_o&91;1&93;_oth2.jpg)
טויוטה אוונסיס - האפור החדש
טויוטה משחררת לכבישי ישראל, ובעיקר לקבוצת שווי שימוש 4, את האוונסיס החדשה. משפחתית מודרנית מבית היצרנית הגדולה בעולם, עם תדמית אמינות מצוינת ותג-מחיר מתאים. האם זו הצלחה ודאית?
כל מי שבילה כמה ימים בקורס הטיס של חיל האוויר הישראלי, ודאי מכיר את ראשי התיבות הבאים: ח"ל - "חייב לעבור". עיטור הכבוד הלא-רשמי הזה מוענק - באופן לא-רשמי, כמובן - לכל פרח טייס שבעץ המשפחה שלו חבוי טייס או שניים. אמנם אף אחד לא באמת מאמין שטיסה היא עניין גנטי, אבל כנראה שזה לא מזיק לספוג את עניין "הטובים לטיס" מגיל רך. וחוץ מזה, לך תסביר למפקד חיל האוויר שהבן שלו לא מצליח להבדיל בין הכנפיים לזנב.
בכל מקרה, מתברר שגם בתעשיית הרכב אפשר למצוא תופעה דומה: כל מכונית חדשה של טויוטה, יצרנית הרכב הגדולה בעולם, היא סוג של "ח"ל" - חייבת להצליח. כמעט כל מכונית של היצרנית מצליחה להתברג בצמרת טבלת המכירות - בכמעט כל מקום בעולם. איך זה קורה? היפנים פשוט הבינו מה מרבית הלקוחות רוצים: אמינות, אמינות ועוד קצת אמינות.
_wa.jpg)
ולכן זה מפתיע לראות שאת האוונסיס החדשה, שמושקת בימים אלה בארץ, מלווה סיסמת פרסום שאפתנית וחריגה עבור יצרנית סולידית: "אם תנסה להגדיר אותה, אתה עלול להגביל את עצמך", כך מצהיר משרד הפרסום. מה זה בדיוק אומר - האם טויוטה מבטיחה לרגש את הלקוחות בעזרת משפחתית גדולה חדשה, או שאולי מדובר רק בדרך אחרת לעטוף מתכון מוכר? והאם היא באמת ח"ל כמו כל אחיותיה, או שמא היא צפויה דווקא להדחה מוקדמת? אחרי יומיים מתישים בחברתה, יש לנו את כל התשובות.
ענייני נשימה
האוונסיס החדשה "עוצרת נשימה". וגם, "מי שיתבונן בה, יקרא לזה יופי עוצר נשימה". כך, בלא טיפת ענווה, מצהיר קטלוג הפרסום החדש שהפיקה יבואנית טויוטה. למרבה הצער, אין לטענות אלה אחיזה כלשהי במציאות של הכביש הישראלי: האוונסיס היא התגלמות האפרוריות ו"אמצע הדרך". אין בה שמץ נועזות או עיצוב ייחודי, וזה ממש לא חשוב מאיזו זווית אתם מביטים בה.ובכל זאת, נקודת זכות אחת נזקפת לטובתה: היא נראית בדיוק כמו שהייתם מצפים מטויוטה חדשה להיראות. היא סולידית, שמרנית, לא מפתיעה ולא מאתגרת את העין. ועם כל הכבוד למשרד הפרסום ומחלקת הקריאייטיב, סביר להניח שמרבית לקוחות טויוטה מחפשים בדיוק עיצוב שכזה.
והסיפור הזה חוזר על עצמו בתא הנוסעים: עיצוב סולידי וחסר השראה, איכות חומרים בינונית, ושילובי צבעים קודרים עד משעממים. ושוב, זה לבטח לא יזכה את טויוטה בפרס על חדשנות או מקוריות, אבל סביר להניח שגם לא יישמעו כל תלונות מצד הלקוחות.
תנועה רציפה
נהיגה בת מאות קילומטרים אינה משנה את הרושם שמשאיר העיצוב: ההתנהגות בטוחה וצפויה - בדיוק מה שיחפש מי שיירכוש משפחתית גדולה ומודרנית. ומה עם הביצועים? סבירים, בהתאם לדרישות קהל היעד. ונוחות הנסיעה? טובה בתנועה עירונית, טובה יותר מחוץ לעיר. משהו מיוחד לספר עליו בבית? לא ממש. בעיות מיוחדות? שום דבר מרגש. אז נכון, באותו קטלוג פרסום מדווח לרוכש הפוטנציאלי כי האוונסיס "מותחת את הגבולות". אז כתוב.
נקודת אור דינמית ברורה היא תיבת ההילוכים: את התיבה האוטומטית הרגילה של קודמתה, מחליפה תיבה רציפה מצוינת. אלא שכאן לא תמצאו תגובות איטיות ולא-החלטיות, המוכרות מתיבות רציפות של יצרניות אחרות: האוונסיס אינה "מהססת" בזינוק מהמקום או בהאצות עקיפה, ומרגישה נמרצת ומוכנה להגיב לכל פקודה. אגב, כדאי להשאיר את התיבה במצב אוטומטי רגיל, ולא להתפתות לשימוש במצב הספורט. הוא מעלה במקצת את הסל"ד המרבי, אך הוא אינו תורם רבות, אם בכלל. גם המצב הידני, המציע שבעה יחסי העברה קבועים מראש, אינו נעים במיוחד, ואף הוא אינו יעיל כמו המצב הרגיל.
_wa.jpg)
יש לציין כי התיבה תורמת גם לביצועים: המנוע עצמו - 2.0 ליטר בנזין (152 כ"ס, 20 קג"מ) - אינו גמיש או מרשים במיוחד, וזאת למרות כמה טכנולוגיות שימושיות שנוספו לו, כמו מערכת תזמון שסתומים משתנה חדשה ומתוחכמת מבעבר. אלא שהשילוב המוצלח עם התיבה הרציפה, מאפשר לאוונסיס להציג ביצועים סבירים בהחלט: 10 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, ו-205 קמ"ש מרביים.
אז מי ח"ל?
נו, האם האוונסיס היא עוד ח"ל מבית טויוטה, שתכבוש בסערה את טבלת המכירות? לפני שנענה על-כך, ראוי להתייחס לעניין המחיר: היא עולה 147 אלף שקל בגרסת סדאן, שתהיה ללא ספק פופולרית הרבה יותר מגרסת הסטיישן (159 אלף שקל). עם תג-מחיר כזה, קל לנחש לאן מכוונת היבואנית: קבוצת שווי שימוש 4, שתאפשר לאוונסיס להפוך לשחקנית משמעותית בשוק הליסינג.
אלא שנדמה כי המחיר - ושם המותג - הן שתי נקודות הזכות העיקריות של האוונסיס. אין בה אמנם פגמים של ממש: היא נוחה למדי, מרווחת, שימושית, ואפילו הביצועים מספקים. אבל כל אלה אינם מצליחים להסתיר את העובדה הפשוטה אך מצערת - האוונסיס היא מכונית חסרת ברק, שאינה כושלת, אך גם לא מצטיינת באף אחד מהדברים שהיא עושה. ומול יריבות מצוינות כמו פורד מונדיאו או מאזדה 6 - זה עשוי שלא מספיק.
ובכל זאת, ולמרות הבינוניות והמתחרות העדיפות, סביר מאוד להניח שגם הטויוטה הזו תזכה למידה נאה של הצלחה. זאת, בזכות שני יתרונותיה העיקריים - שם המותג והמחיר הנכון.
| מנוע | ארבעה צילינדרים, 16 שסתומים |
| נפח / סוג דלק | 1,987 סמ"ק / בנזין |
| הספק מרבי | 152 כ"ס ב-6,200 סל"ד |
| מומנט מרבי | 20 קג"מ ב-4,000 סל"ד |
| הנעה / תיבת הילוכים | קדמית / אוטומטית רציפה |
| מרכב | ארבע דלתות, סדאן |
| אורך | 469.5 ס"מ |
| רוחב | 181 ס"מ |
| גובה | 148 ס"מ |
| בסיס גלגלים | 270 ס"מ |
| משקל | 1,480 ק"ג |
| נפח תא מטען | 509 ליטר |
| 100-0 קמ"ש | 10 שניות |
| מהירות מרבית | 205 קמ"ש |
| תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) | 14.3 ק"מ לליטר |
| פליטת פחמן דו-חמצני | 164 גרם לק"מ |
| מחיר | 147,000 שקל |
| אחריות | 36 חודשים |
| כריות אוויר | 7 (קדמיות, צדיות, וילונות, ברכי נהג) |
| בקרת יציבות? | כן (לחצו כאן להסבר) |
| דירוג בטיחות | טרם נבחנה |
הכתב היה אורח חברת טויוטה
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg)
