"החלשת היועמ"ש - פתח לשחיתות ציבורית"

הצעת החוק החדשה של שר המשפטים, פרופסור דניאל פרידמן, בנוגע להפרדת סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה מעוררת תגובות אוהדות ונזעמות במערכת המשפטית והפוליטית. על פי ההצעה, יצומצמו סמכויותיו של היועץ, בעיקר בתחום הפלילי, ויועברו לתפקיד חדש - התובע הכללי.

יצחק זמיר, שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה בין השנים 1978-1986, מתנגד להצעת פרידמן: "ההצעה מחלישה את היועץ המשפטי לממשלה. כרגע הוא חזק ובעל סמכויות וזה מה שהמדינה צריכה כדי שלא תהיה שחיתות ציבורית. כל מי ששימש בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה וכל פרקליטי המדינה וגם כל השרים לבד מפרידמן - נגד ההצעה".

לדבריו, עו"ד דן אבי יצחק (ממנסחי ההצעה - א.ג) הינו סניגור ולכן מעולם לא היה חלק מהמערכת ולא יודע איך היא פועלת. "לפני 10 שנים נעשה ניסיון בוטה למנות את רוני בר-און כיועץ משפטי. בר-און אולי מוכשר אבל כולם יודעים שהוא אישיות פוליטית, במקום שהיה מפקח על הממשלה הוא היה פועל איתם עשרות שנים. החלטת ועדת שמגר קובעת שהפיצול מחליש את שלטון החוק".

גם יוסף חריש, שכיהן כיועץ משפטי לממשלה בין השנים 1986-1993, מתנגד. "אינני חושב שזוהי הצעה נאותה. בוועדת שמגר שקמה אחרי פרשת בר און-חברון, ישבו שלושה שרי משפטים ויועצים משפטיים לממשלה, דנו בהצעה הזו והחליטו לא לקבלה", הוא מזכיר.

לדבריו, היועץ המשפטי לממשלה הינו איש אמת ואדם מאוזן שלא צריך לחשוש להעמיד לדין שרים וראשי ממשלות. "אני החלטתי להעמיד לדין את אריה דרעי למרות הביקורת הציבורית הרבה. לפעמים תפקיד היועץ המשפטי הוא לייעץ ולפעמים להחליט אם להגיש כתבי אישום. אנחנו לא נמצאים במכת מדינה ובמצב שמתקיים בו המשפט המפורסם ממגילת איכה 'איכה היתה לזונה, שרייך סוררים'".

"היועץ הוא עורך הדין של המדינה והוא התובע כשצריך, אין כאן שום ניגוד עניינים. אם יש יועץ משפטי לממשלה שהוא בעל אופי וזקיפות קומה, שכאשר הוא אינו מתכופף בפני זרים - הוא יכול לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר", אומר חריש.

"לא לדחות על הסף"

מצד שני, יש גם מי שמצדד בתוכנית המהפכנית של פרידמן. המשפטן אמנון רובינשטיין סבור כי הצעת החוק כי הצעה התואמת את הנוהל הקיים במדינות דמוקרטיות אחרות: "זוהי הצעה שאני תומך בה שנים רבות. היא מונעת ניגוד עניינים בין ייעוץ לממשלה לבין ההחלטה אם להעמיד את חבריה לדין".

לדברי רובינשטיין, ישנן דוגמאות רבות בעבר בהן איחוד התפקידים היה לא לטובת העניין וההפרדה בין הסמכויות חיזקה הן את התובע הכללי והן את היועץ המשפטי לממשלה. "יש חלק אחד בהצעה של פרידמן שבה אני לא תומך, והיא שחוות הדעת של היועץ לא תחייב את הממשלה והיא תוכל לפנות לעורך דין פרטי. בכלים של ישראל זה לא דבר טוב שהממשלה תתעלם מדעתו של היועץ המשפטי לממשלה".

גם פרופסור רות גביזון, שהיתה חברה בוועדת שמגר, לא שוללת את הצעתו של פרידמן. "הן נושא ההפרדה בין סמכויות היועץ המשפטי בתחום הפלילי לבין טיפולו בנושאים אחרים, והן הנושא של המידה בה מחייבת פרשנותו של היועץ וזכותה של הממשלה לייעוץ עצמאי במקרים מתאימים - הן שאלות רציניות שעלו לא פעם בעבר.

"ההסדר בישראל לגבי סמכויותיו של היועץ המשפטי הוא ייחודי, והתגלו בתפקיד מתחים מבניים רציניים. לא נכון לדחות על הסף את הצורך לקיים בחינה רצינית מחדש של נושאים אלה", אומרת גביזון.