אולמרט ופרץ יקבלו החזר מינימלי על וינוגרד

אולמרט ביקש החזר הוצאות של 150 אלף שקלים, לאחר שלדבריו עו"ד אלי זהר השקיע בהכנתו לעדות 450 שעות עבודה. עו"ד זהר הודיע לוועדה מבעוד מועד שלא יגבה מראש הממשלה יותר מכפי שתקבע הוועדה של משרד המשפטים. פרץ ביקש 163,177 דולר, משום ששלושה משרדי עורכי דין ייצגו אותו.

הוועדה הסתמכה בהחלטתה על תקדימי עבר ועל חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. בכל הנוגע לקביעת שיעור ההשתתפות, החליטה הוועדה כי הסכום המקסימלי לחקירה יהיה 20 אלף שקל לשלב החקירה הראשונה ו-50 אלף שקל לשלב שלאחר האזהרה. נוכח העובדה שאולמרט לא הוזהר על-ידי ועדת וינוגרד, התעריף הקובע הוא 20 אלף שקלים.

הוועדה מצאה שהסכום שנגבה מאולמרט היה נחוץ וסביר בהתחשב בהתפתחויות בעניין ובתוצאות ההליך. בעקבות זאת, הסכום המקסימלי שאותו רשאית היתה הוועדה לאשר, צמח ל-30 אלף שקל.

הוועדה קבעה בהחלטתה: "לא נקבע בדו"ח כי ראש הממשלה פעל שלא בתום לב במסגרת מילוי תפקידו. בנסיבות אלו, בהתחשב בתקדימי עבר, ותוך מתן משקל של ממש להיקף המסמכים שנבחנו על ידי עורכי דינו של ראש הממשלה, החליטה הוועדה שלא להפחית מהסכום המקסימלי אותו היא רשאית לאשר".

כמו במקרה אולמרט, גם במקרה של פרץ טענה הוועדה כי לא נקבע בדו"ח וינוגרד שהוא פעל שלא בתום לב במסגרת מילוי תפקידו, ולכן אישרה לו הוצאות משפט בסכום של 30 אלף שקלים, כאמור - סכום קטן בהרבה מכפי שביקש. הוועדה קבעה בעניינו: "חלק מהשעות עליהן התבקש החזר הוצאות, היה בלא ספק מופרז ביחס לעבודה המשפטית שנדרשה ולאור הידע המצופה מעורכי דין טרם תחילת הייצוג ". הוועדה סברה כי אין שום הצדקה לשאת ביותר מהוצאות של משרד עורכי דין אחד.