מכתב משדה המוקשים של תל אביב

לפני כשלוש שנים, כשסיפרת לתושבי תל אביב בהודעות לעיתונות כי ה"קקנועים" חוזרים לרחובות (לאחר שמונה שנים של השבתה) שמחתי. חשבתי לתומי שהנה, אולי זה מה שיביא את הישועה לצחנת רחובות העיר.

טענת אז (באמצעות דוברי העירייה) כי החזרת ה"קקנועים" אינה תוצאה של כישלון מדיניות האכיפה של העירייה - שמחייבת בעלי כלבים לאסוף את צואתם - כי רוב הציבור נשמע להוראות, מציית לחוק ומקפיד לנקות אחרי כלבו. אמרה שמדובר בפעילות משלימה כדי להבטיח שרחובותיה של תל אביב יהיו נקיים יותר. ניחא, חשבתי לעצמי, העיקר שיהיה פחות מסריח ומעצבן ללכת ברחובות.

ראש עיר יקר. שלוש שנים חלפו עברו מאותו רגע היסטורי. "קקנועים" אין; צואה ברחובות יש ויש. למרות האמון שאתה רוחש לתושביך, מסתבר שאלה לא שמים קצוץ עלי ועליך, ורחובותיה של תל אביב פשוט מצחינים ממה שהשאירו אחריהם הכלבים.

מדי יום, כבר יותר משנה, אני נוהגת לטייל עם בני הפעוט באזור בניין העירייה, לא רחוק מלשכתך. מדי יום אני מנסה להתחמק ממוקשים שחורים ומצחינים, שקשה שלא להבחין בהם. מדי יום אני שואלת את עצמי את אותן שאלות שמופנות בעיקר לעירייה שאתה אתה מנהל: היכן האכיפה בנושא הזה? מדוע בעלי הכלבים שעושים את צרכיהם חופשי-חופשי בשדרות העיר לא מקבלים קנסות? למה הם לא משתמשים בשקיות שפיזרת ברחבי העיר? (אגב, ייאמר פה לזכותך שניסית לשנות הרגלים - לא הלך כנראה). ושאלה נוספת: היכן מחלקת התברואה בכל הסיפור הזה?

השבוע, באחד מאותם טיולים, כנראה שהוסחה דעתי ולא שמתי לב למכשול הריחני שניצב בדרכי. אחרי שדרכתי עליו, החלטתי לספור כמה מכשולים ריחניים שכאלה ממתינים לעוברים ושבים בשדרות בן גוריון המטופחות. לידיעתך, ראש עיר יקר, רק בקטע שבין רחוב שלמה המלך לרחוב ריינס - נתיב שאורכו כ-300 מטר להערכתי - ספרתי 30. כלומר אחד כל 10 מטר בממוצע.

אדוני, לרכב שחונה על מדרכה יוצמד דו"ח תוך דקות ספורות; את המוקשים שהשאירו בעלי הכלבים בשדרות שטיפחת בעמל וכסף רב לא יפנה איש. הם יעמדו שם במשך שעות ארוכות, עד שהגשם או השמש יעבירו אותם למצב צבירה אחר. עד אז הם יעמדו בדרכו של כל אזרח תמים, ולבטח ילד בשעת משחק. האם זה נשמע לך הגיוני? האם ייתכן שיש חוק עזר עירוני שאתה פשוט לא רוצה לאכוף?

שלא תבין אותי לא נכון, אין לי דבר נגד בעלי חיים, ולבטח לא נגד כלבים. ההיפך. אני בעצמי גדלתי וגידלתי חיות מחמד וכלבים כל חיי. מי כמוני מאמינה שהכלב הוא אכן ידידו הטוב של האדם. הבעיה היא שבעליו של הכלב הוא לא תמיד ידידו הטוב של האזרח.

עוד רגע יגיעו הבחירות, ראש העיר, ואתה לבטח טרוד ועסוק. אני משערת שדווקא עכשיו ללכת ולחלק דו"חות לבעלי כלבים לא יהיה נעים במיוחד. אבל גם להשאיר את שאר התושבים שלך בשדה המוקשים הזה - גם זה לא ממש רעיון טוב, תסכים איתי?