שתף קטע נבחר
צילום: חגי אהרון

למי יש חשק לשפר תשתית?

למרות כביש 6, מספר מחלפי ענק וצירי תנועה מודרניים פה ושם, תשתית התחבורה בישראל מפגרת בעשורים אחדים ו-50 מיליארד שקל אחרי מדינות המערב. וזה לא קשור רק לתקציב שמע"צ מקבלת, אלא גם לחוסר האכפתיות מול המשפחה השכולה הבאה

50 מיליארד שקל, נכון לחודש יולי 2005. זה הסכום אותו נדרשה מדינת ישראל להשקיע כדי לסגור את פערי התשתית שנפתחו בין ישראל ומדינות העולם המערבי, בכל הנוגע לתשתיות כבישים. את המספר העגול והמפחיד הזה, אף אחד לא שלף סתם כך. הציג אותו מי שיכול להיחשב כאחד הרציניים שעסקו אי פעם בתחשיב מעין זה בישראל. שמו ד"ר יעקב שיינין, האיש שעמד בראש הוועדה המיוחדת שאמורה הייתה להפוך את ישראל למדינה בטוחה יותר על הכביש. איש לא-פוליטי, אדם מוערך בקהילייה הכלכלית דווקא. נקי מלחצים וחשבונות. 50 מיליארד שקל, כדי להשתוות. כי כיום, מספר ההרוגים לק"מ נסועה בישראל, גבוה באופן מטריד ומפחיד מהמקובל.

 

אפשר להסביר את כשל התשתית בישראל באותות ומופתים, ואין שום בעיה להציף את המסך במספרים מאלפים. אבל אין צורך. מקובל על כל המומחים, לרבות אלה שהעידו בפני אנשי שיינין, כי רשת הכבישים בישראל לא רק שאינה חכמה מבחינה תעבורתית, היא פשוט אינה עומדת בקריטריונים המקובלים כיום. ואין כאן הכוונה לפתרונות יצירתיים ורעיונות חדשניים כמותם ניתן למצוא באירופה למשל, אלא בתשתית בסיס. כזו שתבצע את המוטל עליה - הזרמת התנועה באופן מיטבי, מניעת תאונות ולפחות הקטנת הנזקים שהן עשויות לגרום.

 

במקום, הנהג המקומי נאלץ להתמודד עם איכות אספלט ירודה בדרך כלל, ומזעזעת במקרים יוצאי דופן. עם רמת בטיחות נמוכה במיוחד ומחסור חמור בעדכון רעיוני וביצועי. השילוט אצלנו בדיחה, התמרור והסימון מביכים במקרה הטוב. ואף מילה על תחזוקה שוטפת. מדינת ישראל, באמצעות מע"צ, הוכיחה לעולם כיצד ניתן להזניח בלי חשבון רשת כבישים של מדינה שלמה. עם כוח אדם שאינו מקצועי דיו, התנהלות מכרזית מעוררת תהיות, חלוקת משאבים מוזרה ופעילות עצלה במיוחד. האם יפתיע אתכם לקרוא כי מתוך 11 המלצות ועדת שיינין לשינויים בתחום התשתית במרחב העירוני והבינעירוני, בוצע רק דבר אחד? האם יפתיע אתכם לקרוא כי אותה פעילות שכן בוצעה, נוגעת לנוהל העברת כספים, ולא לשום פעילות בשטח?

 

תשתית בטיחות לבדה אינה הורגת. בדיוק כפי שאקדח טעון במגרה לא יורה על אף אחד. אבל הזנחת התשתית היא מעשה נפשע שברגע מסוים אחד, יתנפץ לנו בפרצוף. עמוד שהוקם בלי חשבון ומבלי לתת את הדעת לאורך כביש מהיר, יהרוג נוסעי מכונית שיחליקו לקראתו. בור עמוק בנפער ולא תוקן, יגרום לסטייה ותאונה חזיתית. סימון דהוי יבלבל ויסכן, שילוט מגוחך וחשוך יסיח את הדעת לפרק זמן ארוך מדי. דברים קטנים, עניינים של כמעט מה בכך, שניתנים להסדר אילו מישהו רק היה מתייחס לעניין ברצינות.

 

אבל כאשר אלה האמורים לבנות כאן כבישים בטוחים, עסוקים במציאת מקורות הכנסה, כשהעובדים בשטח יודעים כי אין דין ואין דיין, כשמהנדס שסרח אינו מועף לאלתר ונשפט למען יראו, אין סיבה שמשהו ישתנה. 50 מיליארד זה סכום עגול ויפה, אבל הוא אינו דרוש כדי להבריג את הבורג שמחזק גדר בטיחות עד הסוף. לא צריך אותו כדי לסמן קו ישר על הכביש, או כדי לסתום חורים בזמן, להסיר צמיגים קרועים ואבנים מהשוליים בכבישים בינעירוניים, ולהאיר היטב עבודות בכביש מהיר.

 

עד שזה לא יקרה, גם סכום כפול מ-50 מיליארד לא יעזור לנו להפוך את הכביש לבטוח יותר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הצלה יו"ש/מוקד 4040
כביש קטלני
צילום: הצלה יו"ש/מוקד 4040
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים