המרוקנים התלהבו מהתנשמות הישראליות

בשבוע שעבר, תחת מעטה חשאיות מוחלט וללא מעורבות ממשלתית, התקיים בצדו הירדני של ים המלח כנס סביבתי ראשון מסוגו בו השתתפו נציגים מישראל, טוניסיה, אלג'יריה, מרוקו, ירדן והרשות הפלסטינית.

במהלך חמשת ימי הכנס, שהוכתר כ"הישג ראשון מסוגו", דנו 54 נציגים מכ-20 ארגוני סביבה שונים בשיתופי פעולה עתידיים בנושאי תיירות אקולוגית, מחקרי צפרות וגם זיהומי אוויר, מים וקרקע.

על ארגונו של המפגש יוצא הדופן עם נציגים ממדינות עימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים אחראית הקרן הגרמנית ע"ש הנס זיידל, אשר נציגיה ביקרו בישראל באוקטובר והתרשמו משיתוף פעולה סביבתי המתקיים מזה מספר שנים עם ירדן.

נציגי המשלחת הישראלית לכנס כללו את אנשי החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל-אביב, בהם מנכ"ל החברה, גרשון פלג, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, ד"ר יוסי לשם, מנהל מרכז הצפרות של החברה, דן אלון ומיקי יעקובסון ממחלקת פיתוח משאבים וקשרי חו"ל.

"בתחילת הכנס האווירה היתה מתוחה, ואין ספק שהנוכחות הישראלית שם הפכה אנשים למעט מסוגרים", סיפר ד"ר לשם ל-ynet, "אבל בסופו של דבר, אחרי שהצגנו בפניהם את הנסיון שלנו בתחום מחקרי הציפורים, היתה התלהבות וגם רצון לבחון שיתופי פעולה עתידיים".

הכנס זכה אמנם לברכתם של משרדי החקלאות והגנת הסביבה, אולם כאמור, פרט לביקור קצר לו זכו המשתתפים מצד שגריר ישראל בירדן, לא נרשמה בו נוכחות ישראלית רשמית. "ברגע שמערבים נציגי ממשלה הכל הופך להיות פוליטי וקשה יותר. אנשים נכנסים ללחץ", הסביר לשם. "היתרון של ארגוני הסביבה הוא בעובדה שהם לא-ממשלתיים (NGO's) והם יכולים להיפגש בקלות יחסית".

במרכז הכנס: התנשמות של שדה אליהו

בתרגום סימולטני לשלוש שפות - ערבית, אנגלית וצרפתית – הציגו משתתפי המדינות השונות את האתגרים הסביבתיים בפניהם הם עומדים, ודנו בדרכי הפעולה לשמירה על הסביבה והטבע, לחינוך סביבתי ופעילות קהילתית.

"הנושא המרכזי היה הצגת שיתוף הפעולה שכבר מתקיים באזור, בין ישראל, הרשות הפלסטינית וירדן בתחום ההדברה הביולוגית", אמר לשם. פרויקט זה, אותו יזמו החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל-אביב לפני מספר שנים, מתקיים במימון אמריקני ובמסגרתו פועלים חקלאים בעמק בית שאן ועמק הירדן להפחתת השימוש בחומרי הדברה רעילים נגד נברנים על ידי שימוש בעופות דורסים כמדבירים ביולוגיים.

"הפרויקט מבוסס על שימוש בבזים אדומים, בינשופים ובתנשמות. זוג תנשמות אוכל כ-2,000 עכברים בשנה ומכאן יעילותם", הסביר לשם.

הרעיון, שהחל בקיבוץ שדה אליהו לפני כ-20 שנה, הפך עם השנים לפרויקט אזורי מרשים. במסגרת הפרויקט הוצבו לאורך שתי גדותיו של הירדן עשרות תיבות קינון לבזים ותנשמות המשמשים כמדבירים טבעיים במקומם הכימיקלים הרעילים.

"מרבית התיבות בצד הירדני מפוזרות באזור אירביד, ובשטח הפלסטיני - באזור טמון (בין ג'נין לשכם)", אמר לשם. "לצד זה אנו מקיימים פעילות מחקרית וחינוכית ומטרה היא להפחית את הפגיעה שנגרמת לציפורים הנודדות באזורנו (כמיליארד ציפורים בשנה – י.ע-ד) כתוצאה מחומרי ההדברה".

בחברה להגנת הטבע ציינו כי בשל מרכזיותו של פרויקט התנשמות והבזים האזורי, כלל הכנס מספר סיורים לימודיים. בין היתר ביקרו המשתתפים בחווה אקולוגית לגידול תמרים הסובלת מנזקי נברנים, באכסניה אקולוגית בוואדי מוג'יב שבירדן וכן במוזיאון ים המלח.

על-אף המתיחות הפוליטית השוררת באזור ולמרות הקושי הכרוך בארגון כנסים מסוג זה, בחברה להגנת הטבע מצפים למפגש דומה בעוד שנה. "כידוע, לטבע אין גבולות ובעיות סביבתיות שפוגעות בישראל מאיימות גם על מדינות סמוכות ולהפך", אמר מנכ"ל החברה, גרשון פלג. "רק בדרך של שיתוף פעולה נוכל להתמודד בצורה הטובה ביותר בקידום המאבק לאיכות חיים טובה יותר לכל תושבי האזור. החברה להגנת הטבע רואים חשיבות רבה בשיתוף פעולה ובקשר מתמיד בין הגופים הפעולים בתחום איכות סביבה בכל מדינות האזור".