שחר צוברי חזר מבייג'ינג: "שווה לחזור כל יום עם מדליה"
לגולש הישראלי, שזכה במדליית ארד במשחקים האולימפיים, חיכתה קבלת פנים חמה עם נחיתתו בנתב"ג: "עכשיו מתחילה החגיגה האמיתית". יחד איתו שבו נבחרת המתעמלות: "הרגשה מדהימה, אין דברים כאלה"
שלושה ימים לאחר טקס סיום האולימפיאדה, אחרוני הספורטאים הישראליים חזרו לפנות בוקר (ד') מבייג'ינג, ובראשם כמובן מדליסט הארד שחר צוברי. קבלת פנים חמה, קרובי משפחה, צהלולים ושמפניה ליוו את הגולש וגרמו לפקק תנועה ביציאת השבים מחו"ל.
צוברי עצמו לא הפסיק לחייך: "עכשיו אני מתחיל לעכל, וזו הפעם הראשונה שאני מתרגש. אני שמח על מה שעשיתי, היתה לי תחרות מעולה וחשתי הקלה על קו הסיום, כי שמחתי שזה נגמר ככה. עכשיו ממשיכים לאליפות אירופה בת"א. ניקח קצת חופש ונמשיך. אין לי מושג מה הלו"ז עכשיו, אני רק רוצה לראות את המשפחה".
המאמן רפא בלילוס נראה דווקא רגוע: "ההרגשה נורא כיפית, כל המתח של התחרות מתפרק כי בכל שיוט אתה יודע שיש עוד 4 שנים לתקן. זו הזדמנות שצריך לקחת. אנחנו עוד לא חושבים על אולימפיאדת לונדון, יכול להיות שעד אז יצמחו ארבעה תותחים אחרים בעולם".
אמא ורד צוברי היתה עסוקה בלענות לתקשורת ובקושי יכולה היתה להגיע לבן: "זו הרגשה טובה מאוד, הכי חשוב שחוזרים הביתה. בכל תחרות אנחנו מתרגשים מחדש וגם עכשיו. התקשורת לא עזבה אותנו והרעיפה עלינו אהבה, כולם פנו וכתבו, כל השבוע היינו עסוקים בלהודות לכולם. קשה להאמין שזה הבן שלך שמקבל את כל האהדה".
בצל ההמולה שקיבל המדליסט, נשכחו קצת בצד שאר הספורטאים ששבו, ובניגוד לצוברי שהתקבל בצהלות ובשלטים נאלצו להסתפק במחיאות כפיים מנומסות. יוצאות דופן היו בנות ההתעמלות האמנותית, שהפתיעו ועלו לגמר, וגם הן לא הפסיקו לחייך.
את התשובות הן נתנו כמעט ביחד: "זו הרגשה מדהימה, אין דברים כאלה. זו חוויה, שווה להשקיע את כל השנים האלו בשביל להגיע לגמר אולימפי. אנחנו עוד צריכות לעכל, אבל יש חשק לעוד. נעשה את המקסימום בשביל לחזור בפעם הבאה עם מדליה, והסיכויים טובים".