שתף קטע נבחר

מטפסים על הקירות

קל לרמות את העיניים שלנו. שימו שטיח או אדמה על הקיר, ובצילום מהצד הקיר יראה כמו הקרקע. מישל דור מדגים וד"ר אמיר בן שלום מסביר. "מדע האשליות", פרק אחרון

 

אין שום דבר מיוחד בלסובב מצלמה ב-90 מעלות כדי שהתמונה שתתקבל תהיה "על הצד", אנו עושים זאת בכל פעם שאנו מצלמים תמונת פורטרט ולא נוף (landscape). אך אלא אם כן נשתמש במצלמה מתקדמת, בה יש חיישן לזווית הצילום, כאשר נעביר את התמונה למחשב היא תוצג על המסך מסובבת על צידה. הדבר אינו מטעה או מבלבל וכמעט תמיד ברור לנו שמדובר בסיבוב של התמונה ולא באנשים המרחפים על צדם באוויר.

 

איך אנחנו יודעים להבדיל בין שמיים וארץ?

 

הסיבה העיקרית היא הרקע. קל מאד לזהות את השמיים, קו האופק, והרצפה או האדמה. רמז נוסף הוא כיוון כוח המשיכה. אם למצולמת יש שער ארוך או חצאית, הכיוון אליו היא "נופלת" מסגיר את כיוון הרצפה. הרמז השלישי (בעיקר בצילומי חוץ) הוא הצל, הנופל גם הוא לרוב על הרצפה.

 

מה מיוחד במוצג? במוצג שבסרטון איננו יכולים להשפיע על כוח המשיכה (אם כי שקלנו להוסיף מאוורר חזק כדי להעיף את השער והבגדים) אך עיצבנו את הרקע וכיוונו את התאורה כך שלא יסגירו את כיוון כוח המשיכה והרצפה האמיתית. למי שרוצה לנסות עם מצלמה ביתית בלי לבנות תפאורה מסובכת כדאי לבחור ברקע אחיד ככל האפשר (צילום פנים על רקע קיר לבן וסיבוב המצלמה כך שהפנים מתהפכות).

 

ייצוב ראייה בעזרת האוזן

 

רקע אחיד מקשה עלינו להבחין בכיוון מעלה ומטה בצילום או בסרט ווידאו. אך כאשר אנו מסתכלים ישירות בעין, אין כל בעיה. העין והמוח יודעים בדיוק מה למעלה ומה למטה, גם כאשר אנו מטים את ראשינו הצידה או מסתכלים על העולם מתוך ערסל מתנדנד. המעניין הוא שההבחנה מעלה מטה אינה נעשית כלל בעין, אלא באוזן, "איבר שיווי המשקל". פעולתו של איבר זה מבוססת על נוזל הנמצא בתעלות ויורד תמיד למקום הנמוך ביותר בהשפעת כוח המשיכה. כך יודע המוח את מצב וזווית הראש ואת כיוון ההסתכלות של העין.

 

הבעיה עם איבר שיווי המשקל היא שהנוזלים שבו מושפעים גם מכוחות אחרים – כמו אלו הנוצרים בזמן סיבוב מהיר. זו למשל הסיבה לסחרחורת וחוסר היציבות שאנו מרגישים אחרי מספר סיבובים על קרוסלה. תופעה חמורה יותר, הקשורה בתפקוד איבר שיווי המשקל ובדרך בה המוח מפענח את המידע המגיע ממנו, היא ורטיגו. מצב בו אדם מאבד את היכולת להבחין בכיוון מעלה מטה. מצב זה עלול לקרות לטייסים בלילה חשוך בו שדה הראיה אחיד (שחור...) ואין בו נקודת יחוס. המטוס יכול לטוס הפוך לחלוטין והטייס לא ירגיש בכך. תופעה דומה מתרחשת אצל צוללנים הצוללים בלילה או במקומות בהם האור מתפזר ומוחזר בתוך המים כך שקשה לזהות מהיכן הוא מגיע ומה הכיוון למעלה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוזיאון המדע בלומפילד ירושלים
לאתר מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ירושלים
צילום: מוזיאון המדע בלומפילד ירושלים
מומלצים