שתף קטע נבחר

 

שבועיים אחרי הקטיושה: בית האבות עדיין הרוס

חוה והנרי כרמל, בעליו של בית האבות שספג פגיעת קטיושה ישירה, מספרים על הקשיים והביורוקרטיה. הם חוששים שלא יהיה מי שיחזור לגור במקום כשיסתיים השיפוץ הארוך: "אחרי 25 שנה, נצטרך להתחיל הכל מהתחלה"

שבועיים אחרי נפילת הקטיושה בנהריה, בבית האבות "פנסיון זילברמן" מתקשים להתאושש. "אם לא נקבל עזרה מיידית ומשמעותית אנחנו עלולים לקרוס כלכלית", אומרים חוה והנרי כרמל, בעליו של בית האבות שספג פגיעה ישירה.

 

שלושה קשישים נפצעו מפגיעת הקטיושה, המבנה ניזוק קשות והדיירים פונו לבתי אבות חילופיים. שבועיים אחרי, ורק חדר האוכל בקומת הקרקע נוקה מההריסות. בשאר חלקי המבנה שניזוקו עדיין אסור לגעת. "השומר, שאחראי להשגיח על המבנה, ניקה כאן למטה", מספרת חוה. "הוא פשוט לא מסוגל לשבת חסר תעסוקה". בקולה נשמעים ההקלה וההכרה בנס הגדול שקרה, וכן החשש כי עד מהרה יוותרו מהמוסד רק זכרונות.

 

"הנס הגדול היה ב-7:32", משחזרת כרמלי. "יש לנו הנחיה שכולם נמצאים בחדר האוכל ב-7:30, ואם לא אז אם הבית עולה להביא אותם. ב-7:32 היא עלתה להביא אותם, לקח להם בערך שמונה דקות לרדת, וב-7:40 פגעה הקטיושה, בדיוק בשני החדרים של אלה שאיחרו לרדת. אני לא מעזה לחשוב מה היה קורה להם אם לא היו יורדים בזמן".

 

הפצועה הקשה ביותר היא דודתה של חוה, בת 90, ששהתה במקלחת בעת הנפילה. "היא התחילה לרוץ מבהלה, ושברה את אגן הירכיים. רק עכשיו היא מתחילה להתאושש מהניתוח וזה ייקח עוד חודשים". חלק מהקשישים, המתגוררים כעת בבתי אבות אחרים, ממשיכים להגיע מדי בוקר למקום, בתקווה שהמקום נפתח מחדש. "הם אומרים שהם מוכנים להיכנס ככה, בלי חשמל ובלי מים. רק לישון במקום הזה, שבשבילם הוא בית".


הקשישים ממשיכים להגיע כל בוקר למקום. חוה והנרי (צילום: שי וקנין)

 

"התקשרו מהבנק להגיד שאין יותר כסף בחשבון"

הקשיים התחילו מיד לאחר הנפילה. הנזק העצום שנגרם למבנה בית האבות, חייב את פינוי הקשישים מהמקום. 25 הקשישים - שחלקם התגוררו בבית האבות במשך יותר מ-16 שנה - פונו על-ידי בני משפחותיהם, משרד הבריאות ורשויות הרווחה, לבתי אבות אחרים בעיר ובצפון.

 

"מיד לאחר מכן הפסיקו כל התשלומים החודשיים של הקשישים שהתגוררו כאן",

סיפרה כרמלי. "מאידך, הספקים היו צריכים לקבל את הכסף שמגיע להם. לא הספקנו להתאושש מהמכה של הקטיושה וממראות ההרס, וכבר התקשרו אלינו מהבנק להגיד שאין לנו יותר כסף בחשבון".

 

חוה והנרי מצויים מאז במירוץ אחרי המסמכים והצעות המחיר שעליהם להגיש למס רכוש, על מנת להתחיל את שיפוץ המבנה. "אנחנו צריכים להביא מסמכים מלפני 16 ו-20 שנה על מה שבנינו כאן ומה היה כבר כששכרנו את המקום. הצעות מחיר לגבי השיפוץ, הצעות מחיר לגבי הניקיון, ולפני שיהיה לנו את כל ההצעות והמסמכים, אי אפשר להתקדם בכלל", סיפרה חוה. "רק היום הודיעו לנו שמעבירים לנו משהו כמו 25 אלף שקל בתור מקדמה, אבל זה כמו טיפה בים. אמרו לנו שהעבודות כאן והביורוקרטיה יכולות עוד לקחת חודשים, ואנחנו חוששים שלא יהיה כבר מי שיגור כאן כשנגמור. אחרי 25 שנה, נצטרך להתחיל הכל מהתחלה".

 

הנרי עצמו נראה כמי שעוד לא הפנים את גודל המכה. בבוקר בו נפלה הקטיושה הוא עוד ניהל מכאן את העניינים, דאג לפינוי הדיירים ולהזעקת כוחות הביטחון וגורמי העירייה. היום הוא מסתובב בין ההריסות בפנים חתומות, משתדל שלא להראות את הכאב, אבל ברגע של חולשה אומר בשקט - "בקצב הזה אני עוד אגיע למיון". 

 

ממס רכוש נמסר בתגובה כי ביום ראשון ייחתם הסכם עם בעל המבנה על הפיצוי. "לגבי הנזק לתכולה, הועברה מקדמה לכיסוי הנזקים המיידיים. לגבי נזקים אחרים, התבקשו הניזוקים להמציא הצעות מחיר לתיקון הנזקים. יש לציין כי עובדי מס רכוש עושים את מירב המאמצים לפצות את הניזוקים מהר ככל האפשר ואף הציעו לבעלי בית האבות לבדוק את תקינות מכשירי החשמל על חשבון מס רכוש, שכן במקום אין חשמל ולא ניתן לבדוק אם המכשירים עובדים. לגבי חלק מהנזקים, אין הסכמה בין הצדדים למי הם שייכים". ממס רכוש נמסר עוד, כי הרשות מממנת גם את שכרו של השומר שהוצב לשמור על הנכס.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ההריסות ב"פנסיון זילברמן"
צילום: שי וקנין
תקרה שקרסה בבית האבות
צילום: שי וקנין
מומלצים