סלומה עליכום

את סיפורה של סלומה - היא שלומית, בתו החורגת של הורדוס שפיתתה אותו להרוג את יוחנן המטביל - הביאה לנו הברית החדשה. מאוחר יותר, כשאוסקר וויילד עיבד את הסיפור למחזה, הוא הוסיף בו ממד דרמטי, לפיו המניע למעשיה היה אהבתה הנכזבת ליוחנן. הבמאי האמריקני דיוויד אולדן יצר לפני כשנתיים גירסה משלו עבור האופרה של וילנה, שבה הטמיע רעיונות הקשורים למשטר הסובייטי, תחתיו חיה ליטא עד לפני פחות מ-20 שנה.

הגירסה האולדנית של סלומה, שהיא למעשה עיבוד חדש לאופרה המפורסמת של ריכרד שטראוס מתחילת המאה ה-20, תפתח את עונת 2008/2009 של האופרה הישראלית. במסגרת שיתוף פעולה ישראלי-ליטאי, תנחת במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב האופרה של וילנה, עם צוות של כ-200 אמנים כדי להעלות כאן את ההפקה, החל מ-18 בנובמבר.

בית האופרה הלאומי של ליטא נוסד ב-1920, אם כי אופרות רבות כבר הועלו באזור, החל מהמאה ה-18. בראיון עמו בבית האופרה בוילנה סיפר מנהל המוסד כי "סלומה" היא אחת מ-25 הפקות שהועלו במקום בשש השנים האחרונות, שהקיפו מגוון נרחב מהתרבות האירופית. אחת ההפקות בהן התגאה המנהל היתה גירסתו של הבמאי אנתוני מינגלה ל"מאדאם בטרפליי", שזכתה להצלחת ענק במטרופוליטן בניו-יורק.

סלומה בנוסח וילנאי (צילום: Mikhail Rashkovsky)

מאז הבכורה של סלומה בדרזדן, בשנת 1905, זכתה האופרה להצלחה אדירה. היא הולחנה לתזמורת גדולה במיוחד ולמרות שאין בה מקהלה, משתתפים בה מספר גדול של סולנים בתפקידים ראשיים ומשניים. את "סלומה" יבצעו בעיקר סולני האופרה הלאומית של ליטא, ולידם גם סולנים אורחים. את תפקיד סלומה תבצע זמרת הסופרן סיגוטה סטוניטה, מהכוכבות הראשיות של האופרה של ליטא, לסירוגין עם זמרת הסופרן הפינית אילנה לפאליינן. 

תרקוד הוא אמר לו תרקוד

בראיון עמו הצהיר אולדן כי מעולם לא הגיע עם רעיונות גמורים ומקובעים לתחילת החזרות על הפקה זו או אחרת, וכך היה גם במקרה של סלומה. לדבריו, לאחר שהבין ממנהלי בית האופרה בוילנא שהם תכננו את ההפקה עבור סטוניטה הוותיקה, הוא לא היסס לשנות את אחד המרכיבים המרכזיים של האופרה - ריקוד שבעת הצעיפים החושני של סלומה - ולהעניק אותו דווקא לדמות הגברית באופרה.

על העיצוב הייחודי של ההפקה, סיפר: "בביקור הראשון שעשיתי בוילנא עם המעצב פול שטיינברג גילינו עולם מיוחד במינו שנתן לנו את ההשראה להפקה שלנו. גילינו בית אופרה מרתק, שנבנה על ידי הסובייטים, בחברה שלאורך השנים היתה צריכה להתמודד עם פלישות של עמים רבים לשטחה. הליטאים הם חברה שמנסה למצוא דרך כיום להתמודד עם מורשת הפלישות

והשלטונות הזרים השונים שדיכאו את המקומיים לאורך השנים. ובעולם הזה, כמו בכל עיר מרכזית בברית המועצות לשעבר, עומד לו בית האופרה שהוא ארמון תרבות סובייטי שהוא גם מפחיד וגם יפה בצורה בלתי רגילה. וביקרו הזה היינו כל הזמן בתחושה של משטר רוסי מושחת שהמורשת שלו עדיין מעצבת את המדינה".

הבמאי הוסיף כי "ההפקה לא עוסקת כמובן באופן ישיר במשטר הסובייטי ובליטא, אך בהחלט מדגישה, אולי יותר מהמקובל, את המשטר הטוטליטרי המנוון הזה, שהזכיר לי בעיקר את שלטון צ'אושסקו ברומניה, משפחה מושחתת ששולטת על האומה, אבל שנמצאת כבר בתחושה שהסוף שלה קרב. ובתוך החברה הזאת, במדינה הנשלטת בידי משפחה כל כך מושחתת, נמצאת סלומה, שהיא מצד אחד חלק מהמשטר הזה ומהמשפחה השלטת עצמה, אבל בו זמנית בעצם גם נמצאת מחוצה לו. וברגעים האחרונים של המשטר, כאשר הדיכוי עומד להסתיים, סלומה לפתע תופסת פיקוד ועושה מעשה שבסופו של דבר יביא לשחרור העם משליטיו".