יופי זה המצאה של טיפשים

ילדים חכמים כבר נראו השנה בטלוויזיה בשעות צפיית השיא המיועדות בעיקר למבוגרים. ב"מי מפחד מתלמיד כיתה ו'", ילדים התחרו במבוגרים על שאלות מעולמם של בוגרי בית ספר יסודי. למרות שמשתתפיה הקטינים לא התיימרו לרשת את מקומו של איינשטיין, גם שם מדובר היה בתלמידים מוצלחים למדי. אבל ב"נקמת המחוננים", לדברי אילדיס, מדובר בתלמידי-על.

אלי אילדיס ונבחרת המחוננים. רגילים בעיקר להצלחות (צילום: יוסי צבקר)

"זה לא הגאון של הכיתה, וגם לא הגאון של השכבה. זה הגאון של בית הספר ולפעמים גם הגאון של העיר". הוא אומר. "הם חבורה מדליקה. יש ביניהם חנונים שחיים להם בעולם משלהם, יש ילדים שנראים כמו כל אחד אחר ויש כאלה שנראים כסוג של גאונים מטורפים. אלה ילדים שרגילים בעיקר להצלחות. מבחינתם, להתמודד עם משהו שהם לא מצליחים בו היה מאוד לא פשוט".

הם יצליחו לשמור על הזוכה בסוד? התוכנית הוקלטה מראש, עד תוכנית הזכייה.

"גם בתוכניות ריאליטי אחרות יש מי שאוהב לחרב את הנאתם של אחרים. אבל הילדים האלה הרבה יותר אחראיים מהרבה מבוגרים שאני מכיר. לא הייתי מפיל עליהם אשמה כזאת. הם ממש בסדר".

ואכן, קשה שלא לסמוך על אלוף השחמט בן ה-13 של אשדות יעקב מאוחד, או על אוהד בן ה-14 מחולון שלא נולד מחשב שאין ביכולתו לפרק. הם מתחרים לא רק בינם לבין עצמם כיחידים ובקבוצות, אלא גם במבוגרים מומחים בתחומם. הבנות נדרשו להתחרות עם דן חמיצר על פיתרון חידת היגיון והתמודדו מול ירמי קפלן במשימת ידע באנגלית. הבנים התמודדו מול רמי מאירי במשימת זיכרון ויזואלי ומול המתמטיקאי זיו כספי בפיתרון תרגילים.

"אין עם זה בעיה", אומר אילדיס. "אמרנו: אם אתם גאונים - בואו נראה אתכם מתחרים במבוגרים".

נו והם עמדו באתגרים?

"הם נתנו בראש. יש להם אינסטינקטים הרבה יותר מהירים מלמבוגר".

ואילדיס יודע דבר או שניים על אינסטינקטים של ילדים. לא רק שיש לו כמה מהם בבית, הוא עבד בעבר בערוץ הילדים, שם הגיש את "חמד וחצי", מהדורת חדשות אקטואליה וידע שהתבססה על הגשה משותפת של מבוגר וילד, וגם עסק בהדרכת בני נוער. הוא בעצמו היה ילד מחונן שהוריו ביקשו שלא לנתק מסביבתו ושלחו אותו לבית ספר מיוחד. לכן נהג לפקוד את מכון ויצמן ואת הספריה בתכיפות גבוהה יותר מילדים אחרים. כשהוצע לו להנחות את "נקמת המחוננים", הוא נעתר גם מכיוון שנזכר בילדותו, אבל יותר מכך – הוא התאהב בילדים.

"ראיתי את הקלטות מהאודישנים והיו שם טיפוסים שפשוט הדליקו אותי", הוא מספר. "נראה לי מדליק לגמרי לשים ילדים כאלה במרכז ולהפנות אליהם את אור הזרקורים".

הכל ברוח טובה

אילדיס לא מסכים עם הסברה שמדובר בעוד מקרה של ערוץ מסחרי שמציב ילדים בפריים טיים כדי למכור זמן פרסום. "אני חושב שזה מאוד חשוב שהידע מגיע לפריים טיים", הוא אומר. השאלה היא האם כך חושבים גם גופי השידור, או שמא המניע העיקרי הוא התשוקה ליצור עוד תוכנית ריאליטי עם ילדים, גיבורים שקשה לשנוא, ולכסות אותו במעטפת צדקנית של חידון ידע. אילדיס יכול רק להעיד שלו וליוצר הסדרה, רועי סטריקובסקי, גם הוא ילד מחונן לשעבר, היו רק כוונות טובות.

"נקמת המחוננים". החוכמה והידע במקום הראשון (צילום: דודי מוסקוביץ)

"לדעתי, זו הפעם הראשונה שיש תוכנית ששמה במקום הראשון בסדר העדיפות את החוכמה ואת הידע, שהן לאו דווקא תכונות חיצוניות" הוא מסביר. "אני חושב שהורים יצפו בזה ויראו שטוב לפתח בילד גם את הידע ולא רק יופי, יכולות שירה או ריקוד או דברים חיצוניים אחרים, שכבודם במקומם מונח. אני חושב שמן הראוי שתהיה גם תוכנית כזאת".

אז תוכנית ריאליטי שבה ילדים מודחים מדי שבוע היא הפורמט המתאים לקידוש הידע?

"יש לך פורמט אחר?"

לא חייבים להציג ידע באמצעות ילדים.

"המבחן הכי גדול לתוכנית כזאת הוא זהירות בשמירה על כבודם ונפשם של הילדים ואני חושב שבתוכנית הזאת, זה נשמר לכל אורך הדרך. עשיתי כבר תוכניות ריאליטי במהלך הקריירה, לא אחת ולא שתיים, שבהן היו מודחים. ובשום מקום ההדחה לא היתה קשה כמו בתוכנית הזאת".

זו בדיוק הנקודה. לא נעים לראות ילדים מודחים ובוכים.

"לא נעים לראות אנשים בוכים בכל מקרה. ההדחה היא אובייקטיבית אין חבר שופטים שמדיח ואין צופים שקובעים. הכל נשפט על-פי רמת הביצוע במשימות. זו היתה הפקה רגישה, שלא פעם כופפה את התנאים הלא פשוטים שיש בימי צילום או בתחרות, מכיוון שמדובר בילדים. לכל אורך ההפקה לא הרגשתי שנעשה שימוש ציני בילדים".

ילדים חכמים לא תמיד מחצינים רגשות.

"כן, אחד הדברים הבולטים בתוכנית הזאת הוא שילדים גאונים זה מאוד מטעה. כשאת מדברת איתם, את שוכחת בשנייה שאת מדברת עם ילד. השפה שלהם מאוד עשירה והדיבור מאוד בוגר, אבל אסור לשכוח שמבחינה רגשית - את מדברת עם ילדים. אני חושב שההפקה יצאה מגדרה כדי להיזהר איתם".

היו ילדים שהגיבו לא טוב?

"היתה ילדה שהתחילה להרגיש רע פיזית כשהיא ראתה שהיא הולכת להפסיד. ולמרות שמדובר במשחק עם כללים מאוד ברורים ונוקשים – עצרנו את ההפקה כמעט ליום שלם, עם כל העלויות שיש ביום צילום כזה, כי מדובר בילדה. אין שם את הציניות שיש בתוכניות אחרות".

השכלה לשם השכלה

אולם למרות הכוונות הטובות, אילדיס לא מכחיש שגם ב"נקמת המחוננים" מצפים לנו התככים האופיניים לתוכניות ריאליטי. "המעטנו בזה. אבל היו יריבויות, היו חברויות והיה אפילו זוג שצמח בתוך התוכנית. היה מקסים לראות את זה מהצד. היה לי חיבור רגשי מאוד עמוק איתם. היו כאלה שמש התאהבתי בהם. זה מאוד מפרה לפגוש ילדים ובעיקר כאלה. זה גם הכין אותי לקראת הגיל הזה, שהגדול שלי מתקרב אליו".

אמרת שזו צפייה משפחתית. מה התוכנית נותנת לצופיה הילדים?

"אני חושב שזה מאפשר בפעם הראשונה שמושאי הערצה יהיו ילדים שהם גאונים, ולא דווקא מלך ומלכת הכיתה, או הספורטאי הכי טוב, או הילדה שעושה את הקומבינות ואת התככים, כי זה מה שקורה בגילאים האלה בדרך כלל. אנחנו יכולים להסתכל על כל העולם הזה מנקודת מבט צינית ומרירה, אבל אנחנו יכולים גם להעמיד דברים באור אחר. ב-15 שנה האחרונות, החברה שלנו מקדשת דברים שהם לאו דווקא ידע - כסף, הצלחה, יופי. השכלה נתפסת כאמצעי להשיג כסף ויוקרה. השכלה לשם ההשכלה זה משהו שנדחק קצת לשוליים. אני מקווה שתוכנית כזאת תחזיר את ההשכלה ואת הידע למקום הראוי להן".

היית נותן לילדים שלך להשתתף בתוכנית?

"לילדים שלי לא הייתי נותן להשתתף. לא כי הפורמט לא בסדר, אלא כי אני משתדל לא לשים אותם בעין המצלמות ולאפשר להם לגדול באופן רגיל, לא כבנים של".

השוות בין הילדים בתוכנית לילדים שלך?

"הילדים שלי מדברים שפה מאוד עשירה. חוץ מזה אני אף פעם לא משווה את הילדים שלי לילדים אחרים. זה מיותר לגמרי. אני שופט אותם כמו שהם, אם בכלל".

אבל זו מהות התוכנית – השוואה בין יכולות של ילדים.

"אבל לא עם הילדים שלך. אוי ואבוי אם זה יביא לכזה מצב מעוות. לפי הגישה הזאת, אני צריך להיות מתוסכל מכל מי שמצליח ב'כוכב נולד' או בתחרויות יופי כי הילדים שלי לא כאלה. זה דן אותי לחיים של תסכול ודיכאון, וזו גישה מאוד לא בריאה לחיים, לא לגבי ילדים ולא בכלל".

מה אתה חושב על תוכניות הריאליטי החדשות בערוצים האחרים? "האח הגדול" למשל?

"אני באופן אישי לא משתגע על תוכניות שחודרות יותר מדי לפרטיותם של אנשים. אני מעדיף את המרוצים למיניהם. 'המרוץ למיליון' האמריקאית או 'סוף הדרך' שעשיתי פה בארץ".

אז היית עושה את "המרוץ למיליון" הישראלי?

"בטח, זה מגניב".

יש לך ניסיון, ומחפשים מנחה.

"אם מי שיעשה את זה יחליט לפנות אלי – נדבר. אני לא הולך ומחפש עבודה, תודה לאל – לא חסר. בדרך כלל פונים אלי לדברים האלה. אני לא מוטרד".