שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חוזה הנגינה
    חוזה גונזלס, איש של ניגודים, מגיע לארץ להופעה יחידה. הוא שבדי ממוצא ארגנטינאי, אמן פאנק לשעבר שהפך לזמר שקט וענוג ויוצר שהתפרסם מחידושים לאחרים. בראיון הוא מספר על כתיבת שירים, אתאיזם וחידוש שירים כפתרון למחסום יצירתי
    ישראל היא סלט של ניגודים, לכן אפשר לקוות שחוזה גונזלס, שיופיע בבארבי התל אביבי ב-11 באוקטובר, ירגיש כאן בבית. גונזלס הוא נער פוסטר של ניגודים וערבובים: בן למשפחה ארגנטינאית לוהטת שנולד דווקא בשבדיה הקרירה ושר בכלל באנגלית; איש מדעים מדויקים שחתך באחת מדוקטורט בביוכימיה כדי לנדוד בין הבמות ולשיר שירים; יוצר אישי וייחודי שהתפרסם דווקא כשהתארח אצל Zero 7; יוצא להקות פאנק והארדקור שפריטתו על גיטרה קלאסית רכה, ושירתו מהוסה ועדינה.

     

    בשיחה טלפונית מישראל לביתו שבשבדיה, קשה לדובב את גונזלס. הוא מצחקק קלות, נבוך כמעט, ועונה בטון מהוסס. בשקט, כובש את לבי: מתוק, מבויש, מופנם ועדין, ממעט במילים. בעצם, זה תיאור מדויק גם של המוזיקה שלו.

     

    אני מספר לו שהקשבתי להקלטת הופעה שהוא ניגן בוושינגטון, רק הוא והגיטרה עם מיתרי הניילון, ונדהמתי לגלות שהוא נשמע על הבמה כמו להקה שלמה. הוא מצחקק: "כשאגיע לתל אביב אנגן עם החברה שלי ועם נגן כלי הקשה, אבל בערך חצי מההופעות אני מנגן לבד ואני משתדל לגרום לזה להישמע כמה שיותר מלא. המטרה היא לעזור לאנשים לשמוע את הפרטים הקטנים. כשהסאונד חזק מאוד, אתה יכול לנגן ברכות ובשקט וזה עדיין יישמע 'גדול'".


    הוזמנתי לנגן בתל אביב ובביירות ובדובאי (צילום: Gettyimages)

     

    נשמע מפחיד מאוד, לעלות לבד לבמה.

    (מצחקק) "כן. אולי לא מפחיד, אבל לפעמים זה מתסכל. במיוחד כשרק התחלתי להופיע ולא ידעתי איך לגרום לגיטרה קלאסית להישמע חזקה. זה מתסכל כשהקהל מדבר בהופעה".

     

    Low בדיוק הופיעו כאן לאחרונה, ואף פעם לא ראיתי להקה שמנגנת כל כך בשקט. אף אחד בקהל לא אמר מילה.

    "כן, בדיוק! הם שימשו לי מקור השראה כשכתבתי את האלבום הראשון. היו אז כמה להקות שעשו בדיוק את זה: ניגנו בשקט, אבל הסאונד בהופעות היה חזק. האמת, בשלב מסוים הייתי אמור להופיע עם Low, אבל זה לא הסתדר".

     

    חידושים לשירים

    לצד שני אלבומיו המקוריים, "Veneer" מ-2003 ו-"In Our Nature" המעולה מהשנה שעברה, חייב גונזלס את מרבית פרסומו בשנים האחרונות דווקא לשירים של אחרים. הביצועים החיים והמוקלטים שלו לשירים של מאסיב אטאק, ג'וי דיוויז'ן, ברוס ספרינגסטין, קיילי מינוג ואחרים גרמו לבלוגים, תכניות טלוויזיה ותחנות רדיו להידלק, ולהרבה מאוד אוזניים להזדקף. הביצוע שלו ל-"Heartbeats" של הרכב האלקטרו השבדי The Knife הפך ללהיט ענק בבריטניה אחרי ששובץ בפרסומת צבעונית ומרהיבה לטלוויזיה של סוני.

     

    לא מזמן הופיעו כאן הגאטר טווינז וניגנו שיר שלך, "Down The Line". אתה ידוע בביצועים שלך לשירים של אחרים, ופתאום מישהו מבצע שיר שלך.

    "זה נהדר, פגשתי אותם, וזה כבוד גדול שהם אהבו את המוזיקה שלי וביצעו את השיר הזה. לדעתי זה ביצוע מצוין. בהתחלה שמעתי אותו ביוטיוב ואז ראיתי אותם מנגנים אותו בהופעה. נדמה לי שזה היה גרג דולי, שאמר שהוא אוהב את המוזיקה שלי ושהגיע הזמן שמישהו יבצע שיר שלי".

     

    באיזה צד אתה מעדיף להיות: לבצע חידושים או שיחדשו שיר שלך?

    "אני חושב ששני הצדדים מהנים. אני נהנה לבצע חידושים כשאני מרגיש תקוע בכתיבת השירים שלי. זו הסיבה העיקרית, אני פשוט בוחר שיר שאני אוהב. כשמישהו אחר עושה חידוש או רימיקס לשיר שלך, זה כיף".

     

    אנגלית היא לא שפת האם שלך. אתה מרגיש טבעי כשאתה כותב באנגלית?

    "אני מרגיש שזה בא בטבעיות, אבל בעיקר כי התרגלתי לכתוב באנגלית. שפת אמי היא שבדית, ואני מדבר אותה בלי הצורך לחשוב. בספרדית ובאנגלית אני צריך לפעמים לחכות רגע ולחפש את המילה הנכונה, אבל לא כשאני יושב וכותב מילים לשיר. כתיבת מילים לשירים לא מגיעה באופן טבעי, זה תמיד היה קצת... קשה. אבל אני חושב שזה לא רק בגלל האנגלית, אלא בגלל הקושי למצוא את הרעיונות ואת הטון הנכון".

     

    אתאיזם  

    רעיונות יכולים להגיע ממגוון אינסופי של מקורות, גם מספרי פילוסופיה. "אבּרם, תתעורר או שתלך לישון", שר גונזלס ב-"Abram" ופונה לדתות המאמינות באברהם – יהדות, נצרות ואיסלם. "הסיפורים שלך עתיקים וההתאקלמות שלך איטית. אפילו שכוונותיך טובות רוב הזמן, עודדת אשליות ויצרת דעות קדומות בראשינו. לך לישון".

     

    השיר הזה, כמו אחרים באלבומו האחרון של גונזלס, נכתב בעקבות הספרים "אתיקה מעשית" של הפילוסוף פיטר סינגר שמתמחה בביואתיקה, ו"יש אלוהים? – האשליה הגדולה של הדת" של הביולוג והאתולוג הבריטי ריצ'רד דוקינס, ספר שהצליח מאוד גם בארץ. דוקינס, חסיד נלהב של תורת האבולוציה הדרוויניסטית, שולל מכל וכל קיומה של ישות ערטילאית ואלוהית כלשהי.

     

    אתה מאמין באלוהים, או שזו שאלה פרטית מדי?

    "לא, לא. אני לא מאמין באף אחד מהאלים-כביכול. אני לא מאמין בת'ור או בזאוס או באל הנוצרי, או בכל אחד מהאלים ששמעתי עליהם. קל להפוך את האלים החדשים לאגדה, וקשה להפריך אותם. אני במיוחד לא מאמין בבורא על-טבעי".

     

    "אני לא ממליץ לך לעלות לבמה בישראל עם ההצהרה הזו", אני מתבדח והוא צוחק.

     

    "אני לא מדבר על זה הרבה, אבל זה ידוע שאני פחות או יותר אתאיסט", הוא אומר. "מעניין שהוזמנתי לנגן בתל אביב ובביירות ובדובאי. אקשיב לעצה שלך ולא אעשה מזה סיפור גדול. בדרך כלל אני מרגיש שאני מוזמן בגלל המוזיקה שלי, ואני לא רוצה לעשות מזה עניין".

     

    ועוד שתי מילים

    הופעתו של חוזה גונזלס בארץ היא טבילת האש של חברת Monocrave הישראלית, שמורכבת משלושה בלוגרי מוזיקה צעירים מישראל שפזורים באנגליה, שבדיה ותל אביב, שמנסים לעשות דברים אחרת. כחלק מהצהרת הכוונות שלהם, הם כותבים: "אנחנו רוצים להביא לכם את האמנים שאתם רוצים לראות במחירים שאתם יכולים להרשות לעצמכם". באתר שלהם אפשר להצביע לאמנים שתרצו לראות בארץ, והמונוקרייבים, מצדם, מבטיחים לבחור את האמנים הבאים בעזרתכם. כדבריהם: "אם תצביע, הוא יגיע". אמן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גונזלס. לא מאמין בזאוס או אלוהים
    צילום: Gettyimages Imagebank
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים