תושב ניו-יורק בבית המריבה: "זה הבית שלי"

לאחר סוף שבוע שקט אך מותח בחברון, שבמהלכו נרשמו תקריות בודדות בין כוחות הביטחון לפעילי ימין, עזבו רבים מאלפי המתפללים את עיר האבות. בבית המריבה נותרו כ-20 משפחות וכ-300 בני נוער, חלקם באו לקראת פרשת חיי שרה והחליטו להישאר לקראת המאבק בפינוי.

בין אלה שהתיישבו בבית המריבה בסוף השבוע, ניתן למצוא את נחום ורויטל אלמגור,שבאו לבית

יחד עם בתם. ב-15 השנים האחרונות הם מתגוררים בברוקלין שבניו-יורק. בשיחה עם ynet סיפר אלמגור, כי "הגענו לפני כחודש, ראיתי בתקשורת את הדיווחים על בית השלום, והחלטנו להגיע לכאן כדי להביע את תמיכתנו".

לדבריו, הוא לא מתכוון לעזוב את הבית. "אנחנו נישאר כאן עד סוף הדרך. הבית שלהם זה הבית שלי, אנחנו באים לתמוך", אמר. אשתו הוסיפה, כי "אני בכלל לא מבינה למה קוראים לזה בית המריבה, בגלל זה הרבה אנשים מפחדים להגיע. אבל שמגיעים לפה רואים שזה בית השלום. אני מתלבטת אם להישאר, כשהמדינה פועלת נגד יהודים".

מתנחל וחיילים מול בית המריבה בחברון (צילום: AFP) 

כשנכנסו 14 המשפחות לבית המריבה לפני יותר משנה, נמנו עמם גם בני משפחת פליישמן - מרים, איתן וששת ילדיהם - בתקופה הזאת נולדה להם בת נוספת, תאנה, בת עשרה חודשים. בזכות התינוקת הנוספת הרכיבו להם דיירי הבית חלונות כנגד מפגעי מזג האוויר. מרים, במקור תושבת קרית ארבע, אמרה ל-ynet: "נכנסנו מראש בידיעה ברורה שאנחנו פה לא על מי מנוחות".

"לא תהיה אלימות, אלא התנגדות חריפה"

פליישמן התייחסה לאפשרות של עימות אלים בפינוי, לנוכח בני הנוער שהצטרפו ליושבי הבית ואמרה: "אנחנו מתים על הנוער הזה. יש פה חבר'ה אחד אחד, מדי פעם צריך להרגיע אותם, יש להם הרבה אדרנלין". היא סיפרה על הימים הראשונים בבית: "בהתחלה כל משפחה קיבלה חדרון, הבאנו אוהל שהיה מעין איגלו שבו אני ובעלי ישנו. הילדים היו מסביב בחדר, ישנו על מזרונים. לאט לאט שידרגנו".

פליישמן מחתה על הכוונה לפנות אותם, ואמרה: "זה גירוש ולא פינוי, גירוש לכל דבר.

הילדים גרים פה, זה הבית שלהם. הילקוט שלהם פה, הבגדים שלהם פה, אם חס וחלילה יגיע הרגע, כל אחד יבחר מה שהוא רוצה לעשות". היא לא חוששת מאלימות המתנחלים, אלא דווקא מ"אלימות המשטרה". לדבריה, "מצדנו לא תהיה אלימות, אבל אם יוציאו אותנו בכוח תהיה התנגדות חריפה".

בינתיים, 300 בני הנוער במקום הוצאו לעבודות חקלאיות בדרום הר חברון על מנת למצוא להם תעסוקה, ולא נראה שמישהו מתכנן לעזוב את המקום. "אנחנו ממשיכים את חיינו כרגיל, לא מזיזים כלום ולא אורזים כלום, במקביל אנחנו קוראים לציבור לבוא ולהיות איתנו", סיכמה פליישמן.