ניתוק אספקת מים: "למה זה קורה רק לערבים?"

מישהו הפסיק את הזרם. לפחות 23 ישובים ערבים נותקו מאספקת המים בשנים האחרונות בשל חובות של הרשות המקומית לחברת "מקורות". כך עולה מסקר שערכה עמותת אזרחים למען הסביבה, המציג תמונת מצב עגומה על היחס לאוכלוסייה הערבית בישראל. כמה עמותות ואגודות מתכוונות לערוך הפגנה ביום ראשון, במחאה על מה שהם מגדירים כענישה קולקטיבית.

בכפר ראמה לא זוכרים קיץ כל כך חם, במיוחד לאור העובדה שתושבים נאלצו לחיות בשבוע האחרון ללא מים במשך ארבעה ימים. ביום רביעי הגיע הרשות המקומית להסכם עם "מקורות", אך בימים שקדמו לכך השתמשו התושבים במי מזגנים או מים מינרליים.

חוב של צמא:

• בשיא החום: המים בתל שבע יופסקו לחצי יום
• רהט: זרם המים נותק בגלל חוב למקורות
• בשיא החום - נותקו המים בבקה אל-גרביה
• המים נותקו בדליית אל-כרמל בשל חוב
  

ג'מילה הרדל ואכים, תושבת כפר ראמה ומנהלת שותפה באזרחים למען הסביבה, כבר חוותה בעבר תקופות ללא מים זורמים. "אתה מתעורר בבוקר, פותח את הברז ומגלה להפתעתך שאין מים", היא מספרת בזעם. "לקחתי בקבוק מים מהמקרר ורחצתי את פניה של בתי. אחר הצהריים, כשחזרתי הביתה, נאלצתי לנסוע לבני משפחה בנצרת כדי להתקלח. אין מה לדבר בכלל על כביסה ובישול. לא זכור לי ששמעתי על מקרים כאלה ביישוב יהודי, כמו תל אביב למשל".

ההסכם בין כפר ראמה ל"מקורות" הושג אחרי שסגן שרת החוץ, מגלי והאבה, התערב בעניין. אספקת המים אמנם חזרה לבתי התושבים, אך לדברי העמותות, מקרים של ניתוק המים הם רק סמל למה שמתרחש בפועל. אגודת הגליל פנתה בעבר לבג"ץ עוד לפני שנחקק חוק המים, וביקשו לאסור על "מקורות" לנתק מים באופן שרירותי.

"לפני חוק המים לא היתה ל'מקורות' סמכות לנתק מים לאיש. לצערי, על פי החוק הקיים כיום, יש להם סמכות לעשות זאת אם הרשות לא העבירה לפחות 80 אחוז מהחוב שלה למקורות", מסביר עו"ד שאדי עזאם.

התושבים משלמים חשבונות, הרשויות בחובות

לפני כשבועיים ניסו להעביר חוק בכנסת הקובע כי ניתוק המים יהווה גורם מרתיע אחרון. זאת, לאחר שמוצו כל ההליכים האפשריים. בנוסף, נכתב בהצעת החוק כי "מקורות" לא תוכל לנתק מים לבתי חולים, למרפאות, לתחנות כיבוי אש, לגני ילדים ולבתי ספר. הצעת החוק לא התקבלה ובעמותות השונות החליטו ביחד עם כמה חברי כנסת לערוך הפגנה ביום ראשון.

לדברי העמותות, ברוב היישובים התושבים כן משלמים את מיסיהם, אך הרשויות הן אלו שגוררות חובות ישנים. במקרים כאלה, גם אם כל התושבים שילמו את חשבונות המים, החוב עדיין לא כוסה.

"לא יכול להיות שבשנים האחרונות סבלו רבע מיליון אזרחים מהחלטות שרירותיות של חברת 'מקורות'. אחר כך מתפלאים על הפערים ותחושת הקיפוח", אומרת ליאורה אהרון, מנהלת שותפה בעמותת אזרחים למען הסביבה. "זו מציאות של עולם שלישי. לא זכור לי מתי ניתקו מים לישוב יהודי. זה לא שהם דפוקים אנחנו אלא אנחנו אלה שדופקים אותם".

מקורות: נוהגים בכולם באופן שווה

בחברת "מקורות" הביעו צער על הסבל שנגרם לתושבים, בשל מה שהגדירו "המחדל של הרשות המקומית", ומסרו כי "החברה אינה מעוניינת ואינה נוהגת לנקוט הגבלות באספקת המים ולפיכך לפנים משורת הדין היא עורכת הסכמים לפריסת חובות".

עוד נמסר כי "במקרים קיצוניים, כאשר אין לחברה כל אפשרות לקבל תשלום מהרשות עבור

המים שצורכים תושביה, נאלצת 'מקורות' לנקוט הגבלות שעתיות באספקת המים", זאת לאחר מספר התראות בנושא, כדי לאפשר לראשי היישוב להתארגן בהתאם.

"הרשות המקומית, אשר גובה את התשלום מהתושבים, אחראית כלפי "מקורות" על התשלום הכולל עבור צריכת המים". עוד נמסר כי חובות המועצות המקומיות במגזר המיעוטים ל"מקורות" מסתכמים במיליוני שקלים וכי החברה נוהגת באמות מידה זהות כלפי כל הרשויות, בכל המגזרים.