בעיית מין אצל האישה? שיחה וליטוף יפתרו הכל
"אי אפשר לטפל בבעיות מיניות של נשים בלי להתייחס למערכת היחסים שבה מתרחש האקט המיני," טוענת חוקרת אמריקאית, שקוראת להפסיק לחפש אחרי 'הוויאגרה הוורודה' ולהתחיל להסתכל על הזכויות המיניות של האישה
מחקרים שעקבו במשך שנים רבות אחרי נשים שהיו על סף גיל המעבר גילו אמנם שינויים פיזיולוגיים כמו יובש בנרתיק, ירידה בחשק המיני או קושי להגיע בדרך הרגילה לאורגזמה, שנבעו מהירידה בפעילות ההורמונלית. אבל המחקרים חשפו פן מעניין: התברר שלמרות השינויים הפיזיולוגיים, נשים בנות 60-50 שהקשר שלהן עם בן הזוג היה טוב, זורם ופתוח המשיכו לקיים יחסי מין כמו בעבר ונזקקו אולי רק למעט תוספת של חומרי לחות לנרתיק. לעומת זאת, אצל נשים שהקשר האינטימי שלהן עם בן הזוג היה גרוע, ריק מתוכן ועל סף ניכור לא הועילו מתן של תוספים הורמונליים או אביזרים אחרים לחיזוק החשק המיני.
"לא הכל מתחיל ונגמר במבנה הנרתיק," מצהירה פרופ' לאונור טיפר, פסיכולוגית פמיניסטית מוצהרת וחוקרת מין אמריקאית, במאמר שפירסמה בירחון .'Journal of Sex & Marital Therapy'
פרופ' טיפר קוראת לסקסולוגים בארה"ב ובעולם לזנוח את המודל הרפואי המיושן, שמדביק סיבה פיזיולוגית לכל אישה שסובלת מהיעדר חשק מיני, מווגיניסמוס (התכווצות של שרירי הנרתיק) או מאנאורגזמה (חוסר יכולת להגיע לסיפוק מיני,( ולנפץ את המיתוס שלפיו אם האיברים האינטימיים הנשיים מתפקדים – אז אין סיבה להגדיר את האישה כמי שסובלת מקושי אמיתי. "אי אפשר לטפל בבעיות מיניות בלי להתייחס למערכת היחסים שבה מתרחש האקט המיני," טוענת פרופ' טיפר, "ובלתי אפשרי להתייחס לכל הנשים על פי אותה אמת מידה שנקבעה מנקודת מבט גברית".
"אל תחפשו את הוויאגרה הנשית"
הגישה המקובלת לטיפול מיני בנשים, בעולם המערבי וגם בישראל, מתמקדת בבדיקת ההיבטים הפיזיולוגיים – מבנה הנרתיק, רמת ייצור האסטרוגן – ולעיתים מומלץ טיפול משולב בייעוץ נפשי. "החלק הפיזיולוגי חשוב ואין לזלזל בו," מסכימה גילה ברונר, מטפלת מינית מוסמכת ומנהלת היחידה לבריאות מינית
במרכז הרפואי שיבא, "אך כמובן שאין להסתפק בכך שהנרתיק 'עובד.' הניסיון הקליני שלנו עם מאות נשים מוכיח בעליל שהחשק המיני של האישה מורכב משני אלמנטים: חשק לאינטימיות וחשק ארוטי לסקס. הראשון הוא חשק לקרבה, לשיתוף עם בן הזוג, להשתייכות, לעשות דברים יחד, לספר או להקשיב למה שעבר על כל אחד מהם במהלך היום, לשבת יחד מכורבלים מול הטלוויזיה או ללכת יד ביד לסיבוב בפארק הקרוב. כל אלה לא מייצרים חשק מיני מיידי אבל הם 'מחממים' את מערכת המין, שומרים על הגחלת, בעיקר מאפשרים לסקס הנשי להתעורר בקלות רבה יותר במועד מאוחר יותר ולקיים ברצון ובשקיקה יחסי מין".
טענתה של פרופ' טיפר, שמלמדת פסיכיאטריה באוניברסיטת ניו יורק, מופנית גם אל חברות התרופות שמתמקדות בייצור תכשירים לשיפור התפקוד של איברי המין הנשיים. על פי תפיסתה, החברות האלה שותפות להונאה כאילו אפשר לטפל בעזרת תרופות ומשחות בבעיות התפקוד המיני של נשים ומרחיקות את תשומת הלב מאפשרויות אחרות, שמספקות סיבות יותר חשובות ורציניות להיעדר חשק מיני אצל נשים.
לדעתה של פרופ' טיפר, כשם שנשים לא דומות אחת לשנייה בערכים שלהן, ששאובים מהרקע התרבותי שלהן, בגישתן לסקס ובכלל באיכות ובהתנהלות המסגרת המשפחתית והזוגית שלהן, כך בלתי הגיוני להכניס את כולן לאותו סל טיפולי. אין רטיבות בנרתיק? בלעי תוסף אסטרוגן והוסיפי משחת טסטוסטרון. אין לך טיפת חשק מיני? צאי לחופשה רומנטית עם בן זוגך, בקשי עיסוי, האריכו במשחק המקדים. "אני מתנגדת לתפירת קונפקציה מהסוג הזה," רועמת פרופ' טיפר. "אין כאן דגם של נרתיק במידה אחת לכל, כפי שאין תרופות בזק למשברים פוליטיים ותרבותיים".
"לתרופת הסקס הנשית אין כתובת אמיתית," קובעת פרופ' טיפר. במקום לתור במעבדות המחקר אחרי הוויאגרה הוורודה לנשים, מציעה החוקרת לסקסולוגים לבנות סולם עדיפויות חדש ומתקן בכל הקשור לליקויי תפקוד מיני של נשים, וכעיקרון מוביל – להזיז את המוקד מאיברי המין ומהתפקוד המכני שלהם ולדבר, למשל, על הזכויות המיניות של כל אישה (ראו מסגרת.(
"ככל שנדע יותר על מיניות האישה," גורסת פרופ' טיפר, "כך נוכל לתת לה הדרכה ולשמור על בריאותה הגופנית והנפשית, כאשר במונח בריאות מינית יש לכלול גם את הצד הנפשי, הרגשי, האינטלקטואלי והחברתי של האישה".
מיניות האישה – לסל הבריאות
בניגוד לפרופ' טיפר, שמתנגדת באופן נחרץ לפיתוח תרופתי לנשים כדי לתגבר את החשק המיני שלהן, גילה ברונר רואה בחיוב מתן תרופות הורמונליות להגברת החשק המיני. "אני רוצה להזכיר את השינוי החיובי שגרמו הוויאגרה ודומותיה," היא טוענת",שלא רק שיפרו את הזיקפה של הגבר, אלא תרמו
להעלאת המודעות הציבורית וגם של אנשי המקצוע לגבי אי תפקודו המיני של הגבר וזכותו לקבל טיפול מתאים. אני מאוד מקווה שזה מה שיקרה גם בנושא מיניות האישה. ברור שלא תימצא תרופת קסם לעידוד הליבידו של האישה, אבל הפניית הזרקור לבעיות החשק שלה תעורר מודעות גדולה יותר של רופאים ושל אנשי מקצוע מתחום הבריאות לשאול בראש ובראשונה את האישה עצמה על תפקודה המיני, מה שלא נעשה עד היום בצורה מסודרת. אישה יכולה לספר על יובש בנרתיק או על כאבים ביחסי מין, אך רוב הגינקולוגים לא יודעים לערוך אבחון סקסולוגי כדי לברר אילו גורמים נוספים מסתתרים מאחורי תלונתה.
"לא ייתכן שעד היום הטיפול המיני לנשים לא כלול בסל הבריאות. מדוע אישה חולת סרטן, שבגלל טיפולי כימותרפיה, הקרנות או טיפול הורמונלי שהיא מקבלת לא מסוגלת לתפקד מינית, חייבת לשלם עבור כל ביקור אצל סקסולוג? ולמה אבחון של קושי בתפקוד המיני, או איתור הסיבה לכאב בעת חדירה או להיעדר חשק מיני אצל אישה, מתבצעים רק בקליניקה פרטית של מטפל מיני, ולא כלולים או מסובסדים על ידי משרד הבריאות כמו בשאר המדינות המתקדמות"?
לפנייה לכתב/ת 
