באיזה ספרים ילמדו הערבים?

אחד מכל ארבעה תלמידים הוא ערבי. מה לומדים התלמידים הערבים? ובאיזה ספרים הם לומדים? ככל הילדים בישראל גם התלמידים הערבים לומדים את הנושאים שכלולים בתוכנית הלימודים של משרד החינוך. אולם בעוד תלמידי בתי הספר העבריים מקבלים את החומר המעודכן ביותר, בספרים שמודפסים באיכות גבוהה, התלמיד הערבי לומד מספרים שמזכירים ספרי לימוד בעולם השלישי.

רבים מספרי הלימוד בערבית מתורגמים מהלשון העברית. התלמידים הערבים לומדים מתוך ספרי לימוד שתוכננו ועוצבו במיוחד עבור בתי ספר עבריים. הנה מספר דוגמאות: 

• ספר היסטוריה לכיתה ו' עוסק בעמים הקדומים של אגן הים התיכון. מוזכרים שם בבלים, פרסים, אשורים, בני ישראל, יוונים ורומים. העם הערבי אינו מוזכר כלל בין העמים הקדומים של אזורנו.
• ספר גיאוגרפיה לחטיבת ביניים עוסק בגיאוגרפיה כללית של ישראל. הספר כולל מפות המצביעות על הגידול במספר הישובים העבריים בישראל. בפרק אודות צורות היישוב, מוזכרים ערים, קיבוצים, מושבים ועיירות פיתוח, לא מופיעה שם ולו דוגמה אחת של יישוב ערבי בישראל.
• ספר ביולוגיה לכיתה ז' עוסק בנושא המים, וחשיבותם לגוף האדם. הספר פותח בסיפורה של קבוצת חיילי פלמ"ח הצועדים בחום המדבר...
  

עבודת התרגום נמשכת מספר שנים, וכאשר הספרים שמעולם לא התאימו לקוראיהם יוצאים לאור, הם אינם רלוונטים משום בחינה. בעוד שמרבית ספרי הלימוד בעברית מתעדכנים בכל שנה או שנתיים, אין זה נדיר למצוא ספרי לימוד בערבית שיצאו לאור בשנות ה-90 ואפילו ה-80. ספרים אלו, שתורגמו מעברית, אינם מתאימים לתלמיד הערבי. הוא אינו יכול להזדהות עם תוכנם, והניכור שהוא, הוריו ומוריו מפתחים כלפיהם פוגע ביכולתו ללמוד היטב, ולהגיע להישגים גבוהים.

ספרי לימוד עכשוויים בישראל ובארצות מפותחות מתחרים עם המדיה האלקטרונית והדיגיטאלית. אין זה קל למשוך את תשומת הלב של ילדים שרגילים לצפות במסכים צבעוניים בהם מתחלפים במהירות דימויים ויזואליים מרהיבים. ספרי הלימוד בעברית מודפסים על דפי כרומו, הם גדושים בתמונות צבע, לפעמים על עמודים שלמים. הספרים כוללים גירויים אינטלקטואלים מגוונים: טבלאות, תשבצים, מבוכים, ושאלות המחנכות לחשיבה.

ספרי הלימוד בערבית מדדים הרחק מאחור. רובם של הספרים מודפסים רק בצבע אחד או שניים. כדי לחסוך בעלויות הדפסה הספרים מודפסים אפילו בפורמט קטן יותר. לא רק שהעריכה הגראפית של ספרי לימוד בערבית עלובה, והדפוס גרוע, רבים מהספרים מודפסים באופן פיראטי, ונמכרים כזיופים. איכות הדפוס של זיופים אלה עוד נופלת מהאיכות של הספרים המקוריים. כך למשל, בחוברת ללימוד ערבית בכיתה ב' מתבקש הילד לסמן איקס בעיגול האדום, אך למרבה הצער והתסכול העיגול אינו אדום אלא כחול.

לספרי הלימוד העלובים איתם יתחילו ללמוד בקרוב רבע מתלמידי ישראל תהיה השפעה רבה באשר לאיכות החינוך שלהם. הספרים אינם מזמינים את התלמידים ללמוד מתוכם, הם אפילו יוצרים דחייה אצל התלמיד והתלמידה הערבים. הספרים אינם משקפים להם את עצמם, ואת עולמם. ספרים אלו, המזכירים בצורתם את ספרי הלימוד בעברית מלפני 40 שנה, מעוררים יחס של סלידה מכל מה שהם אמורים לייצג. תוצאות הניכור הזה מתבטאות ביחס כלפי מערכת החינוך בכלל, וכלפי השפה הערבית והתרבות הערבית בפרט.

הישגיהם הנמוכים באופן יחסי של תלמידים ערבים במבחנים לאומיים ובינלאומיים קשורים לתנאים הגרועים של מערכת החינוך הערבית בישראל. האפליה לרעה של התלמידים הערבים לעומת התלמידים בבתי הספר העבריים באה לידי ביטוי גם בתחום חומרי הלימוד. על ממשלת ישראל לחדול מהסתפקות בניהול הפערים בין מערכות החינוך העברית והערבית. משרד החינוך, ואולי גם גופים פרטיים ואזרחיים, צריכים לרכז מאמצים וכספים כדי לשפר את רמת ספרי הלימוד בערבית.

הכותב עומד בראש ארגון "אינדימאג'", העוסק בחינוך בערים מעורבות