האשר עשה את שלו

אוקיי, בואו נפתח את העניין עם שי. האיש ושיער הגוף, הפרסונה ויצר הרע. אני לא אומרת שהוא מושלם - זה נכון שיש בו צד אלים, מאצ'ואיסטי, לעתים דורש כאפה. לפני שלושה שבועות הוא יצא על נעמה, השבוע הוא זרק כריות על ליאון. הוא חופר לכל האנשים בבית, ולא פעם אומר למישהו משהו אחד ואז את ההיפך למישהו אחר. הוא מניפולטיבי והוא מאוהב בעצמו עד כדי גיחוך.

שי. אם לא טוב לכם, למה אתם משאירים אותו בבית? (צילום: גולי כהן)

יש לי עיניים בראש וחיבור לאינטרנט, בקרב עמי אני יושבת, ואני שומעת את הזעקה: שי אלים, שי תחמן, נחש. כך שאני לא יכולה להגיד שאני מחבבת את שי, אבל אני לא מבינה למה הוא מרתיח חלק מהצופים יותר מהאחרים. הוא משחק את המשחק, ובינתיים המשחק הזה עובד בשבילו לא רע. אז הוא צועק, אנשים צועקים בחיים.

ראיתי את המריבה שלו עם נעמה, ראיתי את הכריות שהוא דפק בליאון (הוא בסך הכל התכוון שהוא ינשך אותן במקום את הירך שלו). על שתיהן קיבלתי ריקושטים לפני שצפיתי בהן, ולפי הדברים ששמעתי ציפיתי לצפות לפחות בסצנה מינית מטורפת.

תסלחו לי מאוד, נעמה ירדה הרבה יותר נמוך כשהיא קראה לשי בשם המפורש של הדבר היחיד שמותר לו להיכנס לאסלה (ואני חשבתי שרק בכנסת זה קורה), וליאון? ובכן, ליאון הוא מלאך, אבל הוא יכול להיות מטריד. וכששי ביקש ממנו להפסיק לזמזם לו באוזן, הוא התעלם והמשיך. בפעם הבאה שתמחצו יתוש שמפריע לכם לישון, אני בטוחה שתרגישו סיפוק כשתמעכו אותו. ולא בגלל שאתם אכזריים ואלימים שמאמינים בדם על הידיים, פשוט כי יש רגעים שזה כבר יותר מדי.

רע לכם? תדיחו!

יכול להיות שמה שמקל עלי לא לתעב את שי הוא התעלומה הגדולה שקשורה ביחס הדיירים אליו. אם שי הוא כזאת פרובלמה, איך זה שהדיירים לא מעלים אותו להדחה? ליאון ורנין אשכרה מאוהבים בו, צבר נצמד אליו ועכשיו מקריב את שפרה בשבילו (בדרך לעוד תיאום הדחה?), ונסה, איתי ויוסי בכלל לא מדברים עליו. שפרה מתלוננת בקטנה - אבל אף אחד לא קירב אותו לגריל.

המתמודדים במשימת הבנג'י. שי, כמובן, במרכז (צילום: ערוץ 2)

היחידה שקלטה את העניין היא עינב, שהעלתה אותו לגריל. אחרי הסכסוך שלה ושל אשר עם שפרה וצבר, היא קלטה שהוא משחק על שני הצדדים של המגרש. אז איך זה קורה? הווילה קטנה, אנשים בה מעט. איך שלא תסתכלו על זה, כולם מרחרחים בעכוז של כולם, ושי הוא לא בדיוק הקיסם הכי שקט בחפיסה. אם הוא דוקר, אנשים נדקרים. איפה הדקורים האלה?

אשר הלך. המחנה של בובליל הולך וקטן. בינתיים צבר מחזיק את הנר לשי, שמנסה להעיף עכשיו דווקא את איתי. לא משנה כמה איתי ייאחז בידה של ונסה או כמה קרוב לקרקפת הוא יצמיד את המכונה, למעט יחסים מזדמנים עם הצרפתיה הוא לא מצליח להחזיק עניין.

אשר. סיום חד-מימדי

צבר, לעומתו, מתחיל לצאת מהקונכיה שלו. אבל במקרה שלו אולי עדיף שהיה מחכה שם עוד קצת. ראבאק, בן כמה הבחור הזה? האם הוא מוכן להחליט אם הוא רוצה לקיים את השיחה עם אשר בחדר, בסלון מול כולם או בחוץ? כמה כבר אפשר להתבאס מתיאוריית קונספירציה על רצח רבין? מאז שהוא עשה את הסולחה עם אשר וחתם עליה בשלושה העתקים, הוא הפך לייצור מייגע שמעייף את הנשמה. די, תנוח.

הכיף חזר ליום כיפור

כמה מילים אחרונות על אשר. הבחור סיים את תפקידו בווילה, ובעצם הלך בדרך כל טייפקאסט חד מימדי. הוא טוען שהוא הגיע לשם "כדי שיהיה קידוש בווילה", שזאת הסיבה הכי לא אמינה ששמעתי אחרי "באתי לפה כדי להכיר בנות", כמו שהסביר בחור אחד מריאליטי מצליח אחר, שאסור להזכיר את שמו בהקשר של "האח הגדול".

אהה. שמעת שכמה אנשים הולכים להיסגר בתוך וילה לשלושה חודשים, הבנת שכל המדינה הולכת להיצמד לזה וידעת, פשוט ידעת, שחייבת להיות שם נציגות דתית, כדי שעם ישראל יתוודע לטקסים איזוטריים ונשכחים כמו קידוש, צום יום כיפור ושמירת שבת. אשתך אמנם בהריון מתקדם, תכרע ללדת בחגים, אבל אין ברירה. זאת עבודה מלוכלכת, אבל מישהו חייב לעשות אותה.

בסופו של דבר, אשר סחט עד תום את התפקיד שלו בווילה, יצר שערוריות יש מאין, המציא פסקי הלכה, ביקש סליחות והחזיר את הכיף לכיפור. הוא הלך בדיוק בזמן ואפילו פגש את אשתו בסוויטה, אבל השלישייה היציבה ביותר בווילה נשברה. מי אמר מהפך?

שלא תתבובלילו

ולבשורות המשמחות של השבוע: אשר הלך והשאיר את עינב בובליל להמשיך במלחמתה הצודקת (מהמוצדקות!) למען המזרחיים, האשקלונים או שאר המקופחים עלי אדמות. יחד עם אבא שלה, שכועס על אשר המתחנחן, ותודה לאח הגדול על החימום ("עינב, את מרגישה שיש בבית אנשים שחושבים שהם יותר טובים ממך?"), יש לקוות שהמאבק הקולני שלה יימשך.

בובלילה. המאבק נמשך

ברגע שעינב עולה למסך, האנרגיות העורבניות שלה מעלות אל פני השטח את כל מה שרוחש מתחת לדשא המוכן של הווילה. הבחורה שכל טכניקת סינון זרה לה היא שינוי מרענן לעומת שאר הנכלולים המהונדסים (אולי למעט ונסה) שממלאים בדפי החישובים שלהם את הווילה. עינב היא נכס אמיתי, הרבה יותר מאשר, ותתפלאו - לא פחות מבובליל האבא. היא ויוסי משלימים אחד את השני, היא פותחת את הלוע והוא דורש ממנה לסתום, ויחד הם יחידת הבידור המושלמת, שיש לקוות שתמשיך לבעור בווילה גם בימים הגשומים הקרובים. מועדים לשמחה.

אתה רוצה ללמוד לשרוק, לקרוא לבחורה?

(יוסי מתקשה להפנים את הנטיות של ליאון)

מה אתה מלך תאילנד ולא ידעתי?

(עינב לצבר, כשהיא מתוודעת להירארכיות החדשות בווילה)

יוסי, אני צריך את החומר המשמר שלי

(בובליל דורש את צבע השיער שלו מההפקה)

אני מבקשת מאלוהים תזיז את הכוס הזאת מפה לפה, הוא מזיז אותה

(עינב מוכיחה לצבר שאלוהים בעדה)

תפסיקי לדבר שטויות זה ארוך, סתמי זה קצר

(בובליל מקצר הליכים עם בובלילה)

מה זה מידת טויס אר אס?

(ונסה עולבת בליאון בדרכה החיננית)

תנו לי רגע להתרכז בהתרוממות

(ליאון, רגע לפני השיגור)

את גבר בשבילי, לא הבאתי לפה נקבות. את מראה לי את החולשה שלך

(בובליל כנראה נורא רצה בן)

ופה היא פתאום הופכת להיות לחם לבן

(אותו בובליל על שארת בשרו)

אני נשבעת ברב שלי, הרב יהושע פינטו, שאני לא שונאת אותך

(עינב לצבר, בתקווה שהרב שלה לא מאזין)