פלסטינית בתל השומר: "לא כל הישראלים רעים"
במחלקה האונקולוגית מאושפזים זה לצד זה ילדים פלסטינים וישראלים. וולא מג'בליה נבהלת לנוכח התמונות שיוצאות מאזור ביתה, אך מבינה את מורכבות המצב. אמו של ילד מאופקים מביעה רגשות מעורבים: "מצד אחד, ילד הוא ילד. מצד שני, הילדים האלה יהיו שאהידים"
למרות שהוא נמצא בישראל ובני משפחתו בג'בליה שברצועת עזה, עימאד תנני כמעט שלא רואה טלוויזיה. בתו הקטנה, וולא (8), היא חולת סרטן המטופלת במחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. עימאד מעדיף שלא לחשוף את בתו למראות הקשים של קרבות באזור ביתה, משום שהיא נתקפת בהלה.
"השכנה של וולא, בת שש, נהרגה בפעולת צה"ל", סיפר אתמול (יום ה') ל-ynet עימאד, "אבל לא סיפרתי לה עדיין. היא ממש דואגת למה שקורה בעזה ושואלת: 'אבא, אולי יתקפו בטעות את הבית שלנו?' לאמא שלה היא אומרת שלא תיתן לאחים שלה לצאת החוצה כי זה מסוכן".
הילדה, שמקבלת טיפול מאחיות ורופאים ישראלים ושוהה בבית חולים ישראלי למדה להכיר את הסיטואציה המורכבת שבה היא נמצאת. "הרופאים הם ישראלים ומטפלים בנו טוב. לא כל הישראלים רעים, יש טובים ויש רעים".
במחלקה האונקולוגית בשיבא, לצד הילדים הפלסטינים, נמצא גם הילד נחמן רפאל פדידה, בן שש מאופקים. בני משפחתו עזבו אתמול את העיר כדי שיוכלו ליהנות מכמה שעות של הפוגה בלי רעש האזעקות.
"יותר טוב להיות בבית החולים, כי בבית צריך להיות בממ"ד", אמר פדידה. אמו ליאת אמרה, כי נתקלה במשפחות הפלסטיניות, אך לא יצרה איתם קשר: "הרגשות שלי מעורבים. מצד אחד ילד הוא ילד, ומצד שני אני יודעת שהילד יהיה שאהיד".
למנהל בית החולים שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, יש חזון אחר: "הסיוע לפצועים ולחולים אינו יודע פוליטיקה וגבולות. אנחנו מצילים חיים, מונעים סבל ומקדמים שלום ביננו לבין העם הפלסטיני. אולי ביום מן הימים זה יחלחל לתוך ההנהגות של שכנינו".
במכון להמטו-אונקולוגיה ילדים של שיבא נחנך אתמול "חדר הצחוק", בתרומת האגודה למלחמה בסרטן. שם יכולים הילדים לזכות בהפוגה זמנית מהטיפולים הקשים. החדר מצוייד במחשבים, במשחקים אינטראקטיביים ובמראות מגדילות. כל אלה מספקים לילדים המאושפזים תעסוקה ובידור.
