אחרי 85 שנה - היאנקי סטאדיום נסגר
זה שיר פרידה: היאנקיז שיחקו בפעם האחרונה במגרש המיתולוגי, זה שהוקם ב-1923 ובו כיכבו מנטל, דמאג'יו ורות'. כמו באמריקה, גם הסוף טוב: ניו יורק ניצחה 3:7 את בולטימור
good bye, yankee stadium. הניו יורק יאנקיז, המועדון המעוטר ביותר בספורט האמריקני, נפרדו הלילה מאיצטדיונם הביתי, שנסגר הלילה (א'), לאחר שהקבוצה שיחקה את משחק הבית האחרון שלה העונה. את עונת 2009 יפתחו היאנקיז בביתם החדש, שבנייתו מסתיימת בימים אלו, ממש מעבר לכביש, במגרש החניה של האיצטדיון הישן.
ה'יאנקי סטאדיום', שמכונה גם 'הבית שבייב רות' בנה', נפתח ב-1923, כשהבייב חבט את ההום ראן הראשון באיצטדיון. מיד אחרי המשחק אמר כוכב העבר האגדי: "רק אלוהים יודע מי יחבוט את ההום ראן האחרון".
אלוהים בחר בחירה משונה משהו - התופס חוסה מולינה, שחקן בינוני שהגיע ליאנקיז רק בעונה שעברה. אוהדי הקבוצה קיוו לקבל זאת מדרק ג'יטר, הסמל שלהם בעשור האחרון, אך זה לא קרה. את הפיץ' האחרון זרק מי אם לא מריאנו ריברה, שנחשב לאחר הזורקים הגדולים בהיסטוריה של הבייסבול בכלל והיאנקיז בפרט.
לפני פתיחת המשחק נערך טקס, בו נכחו כל שחקני העבר של היאנקיז שעדיין בחיים. שמות כמו ווייטי פורד, דון לארסון, יוגי ברה, דייויד קון, ברני וויליאמס ועוד. לראשונה מאז נפתח, הורשו האוהדים להיכנס למגרש עצמו, כששעריו נפתח כשבע שעות לפני פתיחת המשחק. אלפי האוהדים הצטלמו ב'מוניומנט פארק', השדרה בה מונצחים כל גדולי הקבוצה, או סתם טיילו לאורך ה'פירסט בייס ליין', בפעם האחרונה.
ברני וויליאמס, מסמלי הקבוצה בשנות התשעים, וחלק בלתי נפרד מארבע האליפויות האחרונות של היאנקיז, אמר אחרי הטקס המרגש: "זה היה ערב יוצא דופן. זו הפעם הראשונה שחזרתי ליאנקי סטאדיום מאז שפרשתי, וזה בהחלט אחד הרגעים המיוחדים שעברתי כיאנקי, אם לא המיוחד שבהם". יוגי ברה, התופס האגדי שבהמשך הקריירה גם אימן את הקבוצה אמר: "זה לא עצוב, כי מבחינתי האיצטדיון הזה הולך איתי הלאה".
והיה גם משחק, היאנקיז ניצחו 3:7 את בולטימור אוריולס ושמרו לעצמם סיכוי, גם אם אפסי, לעלות לפייאוף. ג'וני דיימון וחוסה מולינה חבטו הום ראנס, אנדי פטיט ניצח את המשחק, אולי בפעם האחרונה בקריירה הארוכה שלו, ומריאנו ריברה סגר אותו עם אינינג תשיעי מושלם.
מבט מיציעי היאנקי סטדיום אל שנות ה-60' (AP)
כריס דהארט, אוהדת של היאנקיז משנת 1978, הגיעה כבר בצהריים ונשמעה מאוד נרגשת בסיום המשחק: "זה היה אירוע מדהים, כמו שרק היאנקיז יודעים
להרים. כשברני וויליאמס הוצג בטקס לא יכולתי לעצור את הדמעות. זה אחד הימים העצובים בחיי, יש לי כל כך הרבה זיכרונות מהמקום הזה".
"כשהייתי בת שמונה אבי לקח אותי לראשונה ליאנקי סטאדיום, לראות את רג'י ג'קסון. לא אשכח את היום הזה בחיים. מצד אחד מאוד עצוב לי שלא אוכל לשבת כאן שוב. מצד שני, אני מאוד נרגשת לפתוח דף חדש באיצטדיון החדש", סיפרה דהארט.
דרק ג'יטר אמר לאוהדים: "אנו בונים עליכם, לקחת את הזכרונות מהאיצטדיון הזה לחדש, ותמשיכו להעביר אותם מדור לדור. בשם כל האירגון אנו רוצים להצדיע לכם, האוהדים הגדולים בעולם".
עכשיו, זאק בדיוק האחריות שמוטלת על כתפיהם של האוהדים האחריות - העברת הקסם מן האיצטדיון הישן אל מעבר לכביש למגרש החדש, ולהפוך אותו לאגדה הבאה בעולם הבייסבול. אף אחד לא יוכל לעשות זאת טוב יותר מאוהדי ניו יורק יאנקיז, שכבר ראו 26 אליפויות.
לפנייה לכתב/ת 
