קוביה הונגרית נוסח בלגיה

אלכס קלייה, הכוח היצירתי והציר המרכזי של להקת Hooverphonic, שתופיע בבארבי ב-20 בחודש, מתרגש להגיע לתל אביב. "זה קצת כמו דייט ראשון עם נערה", הוא אומר, "שמעתי מחבריי דברים נפלאים על תל אביב, ועכשיו אפגוש אותה בפעם הראשונה".

גם אני מתרגש. המוזיקה של הוברפוניק מלווה אותי מאז 1996, אז הוציאה הלהקה האלמונית מבלגיה אלבום טריפ-הופ אלקטרוני ועשיר שכבש לא רק את האוזניים שלי, אלא גם של מאזינים רבים ברחבי העולם ואפילו של במאי סרטים כמו ברנרדו ברטולוצ'י, ששיבץ את הסינגל המעולה "2Wicky" בסרטו "לגעת ביופי".

אני עושה פופ שאמור להיות חלק מהיומיום, בדיוק כמו פרסומות

אתם מחפשים בהכרח קול נשי, דומה לחייקה?

"לא, אנחנו מחפשים קול טוב. אם נמצא כמה קולות מעניינים ויהיה קשה לבחור, אולי נעבוד עם כמה ווקאליסטים. אשמח לעבוד גם עם קולות גבריים, כתבתי כמה שירים שמושלמים לגברים. אנחנו בהחלט לא מחפשים חיקוי לחייקה, אלא מישהו שייתן טאץ' אישי. יכול להיות מעניין לקבל קול מחוספס יותר".

"אני עובד על אלבום סולו, ושם בטוח אשיר".

"אני כותב עכשיו ומקליט, זה בעצם אותו הדבר אצלי. האלבום יהיה אלקטרוני מאוד. אני בעצם כותב שני אלבומים: אחד קיטשי כמו הפט שופ בויז, השני אווירתי מאוד".

"זה די ברור, מיד כשכותבים. כתבתי שירים שמיד אמרתי שהם שירים מצוינים להוברפוניק. זה ספונטני מאוד".

"יש סיכוי קטן מאוד לאלבום אינסטרומנטלי, אולי רק שיר אחד. אני אוהב מאוד קולות אנושיים. לאחרונה עשיתי אלבום רמיקסים לקטעים של Blue Note (לייבל ג'אז מוביל), "Mad About Blue" והייתי הראשון שהשתמש רק בשירים עם קולות, כי אני נמשך כל כך לקולות אנושיים".

"עבורי, העתיד ורוד, אפילו עם המשבר הכלכלי. אני עדיין מרגיש שנוכל להקליט עוד כמה אלבומים מגניבים".

"אנחנו כמו זיקיות, יש לנו טעם אקלקטי מאוד והוא תמיד בולט במוזיקה שלנו. אנחנו אוהבים הרבה דברים, ואני לא אוהב לעשות אותו הדבר פעמיים. יש אנשים שמעדיפים את הדברים הישנים שלנו, אבל אני משתדל לא לחשוב על זה הרבה. אני מאמין שצריך לעשות את המוזיקה שאתה רוצה ולקוות שיהיו אנשים שיאהבו את זה. לדוגמה, האלבום האחרון היה שונה מאוד ויש אנשים שנהנו מזה מאוד, ואחרים אמרו שזה לא הוברפוניק.

משתמשים על הבמה במלוטרון וצ'מבלו במקום לופים ודגימות 

"אני לא מקשיב הרבה לביקורת, אני מאמין שצריך ללכת במסלול שלך עם החזון שלך ולהיות אמן, לחשוב מה אתה רוצה להביע רגשית. לפעמים אצלי זה פופי וברור מאוד ולפעמים זה אפל. כזה אני, יש בי שני חלקים. לפעמים אני שמח ולפעמים מדוכא, ושומעים את זה במוזיקה. כאלה החיים".

"אנחנו מצליחים, בלי לופים ודגימות. אנחנו משתמשים במלוטרון ובכלים ישנים כדי להעביר את האווירה. בסיבוב הזה אנחנו מערבבים שירים חדשים וישנים, שמעובדים מחדש עם כלים כמו מלוטרון וצ'מבלו והם עדיין עובדים. אם יש לך שיר טוב, הוא עובד בכל לבוש. קיבלנו תגובות חמות מאוד בינתיים. בבלגיה מישהו אמר לי שהוא נדהם שלא השתמשנו באלקטרוניקה ויצרנו תחושה של פילם-נואר. זה מה שאנחנו מנסים לעשות. לנגן חי ולא לפי תכנות מראש".

"למען האמת, אין לי שום בעיה עם זה. כשאלבום גמור, אתה רוצה שכמה שיותר אנשים ישמעו אותו. בעולם בו יש כל כך הרבה פורמטים שמקשים להביא את השיר שלך לרדיו, פרסומת יכולה מאוד לעזור. אני עושה פופ, זו מוזיקה פופולרית והיא אמורה להיות חלק מהחברה היומיומית, בדיוק כמו פרסומות. לדעתי זה טיפשי שהוא אמר את זה, כי אלמלא הפרסומת של סוני, לא הייתי שומע עליו ולא קונה את הדיסק שלו. זה טיפשי בעיניי, כי זה מקדם את הקריירה. אם אמן אומר שזה לא חשוב, הוא משקר".

לפני סיום, תמיד רציתי לשאול אותך מה פשר המילים החידתיות של "2Wicky".

(צוחק) "לא אספר לך, כי אני אוהב שהוא מסתורי כל כך. יש לזה משמעות עבורי, אבל אני לא אוהב לגלות. המסתורין שלו הוא החלק המגניב. אני אוהב להתגרות במאזינים. למען האמת, חלק מהדברים נכתבו בשביל האווירה, כמו סרט של דיוויד לינץ', אתה לא מבין הכל אבל אתה מנסה ליצור אווירה ולגרום לאנשים דיסאוריינטציה. ככה זה הוברפוניק, יש שירים מסתוריים ושירים ברורים. דואליות כזו".