לא על המספרים לבדם

למרות הקיצוצים, תוכנית ההבראה חריפה והטלטלה המסוימת שעבר תיאטרון גשר עם חילופי המנכ"לים בשנה שעברה, נדמה כי ביפו לא יתנו גם לקשיים אלה, מתישים ככל שיהיו, לשבור אותם.

לא פשוט לעשות את זה תוך הידוק חגורה במסגרת תכנית הבראה כפויה הכוללת קיצוץ של 1.5 מיליון שקל במשכורות השחקנים והעובדים, קיצוץ של כמיליון שקל בסעיפי תפעול וסכום של 300 אלף שקל בניהול השוטף. מורכב עוד יותר, בצל הקיצוצים, לרשום הגדלת היקף פעילות ועליה משמעותית במספר ההרצות של הצגות התיאטרון.

בגשר מתקשים להסתיר את מורת הרוח מהתכתיבים שלדידם מובילים בהכרח לשינויים בצביון התיאטרון. "המספרים מדברים לכאורה על התייעלות, אבל אני חושבת שזה פשע לקצץ בשכר של אנשים שעובדים בתיאטרון שנים ארוכות, ברובם עולים חדשים שאין להם גב או עזרה", אומרת לנה קריינדלין, מנכ"לית התיאטרון.

"גם על גידול בהיקף ההרצות אני אמורה לדבר בגאווה, אבל האמת היא שגם זה בעיננו לא בהכרח חיובי. גשר הוא תיאטרון בוטיק במהותו אבל במלחמת ההישרדות אין לנו ברירה אלא להגדיל פעילות ולרדוף אחרי הכמות על חשבון האיכות. ככה זה כשהתרבות היא החצר האחורית של סדר העדיפויות".

גם מייסדו של התיאטרון ומנהלו האמנותי, הבמאי יבגני אריה, אינו חוסך בביקורת ומדבר על מלכודת הדבש של השיטה. "כשהתחלנו את דרכנו, ההצדקה לקיומו של תיאטרון גשר היתה ברורה. עולים חדשים, רוסים, אקזוטיקה, משהו חדש. הזמנים האלה חלפו עברו והיום אנחנו נמצאים בשורה אחת עם שאר תיאטראות ישראל וגם בלעדינו יש פה מספיק הצגות. ההצדקה היחידה לקיומנו היא שמירה על הצביון האמנותי שלנו.

"לעשות את זה כיום זה כמעט לא מציאותי. נשבר לנו מלדבר על מחדלי הקריטריונים, אותם עקרונות שעל פיהם קונים ומוכרים הצגות, אבל בלי להיות חלק מהשיטה קשה לשמור על גבולות הרפרטואר. אנחנו מנסים כל הזמן לשמור על שיווי משקל. לפעמים אנחנו מצליחים, לפעמים לא. לגשר אין יכולת להתמודד מול רף השכר שנותנים בתיאטרונים אחרים לשחקנים מובילים וזה שעד היום נשארו פה שחקנים, שהם כביכול כוכבים, זה עדיין מפליא אותי. אם הם יעברו למקומות אחרים, הם יקבלו משכורות גבוהות בהרבה. המצב הזה שבו אתה מנסה לשרוד מחד ומנסה בכוח לשמור על הצביון של התיאטרון, לא מספק אותנו ובכל זאת אנחנו ממשיכים".

אחרי "יאקיש ופופצ'ה", חוזר יבגני אריה לביים את לוין (צילום: גדי דגון)

בתיאטרון גשר ללא ספק מסתכלים אחורה בזעם וקדימה כי אין ברירה. עושה הרושם שרוחות של התחדשות מנשבות בתיאטרון שהציג רפרטואר מעורר מחשבה לעונות הקרובות. בשבוע הבא תעלה בבכורה ההצגה "הלילה ה-12", בגרסה המוזיקלית של ארווינג ברלין בתרגום חדש ומשופר של דורי פרנס ובבימויו של רפי ניב שמביים לראשונה בתיאטרון גשר. בנובמבר יעלה על במת תיאטרון גשר בבכורה, "שונאים, סיפור אהבה", חלקה השלישי של טרילוגיית ההצגות המבוססות על יצירותיו של יצחק בשביס זינגר. את הסיפור עיבדו לבמה במשותף יבגני אריה, שגם יביים את ההצגה, ורועי חן שתרגם את הטקסט לעברית.

בחודש ינואר יחזור לתיאטרון השחקן והבמאי מיכאל טפליצקי שיביים לבמה הקטנה בהאנגר גשר את הקומדיה הלירית "החייל האמיץ צ'ונקין" מאת ולדימיר וינוביץ'. המחזה על החייל הכי דפוק בצבא האדום שנשלח לשמור על מטוס שהתרסק בכפר נידח בראשית מלחמת העולם השנייה ונשכח שם, הוא ספר קלאסי שזכה לעיבודים ולתרגומים רבים וזהו העיבוד השני של המחזה לבמה הישראלית.

בחודש מרץ ישתתף תיאטרון גשר בפסטיבל חדש שיוקדש למחזותיו של הרולד פינטר. במסגרת זו יציג התיאטרון את המחזה "מסיבת יום הולדת" שתרגמה רבקה משולח ויביים עודד קוטלר. המחזה המבריק הזה, שהיה למעשה המחזה המלא הראשון של פינטר, בוחן את בריחתו של אדם מעברו וחדירת הזר למרחב הפרטי.

תיאטרון גשר מצטרף במקביל גם לחגיגות ה-100 לעיר תל אביב בערב שיוקדש למשורריה יושבי בתי הקפה כסית, שלג הלבנון ורוול. את הערב המוזיקלי שילווה בשירתם של נתן אלתרמן, אלכסנדר פן, לאה גולדברג וחיים נחמן ביאליק, יביים יבגני אריה.

אחרי העיבוד המשובח של יבגני אריה לספרו של יורם קניוק, "אדם בן כלב", שרץ בתיאטרון במשך שנים ארוכות, תארח במת גשר טקסט נוסף של הסופר הישראלי. הפעם מדובר ב"דודה שלומציון הגדולה", בעיבוד של אילנה לופט ובבימויו של מיכה לבינסון.

אריה עצמו יחזור במהלך העונה גם פעם נוספת למחזאי המנוח חנוך לוין. במסגרת פסטיבל מחזות שטרם הועלו מאת לוין, יביים אריה את "הקיסר גוק", טרגדיה-קומית חריפה לשחקנים ובובות על חיי הקיסר שמקפלת בתוכה הומאז'ים לטרגדיות גדולות מהמלט ועד אדיפוס.

בכורה ישראלית יציג התיאטרון ככל הנראה לקראת סוף העונה להצגה "פו פה" המבוססת על סיפורי אדגר אלן פה שעיבד ויביים הבמאי המוסקבאי יבגני גרישקובץ, שנחשב לאחד הכותבים המצליחים ברוסיה. עוד בסוף העונה: עיבוד של אריה למחזה "מכונת התופת" של ז'אן קוקטו המבוסס על המיתוס של אדיפוס המלך.

במהלך מסיבת העיתונאים הכריזו בתיאטרון על מספר שינויים וחידושים, בהם מינויו של עו"ד אלי זהר ליושב ראש האסיפה הכללית של גשר בעקבות פרישתו של צביקה זמיר, ששימש בתפקיד 17 שנה. במסגרת החידושים, שכוללים בין היתר גם שינוי הלוגו, ישיק התיאטרון בעונה הקרובה את במת מועדון "71 הכיסאות" שלמרגלות הפואייה. החלל ששופץ ייקרא ע"ש אביבה שלח ובו יארח התיאטרון ערבי שירה, מופעים מוזיקליים ותיאטרליים ומפגשי ספרות.

בתיאטרון גשר מיעטו עד לאחרונה בהפקות לכל המשפחה אך כעת, במסגרת השינויים, השתנתה גם מגמה זו. בהשראת מודל "הקונצרטים לצעירים", שבנה המלחין, המנצח והפסנתרן היהודי ליאונרד ברנשטיין בשנות ה-60 בארה"ב, מבקש אריה להעתיק את המפגשים על מוזיקה, מלחינים ויצירות קלאסיות לתחומי התיאטרון. מדובר בסדרה של שמונה מפגשים לכל המשפחה שבמהלכם יציגו שחקני התיאטרון בצוהר משעשעת ונגישה לכל גיל את מרכיביה השונים של העשייה התיאטרונית ממשק ושירה, דרך תנועה, מחול ופנטומימה, ועד מוזיקה.