עבריין מין הורשע בשלישית - ה"על תנאי" יחכה

עבריין המין הסדרתי שוב ביצע מעשה מגונה לעיני קטינות - אך עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי נגדו לא הופעל. בית המשפט המחוזי בפתח תקווה גזר היום (א') את דינו של זק סייג, תושב העיר בן 38, והחליט להשאירו חופשי לפי המלצת שירות המבחן - למרות אזהרות מאבחון אחר. 

בכתב האישום נגד סייג נטען כי בחודש ספטמבר 2007 סמוך לשעה אחת בלילה הגיע עם רכבו לרחוב הנרייטה סאלד בפתח תקווה, החנה את הרכב,

הוריד את מכנסיו ויצא כשרק תחתוני בוקסר לגופו. הוא התיישב על ספסל, שלף את איבר מינו והחל לאונן לעיני שתי קטינות. במסגרת עסקת טיעון הוא הודה במיוחס לו, הורשע ונשלח לקבלת תסקיר משירות המבחן, וכן הערכת מסוכנות.

תסקירי שירות המבחן היו חיוביים: סייג שיתף פעולה, לקח אחריות וההתרשמות הייתה כי תחושת הסכנה והאפשרות להיתפס מעצימה את הריגוש שלו. הוא ביטא רצון לקבל טיפול והשתלב בקבוצה טיפולית. שירות המבחן המליץ רק להאריך את תקופת המאסר על תנאי התלוי נגד סייג, ולהטיל עליו המשך פיקוח.

אך חוות הדעת שהתקבלה מהערכת המסוכנות הייתה שונה. באבחון הודה סייג כי את המעשה הראשון ביצע בהיותו בן 22. "החשיפה עושה לי סיפוק מיני גבוה... מפה זה נהיה כמו סם ממכר", סיפר באבחון, והוסיף כי תכנן מראש את פעולותיו. 

בהתרשמות הקלינית של האבחון נקבע כי "מדובר בעבריין רצידיביסט (שנוטה לחזור לסורו - ר.ב.צ) בתחום מעשה מגונה בפומבי. העבירות בוצעו בתדירות גבוהה". עוד מתברר מהאבחון כי סייג התחיל בטיפול ייעודי לעברייני מין, אך הוא לא יודע לומר בעצמו מהם מצבי הסיכון שלו, ומהו "מעגל התקיפה" שלו.

"הנאשם אינו פוגע פיזית בזולתו"

בגזר הדין קבעה השופטת ליה לב-און כי סייג נרתם לטיפול, אלא שספק מוטל בתוצאותיו. השופטת הוסיפה כי "העבירה בה הורשע אינה מסוג העבירות החמורות. הנאשם אינו פוגע פיזית בזולתו, וקיים פער גדול ובלתי מוסבר בין הערכת המסוכנות הפסימית - שלפיה טיפול לא מועיל - לבין תסקירי שירות המבחן הרואים שינוי ומהפך של ממש בגישתו לטיפול".

השופטת לב-און קבעה כי בנסיבות המקרה יש לאפשר לסייג למצות את הטיפול, והיא וגזרה עליו את הארכת תקופת המעצר על תנאי שהי תלוי נגדו, מחצי שנה לשנתיים. בנוסף, הוא יעמוד תחת פיקוח שירות מבחן למשך שנה וחצי.

בתגובה לגזר דין אמר יו"ר המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, כי בית המשפט בפתח תקווה הצטרף לבתי המשפט המתעלמים מהילדים קרבנות עבירות מין, ואת רגשות הרחמים מפנים משום מה דווקא למבצעי העבירות. "מה זה אם לא איתות לעברייני המין שהכל מותר ומאומה לא יקרה להם? לצערנו חזרנו ואמרנו - ישראל היא גן עדן לפדופילים".