שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מסתמן: ארה"ב תישא בעיקר עלות תכנית חץ-3
    למרות שחברה אמריקנית הציעה שהקונגרס יאשר מימון פיתוח טיל מתוצרתה, ימליץ ראש תכנית ההגנה מפני טילים של ארה"ב לממשל ולקונגרס לשאת בעיקר עלות הפיתוח וההצטיידות של ישראל בדגם חדיש של טיל ליירוט טילים בליסטיים

    ראש תכנית ההגנה מפני טילים של ארה"ב ימליץ לממשל ולקונגרס האמריקני לשאת בעיקר עלות הפיתוח וההצטיידות של ישראל בדגם החדיש של טיל ליירוט טילים בליסטיים מסוג "חץ-3", כך נודע אתמול (יום ד') במהלך שיחות שקיים בארץ הגנרל טריי אוברינג עם ראשי מערכת הביטחון הישראלית.

     

    המלצה מקצועית זו תסייע למזכיר ההגנה האמריקני, רוברט גייטס, לקבל את אישור הקונגרס לסייע לפיתוח "חץ-3". הבטחה בעניין זה נתן גייטס לשר הביטחון ברק בעת שזה ביקר בוושינגטון לפני כשבוע. מערכת "חץ-3", דגם מתקדם של טיל-יירוט מסדרת "חץ", אמורה לאפשר לישראל ליירט טילים בליסטיים בטווח גדול בהרבה מהטווח שאליו מגיעים טילי "חץ-2", הנמצאים כעת בשימוש מבצעי במערך הנ"מ של חיל האוויר.

     

    הטיל החדש, הנמצא עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים במפעל מל"מ של התעשייה האווירית, אמור גם ליירט טילים בליסטיים בגבהים של יותר ממאה ק"מ, כלומר מחוץ לאטמוספרה. ביצועים אלה של הטיל מהדגם החדש, יחד עם המכ"מ המשופר "אורן אדיר" (שידרוג של "אורן ירוק") אמורים לתת למערך יירוט הטילים הישראלי הזדמנויות רבות יותר לפגוע בטיל הבליסטי או בראש הנפץ שלו במהלך מעופם באמצעות מספר טילי-יירוט, והקטנת הסכנה שראש הנפץ ושרידי הטיל הבליסטי ינחתו בשטחה של ישראל אחרי שיורטו בהצלחה.

     

    לנוכח ההתקדמות בתכנית הגרעין האיראנית הפך הצורך ב"חץ-3" לחיוני. ההערכה היא שאפשר יהיה להציב סוללות "חץ-3" מבצעיות ראשונות בתוך שלוש שנים, אם הפיתוח וההצטיידות יתנהלו ללא עיכובים תקציביים וטכנולוגיים. עלות התכנית מוערכת בכ-700-800 מליון דולר, על פני שלוש שנים. ישראל ביקשה מארה"ב לכלול גם את הפיתוח וההצטיידות ב"חץ-3" במסגרת המימון השנתי שמעניקים הקונגרס והממשל האמריקניים לתכנית ה"חץ".

     

    מדי שנה מעבירה ארה"ב לישראל כ-140 מליון דולר למימון תכנית "חץ". ארה"ב נושאת ב-80 אחוזים מעלות הפיתוח והייצור של הטיל נגד טילים בליסטיים וישראל מממנת את שאר הסכום. הטילים עצמם מיוצרים בשיתוף פעולה בין מפעלי חברת בואינג האמריקנית (קבלן משנה) לבין מפעל מל"מ של התעשייה האווירית.

     

    שחקן חדש איים להכשיל המימון

    לכאורה, לא היתה סיבה שארה"ב לא תמשיך לסייע כספית גם לפיתוח וייצור "חץ-3", כשם שסייעה לתכניות הקודמות. אולם מרגע שישראל הודיעה כי בכוונתה לפתח טיל ליירוט טילים ארוך טווח נכנס שחקן חדש לתמונה. חברת רייתאון האמריקנית הציעה שבמקום לממן את הפיתוח הישראלי, יממנו הממשל והקונגרס פיתוח של טיל "סטאנדארד" (סאם-3). מתוצרתה.

     

    כמו הטיל הישראלי, גם המיזם האמריקני אמור להיות מבוסס על טיל קיים. אלא שלא כמו החץ המוצב על היבשה וייעודו היחיד הוא יירוט טילים בליסטיים, הסאם-3 נמצא בשירות הצי האמריקני. הוא נועד ליירוט מטוסים, אוניות וטילים המאיימים על ספינות מלחמה. רייתיאון טוענת כי אם יעשו בטיל שינויים מסויימים, אפשר יהיה להציב אותו על היבשה וליירט באמצעותו בהצלחה טילים בליסטיים.

     

    ישראל התנגדה שפיתוח הסאם-3 יעשה על חשבון המימון האמריקני לתכנית פיתוח החץ החדש. זאת, לא רק מפני שמשרד הביטחון מעדיף לתת תעסוקה לתעשיות הישראליות, אלא בעיקר משום שעלותו של ה"סטאנדארד" מהדגם החדש מוערכת בכ-10-12 מליון דולר לטיל - בעוד שעלותו הצפויה של חץ-3 תהיה רק 1.5-2 מליון דולר ליחידה. סיבה נוספת היא שטילי "חץ" כבר נוסו במתארי יירוט של טילים בליסטיים והוכיחו יכולת טובה מאד.

     

    הטכנולוגיה של "חץ-3" היא רק שיפור של יכולת קיימת ומוכחת,

    בעוד שהסאם-3 עדיין צריך שינויים טכנולוגיים ושיפורים שיתאימו אותו ליירוט טילים בליסטיים מהיבשה. במערכת הביטחון ובתעשיות הביטחון הישראליות שררה דאגה רבה עקב החשש שהאמריקנים יעדיפו לממן טיל מתוצרת התעשיות הצבאיות שלהם על פני פיתוח טיל יירוט ישראלי.

     

    השבוע התפוגגה מעט הדאגה. צוות טכני אמריקני שבחן לאחרונה את תכניות חץ-3 וכעת כאמור גם ראש התכנית ליירוט טילים בליסטיים של ארה"ב, הגנרל אוברינג, השתכנע שצריך להעדיף את פיתוח החץ-3 ולהעניק לישראל את המימון הדרוש לכך מתכנית הסיוע. התכנית תהיה תחת בקרה אמריקנית ואם יתברר שהפיתוח מתעכב או שאינו משיג את יעדיו יוסטו המשאבים לתכנית פיתוח הסאם-3.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טיל החץ בזמן מעופו
    מכ"ם הטיל ישודרג אף הוא
    צילום: באדיבות התעשייה האווירית ישראל
    ניסוי בטיל החץ
    באדיבות התעשייה האווירית לישראל
    מומלצים