נשק של מילים
הוא יודע שצורת הכתיבה שלו תקשה עליכם, אבל דרור כהן, שכתב את "מבעד למסגרת", ינסה לספר לכם על מקורות ההשראה של איש שחציו סופר וחציו בעלים של חברת נשק
"הרבה אנשים אמרו לי שצורת הכתיבה שלי תקשה על הקוראים, אבל כך נראה לי שצריך לספר סיפור", אומר דרור כהן, שספרו "מבעד למסגרת" נבחר לספר החודש של ynet וסטימצקי, "במאה הזו צריך לספר סיפור בדרך שמתאימה לתקופה בה אנחנו נמצאים. זה הזמן לספרות להתחדש, למצוא דרכים אחרות.
"בני אדם היום בנויים למולטי סיסיטם. בעולם של היום אתה חווה דברים בצורה מקוטעת, ורק לעיתים נדירות אתה רואה סיפור שלם. אתה חווה תמונה באינטרנט ובצד אתה משוחח עם מישהו על נושא אחר; ובצד אחר אתה מקבל פיסת מיידע מכתבה בעיתון. החיים של היום הרבה יותר דומים לפאזל לכן גם הסיפורים צריכים להיות כאלו".
"מבעד למסגרת" הוא ספר הסיפורים הראשון של כהן, שבעבר פרסם ספרי שירה, והוא מכיל שלוש נובלות. הוא מעיד על עצמו שהוא "זולג" בין עולמות. בצעירותו עסק בכתיבה ובשירה אך "נסיבות החיים", כפי שהוא אומר, "גררו" אותו לעיסוק אחר לחלוטין.
בסוף שנות העשרים לחייו אביו הנערץ, תא"ל מיכה כהן, שהיה ראש להק ציוד בחיל האוויר מת מהתקף לב, דבר שגרם לזעזוע עמוק אצלו. אביו הקים את "וולס" חברה לייעוץ בטחוני והוא ירש אותה לאחר מותו. למרות שהחברה היתה שקועה בחובות ועל סף התמוטטות, כהן נרתם להצלתה.
היום, שנים לאחר מכן, הוא עדיין הבעלים של החברה - שפרוש ראשי התיבות שלה באנגלית הוא : נשק, חקר ביצועים, לוגיסטיקה הנדסה ומערכות. לחברה לקוחות רבים בארץ ובעולם ביניהם צה"ל, רפא"ל, התעשייה האווירית, הפנטגון, הצבא הבריטי ועוד.
לא מתאים למסגרת
ניהול החברה הוא שהרחיק את כהן, במשך שנים ארוכות מחדוות הכתיבה. היום, כשהוא בן 43, הוא מעז לחזור. באופן טבעי אפשר היה לצפות שכהן יתמקד בכתיבת ספרי מתח או ספרים שעוסקים בדרך זו או אחרת בקונפליקטים צבאיים אבל הוא לא עונה על הציפיות האלו.
ספרו הוא פרוזה שאיננה עוסקת במלחמות או פוליטיקה. הוא נמשך לשירה ואחת הדמויות הנערצות עליו היא המשורר אבות ישורון. הדמויות בסיפוריו של דרור גם הן מעריצות את אבות ישורון ולעיתים גם מתגוררות ברחוב ברדיצ'בסקי: בדיוק באותו רחוב שבו התגורר בזמנו המשורר. "ביקרתי ברחוב ועשיתי מחקרים", אומר כהן, "המיקום מתואר במדויק מתוך החלטה ספרותית".
כהן חי בין שני עולמות. עולם הכתיבה ועולם עסקי הביטחון, מצב שעשוי לגרום לדילמות וקונפליקטים. "אין דילמה מוסרית בין ספרות לעיסוק שלי", הוא עונה, "אני לא רואה בפעילות שלי פעילות של סוחר נשק שמוכר רימוני רסס לאפריקה. בילדותי תמיד הייתי חצוי בין צד מאוד הומני של ספרות, פילוסופיה והיסטוריה לבין מתמטיקה. אני מחולק בצורה הזאת, גם בהבט של כתיבה אל מול המקצוע שבו אני עוסק. אבל, יש זליגות".
מחבר בין עולמות
לדברי כהן ה"זליגות" קורות לא רק בעולמו הפרטי אלא גם בעולם הסובב אותנו. "יש דמיון בין הוכחה מתמטית לשיר", הוא מסביר, "ובאופן טבעי אני מנסה לחבר בין שני הדברים האלו. יש אסטטיקה סדורה שהיא רלוונטית להוכחה מתמטית; לדו"ח עבודת מחקר; לשיר ולסיפור. האמצעים בהם מובעת האסטטיקה שונים, אבל העקרונות יכולים להיות מאוד דומים. גם אני לא מתפקד כשני אנשים. הדברים לא חצויים לחלוטין, הם זולגים אחד לתוך השני".
אולם בכל זאת אתה לא יכול לכתוב שירה או סיפורת במסדרונות הפנטגון ולא כאשר המוח שלך עסוק בהתמודדות עם טילי קרקע קרקע – שזאת אחת ההתמחויות המרכזיות של של החברה. ולכן, כדי לכתוב, בנה כהן לעצמו מערכת מיוחדת שאחת מסממניה הוא שהוא לא מחזיק בטלפון נייד.
"בניתי לי יכולת להתנתק, מעולם א' לעולם ב' בלי להשאיר שריד", הוא אומר. ואפשר להבין את הצורך כשמבינים שהחברה שלו מגלגלת מיליונים ומעורבת בפרוייקטים שונים בארץ ובעולם. רק בישראל מעורבת החברה בפרויקט ענק של חיל האוויר שעלותו הכוללת מסתכמת בכ- 10 מיליארד שקל.
"עבודה של מנהל חברה היא עבודה מדאיגה", הוא אומר, "אני והשותף שלי צריכים לקיים חברה. לדאוג לעובדים. זו פעילות מלחיצה שלא לדבר על זה שיש גם עניין מקצועי – אני מדבר על העבודה – אנחנו עוסקים במחקרים, בעבודות שיש בהן בעיות טכניות. אלו דברים שנשארים אתך. דברים שאתה חושב עליהם לאורך זמן.
"כדי לכתוב אני מייצר לעצמי ניתוקים פיזיים שמאפשרים לי גם ניתוק נפשי. אני
כותב הרבה במקומות שיש לי הפוגה מחיי היומיום. אני לא מחזיק טלפון נייד מתוך כוונה. כי כשאני נכנס לאוטו, יש לי הפוגה עם עצמי. זה הזמן בו אני כותב, כותב בראש. אני כותב במטוסים, בבתי מלון, בבתי קפה. בכל מקום שאני יכול להיות בשקט, שם אני כותב. אני מסתובב עם רעיונות וקרעי דברים הרבה זמן".
כל כך הרבה זמן עד כדי כך שעל אחד מהסיפורים המופיעים בספר התחיל לעבוד כשהיה בן 20. הוא מושפע אמנם מסופרים אהובים כבורחס, קפקא והמשורר אבות ישורון. אולם את ההשראה לכתיבה ,לדבריו, הוא מקבל כמעט מכל דבר.
"אני מקבל השראה מספרים שאני קורא, מכתבה בעיתון, מדברים שקורים לי. השראה קיימת בכל מקום. השאלה היא, האם אתה מוכן לקחת אותה. בסופו של דבר השראה קיימת בבן אדם פנימה. ההשלכה שלה לסיפור או תמונה ספציפית היא פונקציה של הנכונות להסתכל או לחשוב".
- את ספר החודש ניתן לרכוש בהנחה מיוחדת לקוראי ynet דרך אתר סטימצקי
לפנייה לכתב/ת 
