שתף קטע נבחר

 
צילום: ערן קמינסקי

גוטמן ושחקני הפועל ת"א צריכים לבקש סליחה

"בהתחלה חלמו על נס ובסוף דיברו הופעה מכובדת, אבל ה-2:1 בסנט אטיין היה מעליב. עם שלושה בלמים בהרכב, הפועל בקושי הגיעה לרחבה". איזי עין דור לא זוכר מתי נעלמו לנו הנציגות כבר בתחילת אוקטובר ומחכה לתשס"ט

"אפשר לעשות נס" בישרו הכותרות ובעצם גם שחקני הפועל תל אביב, ערב היציאה למשחק החוץ מול סנט אטיין, כשכולם נזכרים ב-2:4 המפורסם בפריס לפני שנתיים. אפילו הפרומואים של ערוץ הספורט היו אופטימיים מהרגיל. משום מה.

 

סנט אטיין שלטה ללא עוררין במשחק בבלומפילד וניצחה 1:2. היה ברור שאם רק תרצה בכך, היא תביס את הפועל אצלה בבית. בעצם, אם היא עצמה לא היתה בתקופה בינונית כל כך, ביחס לעצמה כמובן, זה היה נגמר בתוצאה גבוהה הרבה יותר.

 

זה לא שהירוקים נמצאים בשורה הראשונה של ענקיות היבשת. סנט אטיין היא קבוצה טובה שעושה את צעדיה הראשונים בדרך חזרה לרמות הגבוהות של אירופה, אבל עדיין אינה ברמה של קבוצת ליגת אלופות טיפוסית. אבל הסיכוי לנס לא היה קיים הרבה לפני פתיחת המשחק, לא רק משום שמדובר ביריבה קשה, אלא בגלל שהפועל תל אביב נראית כמו צל חיוור של הקבוצה שעלתה לדשא בפארק דה פרינס לפני שנתיים.

 

אז עמד יצחק שום על הקווים. מאמן הרפתקן שלא פוחד לקחת סיכונים כדי לנצח. אז שיחקו אצלה אליניב ברדה וסלים טועמה, שניים שעולים עם חשק לכל משחק ויודעים מה לעשות ברמות הללו (עובדה שהם כבר אינם כאן, אלא בבלגיה). גוטמן עלה עם שלושה בלמים, כאילו תיקו יספיק לו.


יצחק שום כמאמן הפועל ת"א. לא חשש לשחק התקפי (אלי אלגרט)

 

בהרכב שלו שיחקו וואליד באדיר, שכבר נמצא הרבה אחרי שיאו. אלין טופוזאקוב, שגורם לחאבייר פאאס להיראות כמו הבלם הכי טוב שנחת אי פעם בישראל. יגאל אנטבי, שנשאר יגאל אנטבי, רק פחות טוב. שי אבוטבול וביבראס נאתכו האיטיים ביחס לאירופה ודמיטאר טלקיסקי, שלצערנו כבר נדבק בבינוניות הישראלית. מהספסל עלו גל שיש ומהראן לאלה חסרי הנסיון, ביחד עם עידן סרור, שנראה לעתים תכופות אפאתי וחסר חשק. איפה הם ואיפה הקבוצה של שומי?

 

זה היה מעליב לראות את הקבוצה הזו מתרוצצת על הדשא ואפילו לא מצליחה להגיע לרחבה של ג'ודי ויוויאני המובטל. עדיף להם לשחקני הפועל, במקום לדבר על הופעה מכובדת ולהאדיר את היריבה, להתנצל בפני האוהדים. הרי ימים של סליחות בפתח.


אנטבי. כבר לא יכול להתמודד עם ג'פרי דרני מסנט אטיין (איי.אף.פי)

 

בשני המפגשים הצליחה הפועל לעלות על לוח התוצאות רק בגארבג' טיים, כדי להמתיק את הגלולה, אבל בעצם היא לא היוותה יריב. אם הם לא יתעוררו , בעוד כמה שנים, העובדה שהם שיחקו מול בפטמבי גומיס על אותו מגרש, תהיה ההיילייט של הקריירה של החבורה הזו.

 

אבל זו הפועל תל אביב וזו ליגת העל שלנו. קשה לזכור מתי היתה הפעם האחרונה בה נפרד הכדורגל שלנו מהזירה האירופית כבר בתחילת אוקטובר, אבל זה מה שליגת העל שלנו בעונה שעברה שווה. האופטימיות היחידה שאפשר לשאוב מהמשחק הזה, היא ששנה חלפה ואולי תשס"ט תהיה טובה יותר. אם זה לא יקרה, מצבנו רע.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי אלגרט
אלי גוטמן
צילום: אלי אלגרט
מומלצים