שרף הלבונה מפיג חרדה ודיכאון
הכהנים בבית המקדש נהגו להקטיר מצמח הלבונה על המזבח, בימי חז"ל נתנו אותו לנידונים למוות כדי להרגיעם. עתה מקווים חוקרים ישראלים כי מצאו בצמח תרופה לדיכאון וחרדה
קבוצה של חוקרים ישראלים, מהמרכז האוניברסיטאי באריאל, מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן למדע, תציג בעוד שבוע ממצאים ראשונים של מחקרה בנוגע להשפעות קטורת השרף של צמח הלבונה (Boswellia), על חרדה ודיכאון. החוקרים מצאו כי הצמח מפיג תחושות של חרדה ודיכאון ויותר מכך, שהוא פועל על קולטנים שונים מאלה שפועלים עליהם התרופות המקובלות. העובדה שהשפעת הצמח מתבססת על מנגנון שונה במח, נוטעת תקווה בלבותיהם של החוקרים, כי בעתיד ניתן יהיה לפתח תרופה נגד דיכאון המבוססת על הצמח, שלא תגרום לתופעות הלוואי המוכרות משימוש בתרופות קיימות.
"כל התרופות הקיימות נגד דיכאון, פועלות על פי מנגנונים סטנדרטיים ומוכרים במח" אומרת ראש צוות המחקר, פרופ' אסתר פרידע מהמרכז האוניברסיטאי אריאל. "הצמח שלנו פועל על מנגנון אחר, מנגנון שעד עכשיו לא ידעו שיש לו השפעה על דיכאון וחרדה". מדובר בתעלה מוחית בשם (TRPV3 (Transient Receptor Potential Vanilloid 3, שעד כה יוחסה לה מעורבות בהעברת תחושות חום מחלקי הגוף למח.
החוקרים במרכז האוניברסיטאי אריאל ערכו ניסויים עם עכברים שצעדו במבוך. למבוך היו 4 מחילות, 2 מהן פתוחות ומתרחבות ו-2 מהן מקורות. המנהרות המקורות נועדו להשרות אווירה של ביטחון על העכברים, הפתוחות נועדו להיות מסעירות ומסוכנות יותר. במחקרים קודמים נמצא שתחת השפעת וליום, נהגו עכברים להעיז ולצאת אל המנהרות הפתוחות, בעוד שללא וליום הם בחרו להישאר במרחב המקורה והמוגן.
ערך אנציקלופדי
תרופות פסיכיאטריות
קבוצת תרופות הגורמות לשינוי בפעילויות המוח ומביאות לשינויים בהכרה, בתפישה, במצב הרוח ובהתנהגות.
גם תחת השפעת הלבונה, יצאו העכברים אל המנהרות הפתוחות ואף העזו להסתובב מחוץ למבוך. החוקרים מסיקים מכך שהצמח מפיג תחושות חרדה ומעוניינים עתה לבדוק את השפעתו על בני אדם. לאחר שהסתיים שלב הניסויים בעכברים, נכנסו לפעולה מדעני מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית ובדקו מה התרחש בתוך מוחותיהם של העכברים שהשתתפו בניסוי. אז התגלתה כי שרף הלבונה לא רק מפיג חרדה, הוא גם עושה זאת בצורה שלא הייתה מוכרת עד כה.
זהו פרק חדש ומעניין בתולדותיו של צמח ששימש עוד בימי קדם לצרכים "רוחניים". הכהנים בבית המקדש נהגו להקטיר את שרף הלבונה על הר הבית בעת הקרבת הקורבנות. במסכת סנהדרין בתלמוד הבבלי מסופר כיצד היה נהוג לערבב לבונה ביין ולהגיש לנידונים למוות- "אמר רב חסדא היוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו" (בבלי, נזיקין, סנהדרין, דף מ"ג). מסתבר כי אבותינו הכירו כבר את סגולותיו של הצמח כמפיג חרדות ועתה הגיעה שעתו של המדע לעמוד על הכוחות הנצורים בלבונה.
ביחד עם פרופ' פרידע השתתפות במחקר ד"ר אריה מוסאיוף (האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן), ניקולי גובשטיס, ד"ר טטיאנה ברגמן וד"ר אברהם א' שמש (המרכז האוניברסיטאי אריאל), פרופ' אסתי שוהמי (האוניברסיטה העברית), ד"ר נטע רימרמן (מכון ויצמן), ופרופ' רפאל משולם (האוניברסיטה העברית). ממצאי המחקר יוצגו במסגרת "כנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 18", כנס מדעי רב-תחומי המתקיים בשיתוף פעולה עם מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן. הכנס יתקיים ביום חמישי הקרוב (ה-19 ביוני).
ניסיונות בלתי פוסקים למצוא מרפה. דיכאון
צילום: ויז'ואל/פוטוס
