כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

למה את עדיין לבד? ארבע סיבות אפשריות

את אינטליגנטית ויש לך גם חוש הומור. את אולי לא נראית כמו בר רפאלי, אבל את בהחלט מצודדת יותר מכל אלה מהתיכון שלך, שתפסו בן זוג כבר לפני שנים. אז למה את עדיין לבד?... כי את לא יודעת להשתחרר, לא יודעת מתי להפסיק, לא יודעת מתי ליזום ולא מספיק אסרטיבית, זה למה. מדריך וכמה הצעות

קטי קמחיפורסם: 16.06.08 , 01:55

בנות רבות מוצאות שככל שחולפות השנים והן מכירות את עצמן טוב יותר, כך גם קשה להן יותר למצוא בן זוג. ובינתיים, לכל חברה שלך יש דעה אחרת. חלק חושבות שאת מחפשת את הגבר המושלם (שלא קיים במציאות) וחלק אומרות שאסור בשום פנים ואופן להתפשר (אכן, אסטרטגיה מנצחת, כמו שאנחנו רואות...). חלק מציעות לצאת בערבים ולא לשבת לבד בבית וחלק מוכנות להישבע שאי-אפשר לפגוש אהבת אמת בפיק-אפ בר.

ואם זה לא מספיק, האמא הפרטית מזכירה ש"כשאני הייתי בגילך, כבר היו לי שני ילדים" - והאבא הפרטי מודיע חגיגית שהאהבה מגיעה עם הזמן ומה שהכי חשוב זה חשבון הבנק ("כי עם אהבה לא קונים במכולת").

וכך, את ממשיכה לפתח את חלום בן הזוג והמשפחה: מתלבשת יפה לכל אירוע – כי אולי דווקא בחתונה של ההיא מהעבודה תפגשי את נסיך החלומות שלך – קוראת את כל הטיפים שכתובים בעיתונים ומנסה ליישם את כל העצות.

אבל בכל זאת, העניינים לא ממש זזים לשום מקום, השעון הביולוגי שלך מתקתק, ואת תוהה אם את עושה משהו לא בסדר. אחרי הכל, את אינטליגנטית ויש לך גם חוש הומור. אולי לא נראית כמו בר רפאלי, אבל את בהחלט מצודדת יותר מכל אלה מהתיכון שלך, שתפסו בן זוג כבר לפני שנים. אז למה את עדיין לבד?...

בשבילך, ורק בשבילך, אני רוצה לעשות קצת סדר בעניינים.

כשאנחנו תקועות במצב מסוים, אנו מגיבות, לרוב, בארבע דרכים עיקריות:

אנחנו מקבלות את זה.
אנחנו לא מקבלות את זה ו"עובדות בזה בטירוף".
אנחנו משלימות עם זה.
אנחנו מנהלות את זה, במקום שזה ינהל אותנו.

1. אם את מקבלת את זה, את משוחררת

וזה, אגב, לא ויתור, אלא מה שיהפוך את הסיטואציה לנסבלת יותר. לפעמים, דווקא המאמץ לשנות הוא זה שגורם לנו להישאר תקועות. במצב כזה, החיפוש הבלתי-נלאה עלול לגרום לנו לא לראות את הדברים החשובים באמת.

ככה שאחת הדרכים המוזרות למציאת בן זוג היא דווקא לוותר על החיפוש.

לא מדובר על להפוך ליצור פסיבי ולקוות שהוא כבר ימצא אותך, אלא לשנות את המיקוד של ההתנהלות שלך. להתחיל ללכת לאירועים לא כי יש סיכוי למצוא שם חתן, אלא כי תוכלי לרקוד ולפגוש שם חברים טובים; לצאת לבית קפה כי מתחשק לך, לא כי תוכלי לצוד שם עוברי אורח תמימים; ללכת לים כי את סתם אוהבת להתבונן בגלים.

ברגע שהאנרגיה שלך מתמקדת בציפייה אחרת מהחיים (כמו להתקדם בקריירה, להיות יותר בטבע, ללמוד, לרקוד, ליהנות מזמן איכות עם חברים), את עשויה לגלות שבאופן טבעי תפגשי אנשים חדשים שחולקים איתך את אותה אהבה ואת אותם תחומי העניין. ככה גם תהפכי את ההווה שלך לאיכותי יותר, וגם, רוב הסיכויים שעל הדרך תזכי לפגוש גברים. אפילו שווים.

זה נחמד, אבל רוב הסיכויים שקשה לך לקבל את המצב ולוותר כליל על החיפוש. במקרים כאלה את יכולה, למשל, לא לקבל את זה ולהתחיל לעבוד בזה באגרסיביות.

2. אם את נעולה על זה בכוח, את אגרסיבית

את מסמנת מטרה ולא תשחררי לחץ עד שתקבלי את מבוקשך. יש גברים שמוצאים את התכונה הזו מושכת (אחותי, יש כל מיני גברים בעולם...), אבל רובם יתעייפו מהעניין אחרי שני דייטים. חוץ מזה, את עלולה להפוך לתוקפנות אחת גדולה.

בדרך כלל, האגרסיביות הזו נובעת מתחושה של חולשה. הנשים האגרסיביות נוטות להתנהג ככה כפיצוי על קושי אחר: דימוי גוף בעייתי, מחסור בכסף או בביטחון עצמי. אם את אגרסיבית, את תשווקי את עצמך ברעש גדול ולרוב גם תצליחי "לצוד". אבל כנראה ש"המטרה" שהושגה בכוח לא תישאר בידייך לאורך זמן. במקרה הטוב, גבר שניצוד בתקיפות ובכוחניות, יעזוב בתוך זמן קצר. במקרה הרע הוא יישאר. וככה תמצאו את עצמכם במערכת יחסים ארוכה המבוססת על ניצול ותוקפנות. נפלא.

3. אם את מקבלת את זה כגזירת-גורל, את פסיבית

תשבי בחושך בבית ותחכי. הנשים הפסיביות הן אלה שלימדו אותן לחכות. אולי מתוך אידאולוגיה ("שהגבר ירוץ אחריך ולא להיפך") ואולי מתוך עצלנות ("את כל-כך יפה, תשבי בבית והנסיך שלך כבר יגיע לבד").

אז ככה. אם את יושבת בבית ומחכה שהגבר הנכון יקיש בדלת ובידו צרור של נרקיסים ריחניים וטבעת, זה נחמד, אבל לפעמים תחכי הרבה מאוד שנים.

ההתנהלות שלך פסיבית? את מפסידה מכל הכיוונים (צילום: אינדקס אופן)

ואם בגלל איזשהו בדל של מקריות את פסיבית שמצאה בן זוג, את תגלי מהר מאוד שגישה כזו לחיים היא גם מקור להרבה מאוד חולי ביחסים. נשים פסיביות מתנהגות כאילו הזכויות והרצונות של אחרים עדיפות על הזכויות שלהם. הן יגרמו לגבר שלהן להרגיש כמו נסיך, אבל לאורך הזמן אותה את עשויה לפתח תחושה של קורבן, מה שיהפוך אותך למפלצת הקרויה "פסיבית אגרסיבית": כזו שמשיגה את מבוקשן על-ידי תמרון עקיף בסגנון "אין לכם זמן לבוא לאסוף אותי? זה בסדר, אני אשאר בבית". בקיצור: מזל טוב. הפכת לפולניה!

וחוץ מזה, מערכות יחסים כאלה, קשה לתקן. מי שהתרגל להיות "נסיך" שיש לו משרתת, לרוב לא יהיה מוכן להישאר במערכת היחסים ברגע שהמשרתת מתחילה לעמוד על זכויותיה, או סתם הופכת לאשה עם רצונות. ככה שאת מפסידה מכל הכיוונים פה.

4. אם את מנהלת את החיפוש במקום שהוא ינהל אותך, את אסרטיבית

כדרך חיים בכלל, ובחיפוש אחר בן זוג אוהב בפרט, האסרטיביות היא דרך מצוינת ליציאה ממצב מתסכל. לכן, אם קשה לך לבחור בדרך מספר 1 (השתחררות מהחיפוש האקטיבי אחר בן הזוג), הדרך האסרטיבית היא הדרך הבאה הטובה ביותר.

אם את אסרטיבית, את מנהלת את חייך ממקום מאוזן ונכון, יודעת מה את שווה ויש לך גם ביטחון עצמי. את לא כופה את עצמך על אחרים (כמו האגרסיבית) את לא מחכה בבית לאביר המושיע (כמו הפסיבית), את מסמנת לעצמך מטרה בגובה העיניים - ויוצאת לחפש אותה.

אם את אסרטיבית, את לרוב שלמה עם עצמך באופן יחסי, יודעת מה היתרונות שלך ומה החסרונות, ואת לא מגיעה לעולם הדייטים מתוך תחושה של עליונות או נחיתות. את גם לא מחפשת שם ישועה, אלא בן זוג.

אם את אסרטיבית, את יודעת שזכותך להיות מאושרת ולכן את מחפשת את הגבר שיסייע לך בהגשמת חלום האושר (או האשה, אנחנו בראש פתוח), לא גבר שיושג באמצעי מרמה (הריון למשל), או שיישאר איתך מתוך רחמים או פשרה.

ואגב, אסרטיביות מעלה את הביטחון העצמי וביטחון עצמי הוא תכונה מאוד מושכת בעיני בני המין האחר, ובעצם בעיני כל מין. אם את אסרטיבית, את יודעת לא רק מי את, את לרוב גם יודעת מי מתאים לך.

נכון, כולנו יודעות שמתאים לנו (מאוד!) לחיות עם גבר עשיר, מצליח ויפה-תואר, אבל האסרטיבית תדע למצוא את התכונות האלה בגברים שסביבה ולא תחכה שבראד פיט במקרה יגיע לחיפה.

בסך הכל, כל אחד מהגברים שסביבך הוא עולם ומלואו של תכונות נפלאות יותר ונפלאות פחות. וזה נכון גם לגביך.

אם את אסרטיבית, את יודעת שמעבר למראה החיצוני וחשבון הבנק במערכת יחסים ארוכת-טווח חשובים בעיקר האמינות, אהבת הילדים, חוש ההומור, הביטחון העצמי ותחומי עניין משותפים. ואם את אסרטיבית, את גם לא מנהלת את מערכות היחסים שלך כמו חנוונית – וזו בכלל תכונה סקסית. ואת גם יודעת לפתוח את הלב בלי לחשוש שתיפגעי שוב.

אז איך לכל הרוחות אני נעשית בחורה אסרטיבית (או יותר אסרטיבית), את שואלת את עצמך. אז הנה כמה אורחות מחשבה ומנהגים לחיים ששווה לאמץ:

"זכותי לומר לא".
"מותר לי לא להבין".
"מותר לי לטעות".
"מגיע לי שדעתי תישמע".
"זכותי להשיג את מטרותי".
"זכותי שיכבדו אותי".
"זכותי לקבל את החלטותי בעצמי".
"זכותי שאחרים יתחשבו בדעותי".
"אני מחויבת לנהוג באחרים בהגינות ובכבוד".
"אני אחראית לפעולותי, ומחויבת לתוצאותיהן".
"אני מחויבת להבטיח את זכויותיהם של אחרים".
"אני מקבלת אחריות על החיים שלי ומה שקורה לי הוא תוצאה של ההחלטות שלי".

בפעם הבאה שאת במערכת יחסים זוגית, תבדקי כמה מהדברים האלה מתממשים. כל מספר שמעל שש – ואת במאזן חיובי. ומשם הדרך למעלה – ולזוגיות אמיתית – כבר תהיה יותר קלה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו