שתף קטע נבחר

 

פרס בלונדון: מוכנים לוויתורים כואבים מול סוריה

בביקורו הרשמי הראשון, התייחס הנשיא ליוזמת החרם האקדמי על ישראל, אך גם לסוגיה הסורית-איראנית, למו"מ עם הפלסטינים ולכלכלת ישראל היציבה בימי משבר

נשיא המדינה, שמעון פרס, פתח היום (ג') את ביקורו הנשיאותי הרשמי הראשון בבריטניה, לציון 60 שנים ליחסי שתי המדינות, כאורח הכבוד של ה"סיטי" של לונדון. פרס נכח באירוע מרכזי בהשתתפות כ-200 אנשי העסקים המובילים בבריטניה, ובמעמד שר המסחר והתעשייה הבריטי, הלורד פיטר מנדלסון, ראש הסיטי לורד מיור, וראשי אוניברסיטת קינג קולג'.

 

בהתייחסו לנושא המדיני, אמר פרס כי סוריה צריכה להחליט, האם פניה לשלום עם איראן, או עם ישראל. "אנחנו מוכנים ללכת לשלום עם כל מדינות ערב ולוויתורים כואבים, אבל לא מוכנה לפנות שטחים כמו שפינינו את עזה ובתמורה לקבל ירי טילים מאסיבי על אזרחים וילדים, כפי שקורה בשדרות ובעוטף עזה", הסביר.

 

לדברי הנשיא, "האיראנים רוצים לשלוט בכל המזרח התיכון בשם הדת, ולהפוך את המזרח התיכון למזרח תיכון דתי. אם הבעיה הפלסטינית תיפתר, זה יעזור מול איראן, ואנחנו מצליחים להתגבר על מכשולים על מנת לאפשר לפלסטינים מדינה עצמאית".

 

כאשר נשאל על המשא ומתן עם הפלסטינים, אמר פרס כי "המו"מ קרוב יותר משחושבים, כבר מקמפ-דייויד ליבת ההסכם כמעט גמורה, מדובר בשלושה-ארבעה אחוזים מההסכם שעדיין לא הוסכמו".  


פרס מקבל תואר דוקטור של כבוד בבריטניה (צילום: AP) 

 

בדבריו מתח פרס ביקורת חריפה על בכירים באקדמיה הבריטית, המבקשים לקדם חרם אקדמי על ישראל, ואמר: "אני חש זעם מהקריאות של האקדמאים נגד הכיבוש. מספיק עם הצדקנות שלכם". לדבריו, "מי שמוביל תהליכים אלו הוא צדקן חסר בסיס. ישראל היא מדינה מוסרית, דמוקרטית, שמוכנה לשלום עם שכנותיה".

 

"למה האקדמיה הבריטית יוצאת נגדנו, האם הם יכולים להגן עלינו ועל ילדינו?" שאל פרס, והוסיף: "אני מופתע שמדינה שידועה בכך שהמוסדות האקדמיים בה צריכים להביע אובייקטיביות ולנהל דיאלוג, מציעה חרם על מדינת ישראל".

 

"כלכלת ישראל יציבה, למרות המשבר"

בנאומו במקום התייחס הנשיא למשבר הכלכלי בעולם, ואמר כי "לאנשים היה הרבה כסף ומעט מדי רעיונות או חזון. פתרון המשבר תלוי בעתיד ולא בעבר, וניתן לצאת מהמשבר הזה עם פתרונות יצירתיים".

 

הוא פנה לאנשי העסקים המקומיים וקרא להם להביא עסקאות חדשות לישראל. "הכלכלה העתידית היא כלכלה של פיתוח ואין כמו ישראל על מנת להשקיע בה השקעות לעתיד", אמר.

"ישראל מהווה מעבדה בינלאומית למחקר ופיתוח ומובילה בהייטק, חקלאות, ציוד רפואי וביטחון לאומי. ישראל מוכיחה - דווקא על רקע המשבר העולמי - כי יש לה כלכלה שניתן לסמוך עליה".

 

שר המסחר והתעשייה הבריטי, לורד מנדלסון, שנאם אף הוא באירוע, אמר כי "בריטניה, כחברה אמיתית לישראל, מוכנה להעניק תמיכה לשלום אזורי. נעשה ונחפש כל אפשרות לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות. בריטניה היא השוק השני בגודלו לישראל באירופה, וישראל היא שותפת הסחר השלישית בגודלה לבריטניה במזרח התיכון. אנגליה מעוניינת להרחיב את שיתופי הפעולה המסחריים עם ישראל".

 

במהלך האירוע קיבל הנשיא פרס תואר ד"ר של כבוד מהקינגס קולג'.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים