שתף קטע נבחר

  • עמוס רולידר
צילום: ירון ברנר

כך תפרידו בין הילד לבין הטלוויזיה

אם הורים לא יידעו "לנתק" את הילד מהטלוויזיה, המחיר בעתיד, וגם בהווה, יהיה כבד מאוד, כך מתריע פרופ' עמוס רולידר ומציע כמה חוקים שיכולים לעזור לכם להתמודד עם התופעה

הורים יקרים, נדמה לי שאתם מכירים היטב את הסיפור - הילדים שלנו צופים בטלוויזיה מעל שלוש שעות ביום בממוצע, המתבגרים ממשיכים את הצפייה אל תוך הלילה, צפייה שנוגסת בשעות השינה החשובות להם כל כך. תכני הצפייה של ילדינו, לעיתים קרובות, רחוקים מלהתאים להם והמסרים גם הם, לא אחת, מנוגדים למטרות החינוכיות והמוסריות שלנו.

 

חשוב שנדע כי לצפייה ממושכת זו של ילדינו בטלוויזיה, באם היא נמשכת לאורך זמן והופכת להרגל או להתמכרות יום יומית, יש מחירים כבדים, המשפיעים לרעה בהווה על תפקודם בבית ובבית הספר ויכתיבו בבגרותם סגנון התנהלות לא בריא, שתוצאותיו הם איכות חיים ירודה עם סיכונים בריאותיים ונפשיים רבים.

 

ממש בימים אלה נמצאה הוכחה מחקרית נוספת לקשר הקיים בין משך הצפייה במרקע למשקלם העודף של ילדינו. ככל שמשך הצפייה בטלוויזיה רב יותר כך גם משקלו של הילד עולה. אני יודע כי אינכם זקוקים למחקר כדי לדעת זאת. הרי גם אתם עדים (ולעיתים מצטרפים) לתופעת הנשנוש ואכילת כמויות של מתוקים ומלוחים במהלך הצפייה.

 

למעשה צפייה ואכילת "אוכל זבל" (Junk food) בכמויות גדולות, הופכות להיות פעולות בלתי ניתנות להפרדה. ואם לא די במידע זה בכדי לעורר אתכם לפעול במרץ ובנחישות למען הפחתת משך הצפייה של ילדיכם בטלוויזיה, הוסיפו לכך את העובדות הקשות כי צפייה ממושכת גוררת בעקבותיה התמכרות לפאסיביות וחוסר רצון ועניין להשתתף בפעילויות חברתיות.

 

לכך הוסיפו גם חוסר רצון ללמוד ולהכין שיעורי בית, דבר הגורם לירידה משמעותית בהישגים לימודיים ולתפקוד מתחת לפוטנציאל היכולת של ילדיכם. בנוסף לכך, צפייה חוזרת ונשנית בתכנים שאינם מותאמי גיל ובדמויות לא ראויות, מסייעת לפיתוח שלל התנהגויות אנטי-חברתיות אצל חלק לא מבוטל מהילדים.

 

אני יודע שלמרביתכם לא חידשתי דבר והעובדות שצוינו ידועות לכם, אך עם היד על הלב, לחלק מאתנו התמכרות והידבקות הילד לטלוויזיה נוחה ומתאימה. הוא לא מפריע לנו, לא מציק לאחותו, כשהוא צופה הוא שקט, הוא לא מבקש מאיתנו להעסיק אותו ואינו הורס את הבית.

 

הורים יקרים, אפשר גם אחרת. לפניכם מספר הצעות שיעזרו להתמודד עם הבעיה:

 

אין טלוויזיה עד גיל 3

אל תחשפו את ילדכם בשלוש השנים הראשונות לחייהם לטלוויזיה. הורים רבים נוכחים מהר מאוד לדעת כי הושבת העולל הצעיר לפני מכשיר הטלוויזיה פועלת כמטה קסם להרגעת הילד ומקנה להורים שקט וזמן פנוי לנוח מעמל גידול הזאטוט או לעסוק בעיסוקים חשובים אחרים.

 

כתוצאה מכך, הזאטוט מתמכר במהירות לצפייה הפאסיבית במכשיר, על חשבון עיסוק פעיל במגוון גירויים אחרים, החשובים וקריטיים להתפתחותו המוטורית, רגשית ושכלית. חשוב לזכור כי בגילאים אלה, בהיעדר צפייה פאסיבית במרקע, ימצא הילד עניין רב בעולם הגירויים המגוון הסובב אותו, ילמד להעסיק את עצמו, לשחק עם זולתו, תוך שהוא מפתח שורה ארוכה של יכולות ומיומנויות חשובות ביותר.

 

אל תטעו לחשוב כי הכנסת קלטת "חינוכית" למכשיר ה-DVD והושבת הילד לצפות בה מהווה תחליף שווה ערך לפעילות אקטיבית עם ההורה, האח או חברים.

 

לוחות זמנים

קבעו את משך זמן הצפייה המותר ליום/שבוע. זמן הצפייה המומלץ בממוצע ליום הוא בין 15% ל-20% מסה"כ שעות העירות של הילד לאחר חזרתו מהגן או מבית הספר. לדוגמא, אם זמן העירות של הילד לאחר הגיעו מבית הספר עד לכתו לישון הוא 7 שעות, הרי צפייה של שעה עד שעה ועשרים דקות ביום הינה סבירה ובלתי מזיקה, בהנחה שהתכנים מתאימים לגיל הילד.

 

תכנון מראש

תכננו מבעוד מועד את תכני ומועדי הצפייה. אחת לשבוע, שבו עם הילדים מול לוח השידורים, עברו על התוכניות השונות ובחרו ביחד את התוכניות המתאימות ומועדי הצפייה בהם, תוך שמירה קפדנית לא לעבור על משך הזמן שקבעתם לצפייה ביום או שבוע נתון. במידה וסדר היום של הילד אינו אחיד, ניתן לאפשר לו לצפות משכי זמן ארוכים יותר ביום מסוים על חשבון צפייה מופחתת ביום אחר.

 

קודם שיעורי-בית

התנו את הצפייה בטלוויזיה בהשלמת המטלות. חשוב להקפיד עד כמה שניתן כי הילד יסיים את שיעורי הבית ו/או כל מטלה אחרת לפני הצפייה במרקע. בעקרון, תכננו את סדר יומו של הילד מראש, כך שיבצע את מטלותיו טרם עיסוק בכל פעילות מועדפת על ידו.

 

בכל מקרה, חשוב ששיעורי הבית לא יהיו המטלה האחרונה במהלך היום, כאשר הוא עייף וכאשר אין בידי ההורה "שיניים" לאכוף את ביצוע המטלות. במילים אחרות, לפני הצפייה יש לכלול פעולות כגון קריאת ספר, מטלה (לדוגמא, סידור חדר), משחק עם חברים וכמובן, בימי בית הספר שיעורי בית.

 

אכיפה מוגברת

ולבסוף, אל תחששו לאכוף את ההחלטות שנקבעו בכל הקשור למועדי, תכני ומשך הצפייה היומית של ילדיכם בטלוויזיה. יתכן כי בתחילה יהיה קשה לגמול את הילד מהצפייה העודפת במכשיר המפתה והילד "לא יאהב אתכם" – אך היו חזקים ונחושים! חזקו ושבחו את הילד על עמידה בלוחות הזמנים והפעילויות שקבעתם. זכרו כי זוהי חובתכם לגמול אותו מהתמכרות קשה זו.

בהצלחה!

 

  • פרופ' עמוס רולידר, אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"הצפייה הופכת להתמכרות"
צילום: ablestock
מומלצים