השר פרידמן יפיץ את הצעת החוק להגבלת בג"ץ

פרידמן העלה את הצעת חוק בשנה שעברה, אך לבסוף נאלץ להקפיא אותה בשל התנגדות חריפה מצד נשיאת בית משפט העליון, דורית ביניש. בעבר הוא הביע את דעתו כי יש נושאים שאינם שפיטים, אך לדבריו, בית המשפט אינו מכיר בכך כיום. לכן, השופטים מתערבים בסוגיות שאינן בתחומם ושאין להם מומחיות מיוחדת בהן, כמו נושאי ביטחון ויחסי חוץ.

"הדוגמה הבולטת לכך היא במאבק שמקיימת מדינת ישראל נגד אלה המבקשים להשמידה", כתב שר המשפטים בתזכיר. "צעדי הגנה שמדינות אחרות היו נוקטות כמעט כדבר מובן מאליו, כרוכים במדינת ישאל בעיכובים ממושכים".

פרידמן טען כי בג"ץ לא היה צריך להתערב בסוגיית ניתוק החשמל ברצועת עזה. "לאחרונה עסק בית המשפט בהגבלות על אספקת החשמל לעזה. הנושא כולו התעכב שבועות רבים שבמהלכם הופגזו יישובים ישראלים ללא הרף. האמנם כל זה עניין לבית המשפט?

"קשה להאמין שבית משפט כלשהו במדינה אחרת, שבה יישובים נתונים להפגזה משטח עוין, היה מעלה על דעתו לעסוק בכך. לעיכוב הנגרם עקב ההליכים בבג"ץ יש מחיר כבד", הסביר פרידמן בתזכיר. לדבריו, פעילות בג"ץ בנושאים שאינן בתחום אחריותו פוגע במעמדו ומביא לירידת האמון בו.

"בג"ץ מערער את אמון הציבור"

על פי התזכיר שיופץ, הצעת החוק החדשה לא תאפשר לבית המשפט לדון בכל נושא. אם יאושר בכנסת, החוק ייקבע כי החלטות בנושאי יחסי החוץ של ישראל, יציאה לפעולה צבאית, הקמת ועדת חקירה, היקף הוצאות המדינה או סדרי העדיפויות בהקצאת מקורות מהתקציב - כולם יוגדרו כהחלטות ש"האופי הדומיננטי שלהן אינו מתאים להכרעה שיפוטית".

השר פרידמן הוסיף בדבריו: "כאשר בית המשפט מחליט שהחלטות בנושאי מדיניות כלכלית-חברתית

הן בתחומו, הוא מצטייר בעיני הציבור כרשות המבצעת שממנה מצפים שתטפל בנושא הקצבאות. התוצאה היא שלאחר שיצר ציפיות שהנושא בתחומו, נאלץ בית המשפט לסגת ובכך לערער את אמונם של אלה שהשליכו עליו את יהבם", נכתב.

הצעה נוספת שהועלתה בתזכיר קוראת למנוע מבית המשפט העליון להתערב במינוי או העברה מכהונה של שר או סגן שר, אלא אם מצא בית המשפט כי הופרו הוראות הכשירות לכהונה שנקבעו בחוק יסוד: הממשלה.