שתף קטע נבחר

תרפיה במוזיקה

אבי בללי מוציא דיסק בהשראת המוזיקה שכתב ל"בטיפול", מודה בנטייה למלנכוליה ובחוסר חיבור לתרבות ה"סלברייטינג" וחושף תוכניות לעתיד, דווקא משמחות

 

"סלברייטינג", כך מכנה אבי בללי את תעשיית הכוכבים המוזיקלים של ימינו. "שלא תבין אותי לא נכון", הוא אומר, "אני לא מתנגד לדרך הזו בשום צורה, אני פשוט לא חושב שמדובר באמנות. הדבר החשוב ביותר בז'אנר הזה הוא מי גדול יותר מהשני ולמי יש יותר רייטינג, וזו לא אמנות".

 

כעשרים שנה חלפו מאז שבללי עשה את הצעד הראשון עם "נקמת הטרקטור". בזמן שכוכבים התחלפו וז'אנרים פרחו ודעכו, שקד בללי על פיתוח המחוזות האישיים שלו - הרוקנ'רול, שבו הכניס קצת לכלוך, האלקטרוניקה והאמביינט - ועל ההתאמה המושלמת בין צלילים לסיפור, אותה הוא עושה בתור אחד ממלחיני הפסקולים המבוקשים בשוק.

 

היום, כשהוא בן 45, הוא מציג יצירה שהחלה עבור הטלוויזיה אבל עכשיו מגיעה על גבי דיסק. זהו פסקול חדש המושפע ישירות מעבודתו על הסדרה עטורת השבחים, "בטיפול" והוא נכלל במארז הדי.וי.די של העונה השניה שיוצא עכשיו. בעקבות הסדרה פרצה יצירתו של בללי גם מחוץ לגבולות ישראל, בזכות הגרסה האמריקאית, "In Treatment", שהשתמשה גם היא כפתיח במנגינה המלנכולית שהלחין. את המנגינה, אגב, בללי כתב רק בהשראת התסריט, בלי לצפות בשום פרק.


אסי דיין כראובן הפסיכולוג. גם הוא באלבום (צילום: דודי חסון)

 

למה מלנכולית ולא עצובה? כך בללי חש. הוא מתחבר לאפלה, לחוסר הוודאות ולמלנכוליה, אך לא לעצבות - הוא משתדל בכל כוחו שלא להגיע לשם. בללי יודע שהוא סוחב איתו את כל התכונות האלה מגיל צעיר, למרות שאין לו ממש הסבר מדוע. "איזשהו גֶן", הוא משער. פעם זה גם היה מדאיג אותו, אבל היום הוא יודע שזה מי שהוא עם זה ועם השנים גם למד לתעל את הרגשות לתוך המוזיקה.

 

בקרוב מאוד ייצור בללי בעזרת התחושות האלה שני אלבומים חדשים, שהציפייה אליהם רבה. האחד הוא אלבום חדש של "נקמת הטרקטור", הראשון מזה חמש שנים. השני הוא אלבום משותף עם יהודית רביץ, איתה כבר יזם בשנה שעברה מופע משיריה של דליה רביקוביץ' ז"ל.

 

אבל תחילה מגיע הפסקול החדש, המושפע מהאווירה הלא-פשוטה שמשרה "בטיפול": הדמויות, התסריט ומוזיקת התוכנית המקורית אותה כתב לראשונה. באלבום האמביינטי יצר בללי מנגינות טריות שלא מופיעות בסדרה וכך גם

מאפשר כניסה שונה לגמרי לתוך הצלילים המיוחדים. גם מי שלא צפה בשתי העונות של הסדרה, יוכל לזכות בהאזנה במיליון תחושות חדשות ולקחת את המוזיקה למקומות הקרובים אליו ביותר.

 

בעת היצירה, גם בללי לקח אותה למחוזותיו. מלבד ההשראות, שהגיעו מהסיפורים שבתסריט, בללי גם נזכר בניסיונותיו הפרטיים בטיפול ("אני יודע מה זה, לפרקים") ובחברה קרובה שהלכה לעולמה. לצד אלה, אפשר גם למצוא כמה דיאלוגים בין אסי דיין והמטופלים ששולבו גם באלבום. רק אז, אומר בללי, היצירה הופכת "טיפולית" ממש.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מלנכולי, לא עצוב. בללי
צילום: יהונתן צור
לאתר ההטבות
מומלצים