"נכדו הרוחני של היטלר"; מי היה יורג היידר?

בעולם חששו ממנו בשל דעותיו הימניות קיצוניות, אך במערכת הפוליטית באוסטריה הוא הצליח לשרוד במשך שנים רבות ואף להתחזק בבחירות האחרונות שנערכו בחודש שעבר. דהירתו בצמרת הפוליטיקה האוסטרית של יורג היידר נעצרה לפנות בוקר (יום שבת) בתאונת דרכים קטלנית סמוך לקלגנפורט לאחר שהתהפך עם רכבו. הוא היה בן 58 במותו.

היידר נולד בשנת 1950 להורים שהיו חברים במפלגה הנאצית. בראיון שהעניק ל"ידיעות אחרונות" לפני שמונה שנים הוא התייחס לכך: "הורי היו חברים במפלגה והם נענשו. בכל המפלגות באוסטריה יש חברים לשעבר במפלגה הנאצית. אני בן דור אחרי המלחמה . משוחרר ממשא האשמה". בגיל 16 הוא זכה בפרס ראשון על נאום שנשא, שכותרתו היה: "אוסטריה נשארת גרמנית".

נהרג בתאונה. היידר בבחירות בחודש שעבר (צילום: AP)

כשהיה בן 20 הוא הצטרף למפלגה הימנית האוסטרית ובשנת 1979 נבחר היידר - עורך דין במקצועו ומיליונר בזכות רעייתו - לראשונה לפרלמנט מטעמה. עד שנות ה-80 היתה מפלגת החירות - מפלגה קטנה שזכתה לאחוזי תמיכה בודדים. אך מאז שהיידר השתלט עליה ב-1986, היא הגדילה את כוחה - הרבה בזכות האמירות הנאו-נאציות.

בשנת 1994 הוא גרף 23 אחוזים מקולות הבוחרים בבחירות בארצו. "אנחנו רוצים אוסטריה אחרת", הוא נהג לומר, "רפובליקה בנוסח חדש" כאשר הוא התכוון למדינה ללא זרים ומהגרים. שנה לאחר מכן חששו באוסטריה כי הוא עומד להיות הקאנצלר הבא.

בשנת 1996 הופתעו באוסטריה כאשר המפלגה זכתה ב-28 אחוזים בבחירות לפרלמנט האירופי. היידר זכה בעבר לכינוי "הנכד הרוחני של היטלר". לאחר שהמפלגה שמרה על כוחה במשך השנים הבאות, היא הצטרפה לקואליציה בשנת 2000. היידר, שכיהן בין היתר כמושל ממחוז קרניתיה, נפגש אפילו עם האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 בשנת 2000.

מכוניתו של היידר לאחר התאונה (צילום: רויטרס) 

בפברואר אותה שנה, לאחר עלייתה לשלטון של ממשלה חדשה, שכללה את נציגי מפלגת החירות הימנית, שהונהגה אז על ידי היידר ניתקה ישראל את יחסיה עם אוסטריה, אך בכל התקופה הזו נותר בישראל השגריר האוסטרי. מדינות נוספות בעולם "קיררו" את היחסים עם אוסטריה בשל הצטרפותו של המפלגה הקיצונית לממשלה. בכל אותה תקופה הוא המשיך בהתבטאויות קיצוניות נגד זרים.

שנה לאחר מכן תבע אותו מנהיג יהודי באוסטריה בגין הערה אנטישמית. האיש, אריאל מוזיקנט, תבע את המנהיג הקיצוני שאמר לו ששמו הפרטי הוא כמו של אבקת כביסה פופולרית וכי הוא אינו מבין כיצד לאדם המחזיק בשם אריאל, יש כל כך הרבה לכלוך על הידיים.  

בשנת 2002 הפסידה מפלגת החירות שני שליש מכוחה בבחירות. הבחירות, שהיו אמורות להתקיים רק בספטמבר 2003, הוקדמו בגלל משבר קואליציוני שגרם היידר, לאחר שניסה להשתלט מחדש על מפלגת החירות, בראשה עמד עד לשנת 2000 ואילץ את שרי המפלגה, המתונים ממנו, להתפטר מהקואליציה. לאחר הקמת קואליציה חדשה הודיעה ישראל על חידוש היחסים עם אוסטריה.

אבל היידר ידע להתאושש ובשנת 2004 הוא נבחר שוב למושל מחוז קורינתיה. באותה שנה התנגדה מפלגתו של היידר להקמת אנדרטה גדולה לזכר היהודים שגורשו למחנות ההשמדה, בתחנת הרכבת בווינה. שנה לאחר מכן הוא זכה לביקורת מתוך מפלגתו. חברי מפלגתו האשימו אותו בבגידה בעקבות דעותיו שהתמתנו והפכו לפרגמטיות יותר.

רק לפני כשבועיים זכה היידר להישגים מרשימים בבחירות שנערכו באוסטריה ואשר עוררו תשומת לב עולמית בשל התחזקות הימין הקיצוני. הבחירות לפרלמנט נערכו בעקבות התפרקותה של הקואליציה המסוכסכת של המפלגה השמרנית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית. שתי מפלגות הימין הקיצוני שקצרו את הפירות בעקבות אכזבת הציבור היו "מפלגת החירות" בראשותו של היינץ כריסטיאן שטראכה ו"הברית למען עתיד אוסטריה" בראשות היידר.

היידר אמר לאחר הבחירות כי התוצאות מצביעות על כך שהאוסטרים אינם מעוניינים עוד בקואליציה של הסוציאל-דמוקרטים והשמרנים ("מפלגת העם"). מפלגות הימין הקיצוני באוסטריה זכו בכ-29 אחוזים מקולות המצביעים - פי 2 מאשר בבחירות 2006.