מהו איסור "בן יומו" לגבי בישולי בשר וחלב?
שאלה:
:
מהו פרוש המושג נ"ט בר נ"ט למה זה קשור? ומה פרוש המושג "בן יומו" לגבי בישול בכלי בשרי או חלבי. כל טוב (יוסי צידוביץ, רחובות)
תשובות:
יוסי שלום,
שני המושגים ששאלת עליהם קשורים לתערובות איסורים, וכן לתערובת של בשר וחלב.
כפי שאסור לאכול דבר איסור, כך גם אסור לטעום את הטעם של האיסור שבלוע בכלי. כלומר, כאשר בישלו (בטעות או בכוונה) מאכל אסור, או בשר בחלב, נבלע טעם האיסור בכלי, ואם יבשלו בו אחר כך מאכל כשר - יקבל המאכל הכשר טעם מהאוכל הבלוע בכלי. כלומר, המאכל נתן טעם בסיר, והסיר נתן טעם בתבשיל החדש. וזו הכוונה בביטוי "נותן טעם בר נותן טעם".
אמנם, יש הבדל בין המקרים; כאשר מדובר באיסור הבלוע בסיר (כגון בשר שאינו כשר) – ההלכה קובעת כי הטעם הנפלט מהסיר אוסר את המאכל שהתבשל בו (נ"ט בר נ"ט דאיסורא – אסור).
אולם כאשר המאכל המבושל הוא של היתר, כגון בשר כשר שבושל בסיר, ואחר כך בישלו בו מאכל פרווה - נחלקו הפוסקים בדינו; דעת השולחן ערוך וכן נוהגים הספרדים, שמותר לאכלו גם לכתחילה יחד עם מאכל חלבי (הוא מוגדר כ"נותן טעם בר נותן טעם של היתר" - שולחן ערוך יורה דעה סימן צה, א). ואילו דעת הרמ"א וכן נוהגים האשכנזים, שמחמירים בזה לכתחילה שלא לאכלו יחד עם המין השני (חלב), אך מתירים לאכלו באותה ארוחה של המין השני.
כל זה דווקא אם המאכל השני, בושל תוך כדי עשרים וארבע שעות, מזמן שבישלו בו את המאכל הראשון (זמן זה, עשרים וארבע שעות מוגדר כ"בן יומו") אולם, אם מאכל הפרווה בושל בסיר, עשרים וארבע שעות אחרי שהתבשל בו הבשר, גם האשכנזים מקילים, ומתייחסים לכך כמאכל פרווה. יש לציין כי הדין תלוי בגורמים נוספים, כמו אם המאכל הבשרי היה חריף, שאז דין מאכל הפרווה שבושל בסיר, חמור יותר. כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
