שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: אור אלתרמן
    הופרדו בלידתם
    השילוב האפל והמיוחד בין גרג דולי למארק לנגן הפך את הופעת ה"גאטר טווינס", סוג של "האחים בלוז" של שנות האלפיים, לחוויה מרגשת וחזקה

    לפני שנתיים וחמישה ימים נחתו "הטווילייט סינגרס" במועדון ה"בארבי" בתל-אביב. המנהיג, גרג דולי, הביא איתו לבמה את מארק לנגן, חברו משכבר. ההופעה, שהייתה לאחת המפתיעות ויוצאות הדופן שראינו במחוזותינו, התפזרה לכל פינה במועדון. בין עשן הסיגריות המאסיבי על הבמה, ריח העארק והריקודים עם המעריצות, דולי ולנגן פיזרו אנרגיה עצומה וטונות של זיעה לכל פינה קטנה. אמש (ד') הם נחתו פה שוב, אבל הפעם כל האנרגיה פגעה ישר בבטן, הוחזקה קצת בחלל הריאות ושוחררה ברוגע אל האוויר. לנגן ודולי, היום "הגאטר טווינז", הציגו מופע מזן אחר וצלחו את המשימה בשיא הרגש.


    ה"גאטר טווינס" בהופעה. עושים אהבה עם השירים (צילומים: אור אלתרמן)

     

    רגע לפני שעלה לבמה, דולי ישב עם מפיקי המופע בישראל ולמד במהירות מילים בעברית. "מזמן לא היינו פה", היתה התוצאה כשפלט את העברית ברגע שעלה לבמה, והמשיך ב"תודה רבה".

     

    כבר בתו הראשון של המופע, שני הרוקרים המרתקים והוותיקים שיחררו את הרגש הקשוח, הבלוזי והדרמטי כשפתחו עם "The Stations", השיר הנוגע שפותח את אלבומם המשותף שיצא השנה, "Saturnalia". הם המשיכו בסדר המתבקש וביצועו מיד אחר כך את השיר השני באלבום, "God's Children".


    לנגן. מחוספס ומצמרר

     

    מול מועדון מלא, המוזיקאים שעל הבמה יצרו סאונד נפלא. כמו העוצמה בשירתם של דולי ולנגן, גם הנגנים בעטו חזק בבטן כשהפיקו את הצלילים מכליהם. אגב, מלבד המתופף, כל הנגנים על הבמה הם אלה שגם ראינו פה בהופעות לפני כשנתיים.

     

    ובמרכז, עומדים דולי ולנגן כשהם הכי ביחד ונורא מרוחקים. כשלשניהם ארסנל גדול של שירים מלהקות קודמות, פרויקטים שונים, גרסאות כיסוי ואלבומי סולו, הם יוצרים את החיבור הנדרש והמושלם. לנגן קופא, הוא כמעט ולא זז או מוריד את ידיו מסטנד המיקרופון. המבט בעיניו אפל ואמיתי והקול הגברי, הקשוח והמחוספס שבוקע מפיו מצמרמר את הנוכחים. דולי שט על הצלילים, מטה את גופו מצד לצד והכרס העגלגלה שלו זזה איתו. הוא ממש עושה אהבה עם השירים שיצר ומשתדל בכל כוחו לגרום לקהל להצטרף אליו.


    לנגן. גרסה קודרת של "האחים בלוז"

     

    השניים סיימו את החלק הראשון במופע כשהם ממשיכים בכרונולוגיה ומבצעים את השיר האחרון מתוך אלבומם המשותף, "Front Street". באותו הזמן דולי גם התיישב על קצה הבמה והתקרב עוד יותר לקהל. הלהקה ירדה להדרן וחזרה לעוד שישה שירים. לסיום, הם ביצעו את "Number Nine" הארוך, השיר האחרון מהאלבום של "הטווילייט סינגרס", "Blackberry Belle". באותו שיר, שיצא לפני כחמש שנים, לנגן בא להתארח לראשונה בלהקה של דולי חברו. עכשיו, הם גם סוגרים מעגל.


    דולי (יושב על הבמה) ולנגן. משחררים את הרגש

     

    במהלך כל המופע הכימיה של לנגן ודולי יחד היתה הרבה מעבר למעוררת השראה. הערב (ה') הם ככל הנראה יציגו זאת שוב, כשיעלו לעוד הופעה אחת במועדון. ממש כדאי לכם להיות שם, במיוחד כשדולי עוזב את הגיטרה או את הפסנתר ומחזיק בידו רק את המיקרופון. אז השניים נראים כמו גרסה אפלה, בוגרת וקודרת של האחים בלוז. יותר נכון, תאומי הבלוז. תאומים זהים אבל נורא שונים, תאומי ראי, תאומי הביבים.


    הופרדו בלידתם

     


    הדרן של שישה שירים

     


    אנרגיה עצומה בקהל ועל הבמה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "גאטר טווינס". שונים ודומים
    צילום: אור אלתרמן
    לנגן. קופא במקום
    צילום: אור אלתרמן
    דולי. למד עברית
    צילום: אור אלתרמן
    לאתר ההטבות
    מומלצים