתה להתחמק מהתשלום בנימוק של רשלנות כביכול של הנפגעים. מרבית טענות אלה נגעו לאי איתורו של הנהג הפוגע בעת התאונה. פסק הדין החדש שניתן על-ידי שלושה שופטים הוא עקרוני, ויוכל לסייע לנפגעים נוספים של תאונות כאלה שנדחו על-ידי קרנית.
