מפת המצעים: למי להצביע בתחום הטכנולוגי?
איך יצביעו חברי הכנסת הבאים על צנזורת אתרים? האם המפלגות בעד הרחבת התחרות בסלולר? והאם ילחמו בשיתוף הקבצים? לקראת הבחירות, שאלנו את המפלגות מה דעתן על שורה של נושאים בתחומי טכנולוגיה ורשת
כמו בכל מערכת בחירות, דואגים המועמדים להציג את משנתם הפוליטית ואת דעותיהם בענייני היום מעל כל במה, מול כל מיקרופון ומצלמה ובכל חוג בית שרק מזמין אותם לדבר. אך לצד נושאים כמו ביטחון, מים, כלכלה ודת ומדינה צץ ועולה נושא חשוב לא פחות: הטכנולוגיה והרשת שחדרו לכל תחום בחיינו - והדוגמה הכי טובה היא רמת החשיבות שמעניק לנושא הנשיא הטרי בארצות הברית שזה עתה נבחר.
אך למרבית המפלגות לצערנו, דווקא לצד מצעים מפורטים בנושאים אחרים, בולט בחסרונו מצע טכנולוגי מסודר המפורסם באתרי האינטרנט שלהן - בהחלט ציון לרעה לפוליטיקאים שלנו שמזלזלים בנושא חשוב ומהותי. יוצאת דופן בעניין הזה היא התנועה הירוקה-מימד שהמצע שלה הוא מקיף ובעל חזון.
ואלה הנושאים שלגביהם ביקשנו את התייחסות המפלגות: נייטרליות הרשת, שיתוף קבצים וזכויות יוצרים, צנזורה וסינון אתרים, תשתית תקשורת רביעית (נוסף על בזק, הכבלים והסלולר), הרחבת התחרות בשוק הטלפוניה, זיהוי ביומטרי, חוק נתוני תקשורת, בחירות אלקטרוניות, ממשל זמין, נגישות ותאימות, מחשוב בתי הספר וטיפול בפער הדיגיטלי.
קדימה - מצדדים ב-WiMax
במפלגת "קדימה" מצויים אישים המזוהים עם קידום חוקים בכנסת האחרונה, שצמצמו את חירויות הפרט: חוק נתוני תקשורת שזכה לפטרונות של אבי דיכטר וקודם נמרצות על
ידי פרופ' מנחם בן ששון, ובמקביל, חוק תעודת הזהות ומסמך הנסיעה הביומטרי - שגם טומן בחובו את המאגר הביומטרי, שמקודם נמרצות בידי שר הפנים מאיר שטרית.
על אף שקבלנו מדוברות המפלגה תשובות מפורטות, המצע לא מופיע באתר המפלגה. באופן טבעי, קדימה תומכת בתעודות הזיהוי הביומטריות - אך גם תומכת בהעמקת שירותי הממשל הזמין ובבחירות מקוונות, ולטענתם - תוך שמירה על זכויות הפרט (לא מפורט כיצד).
בנושא התשתיות, קדימה מצדדת בהקמת תשתית תקשורת רביעית המבוססת על WiMax או טכנולוגיה אחרת ומבטיחה להשקיע בתשתיות מחשוב ופס רחב ולהרחיב את התחרות. במקביל אומרים בקדימה שהם מחויבים לכך ש" ילד בישראל ירכוש במהלך לימודיו את הכלים הדרושים לחיים בעולם המודרני", ולצמצום הפער הדיגיטלי.
בנושאי אינטרנט, מפלגת קדימה תומכת במודלים של מתן חסות או תשלום עבור שימוש בקבצים כתשובה לפיראטיות של זכויות יוצרים ולשיתוף קבצים מפר. לגבי הצנזורה על האינטרנט בקדימה סבורים " שיש לאפשר להורים למנוע מילדיהם חשיפה לאתרים פלילים או פוגעניים וכי יש לדאוג לכך שכל ספק ייתן בידי הצרכנים את האפשרות הזו", שזו מדיניות מתונה יחסית.
הליכוד - הטיוטה של מיקי איתן
חבר הכנסת מיקי איתן מהליכוד, שעוסק בנושאי טכנולוגיה ואינטרנט בכנסת, פירסם את המצע הטכנולוגי האישי בבלוג שלו לפני חודשיים, וביקש הערות מהקוראים. "אשמח לשתף
בלוגרים וגולשים בניסוחו הסופי", כתב איתן. הוא ונציגיו של אף פנו באופן אישי לבלוגרים ועיתונאי טכנולוגיה וביקשו סיוע בניסוח הנושאים.
על אף דיון ענייני שהתקיים בבלוג, ובו לקח מיקי איתן חלק - העמדות שלו לא הוכנסו באופן מפורט למצע באתר הליכוד. כמו כן, הערות הגולשים לא גובשו לכדי נוסח חדש. לבקשתנו להתייחס לרשימת הנושאים על הפרק, העבירו לנו מהליכוד את הטיוטה שפרסם איתן בבלוג שלו כמו שהיא נכתבה אז.
אלה הם עיקרי המצע: בליכוד אומרים כי המפלגה מעדיפה הסדרה עצמית ברשת מאשר חקיקה, אלא אם מדובר במקרים קיצוניים של סכנה מוחשית לשלומם של קטינים, פרטיות, שמם הטוב של בני אדם, זכויות יוצרים ובטחון המדינה – אז נדרשת חקיקה מידתית.
הליכוד רוצה לעודד חקיקה שתיתן תוקף לסחר אלקטרוני כמו חתימה דיגיטלית. יחד עם זאת, לא נכנסו במצע לרבדים ספציפיים בחקיקה הזאת שנידונה בשנים האחרונות בכנסת.
עוד במצע הליכוד מבטיחים להגביר את נגישות האוכלוסיה לרשת על ידי הקמת נקודות גישה לרשת, והדרכה בבתי ספר וספריות, והמשך פרויקט מחשב לכל ילד כמו פרויקטים נוספים של מחשוב בתי ספר. בנוגע לתחום הממשל הזמין – הליכוד מצהיר כי הוא תומך בפיתוח שירותים לאזרח על בסיס קוד פתוח.
בליכוד לא התייחסו באופן ספציפי לנושאים האחרים ברשימה.
מפלגת העבודה - הגנה על קטינים
באתר מפלגת העבודה אין ממש התייחסות לנושאים טכנולוגיים. המפלגה העבירה לדינו התייסחות לחלק הנושאים עליה נשאלו, וזאת מאחר שטרם גיבשו עמדות לגבי כלל הנושאים.
באשר לשיתוף קבצים, אומרים במפלגה כי יש למצוא מנגנונים שיגנו על הקניין הרוחני באופן שיאזן בין זכות הקניין, לשיתוף ופומביות המידע המעודדים יצירתיות וקידמה. בנושא צנזורת הרשת, אומרים במפלגה כי "האינטרנט הוא במה חופשית וציבורית וצריך להשאר כך. עם זאת יש לבדוק כיצד לאפשר הגנה על קטינים".
מפלגת העבודה אומרת כי "תפעל לקידום שוק תקשורת תחרותי ומתקדם הנתון לרגולציה המגינה על הצרכן ומעודדת טכנולוגיה חדשה". המפלגה מבטיחה לקדם את מחשוב המשרדים השונים, את היכולת לקבל מידע, למצוא חומר מתועד ופרוטוקולים ברשת ולהתקשר עם בעלי התפקידים הזוטרים והבכירים. ומבטיחה לדאוג לנגישות לבעלי מוגבלויות.
המחויבות של מפלגת העבודה לצמצום הפער הדיגיטלי, כפי שהוגדר על ידי דו"ח הוועדה הלאומית לטכנולוגיית מידע בנושא. בזאת נכללת זמינות של אוכלוסיה לתשתיות מחשב וגישה לרשת. "יש להבטיח תקציבים מיוחדים לחינוך דיגיטלי", מבטיחים במפלגה, והנגשה לאוכלוסיות מוחלשות.
התנועה החדשה-מרצ - בעד נייטרליות רשת
התנועה החדשה-מרצ מתנגדת לתעדוף ולהגבלה מצד הספקיות: "פגיעה בניטרליות מפרה את עיקרון הכלליות וה'דמוקרטיה' של הרשת ואת אפשרות השימוש בו ככלי חופשי ושוויוני.
בנוגע לשיתוף קבצים, במרצ סבורים שיש למצוא מענה לפגיעה הקשה בהכנסותיהם של אמנים, ויש למצוא מודל שיאפשר לטכנולוגיה הזו להתפתח באופן שיסייע דווקא לתגמול יוצרים בערוץ ישיר אל מול גולשים, בצורה זמינה וזולה.
מרצ התנגדה לחוק סינון האתרים, הצביעה נגד אישורו בקריאה הראשונה ותתנגד לאישור בקריאה השנייה והשלישית. המפלגה טוענת שיש לחייב את ספקי השירות לספק בחינם או בזול אמצעי סינון לקהל הלקוחות, שיופעל על פי שיקול דעתם.
יש להפעיל צנזורה רק בביטויים חריגים ובלתי חוקיים בעליל, כמו טרור או פדופיליה. באשר לזיהוי ביומטרי, במרצ סבורים כי בטכנולוגיות הביומטריות יש פוטנציאל של פגיעה קשה בפרטיות וחירויות הפרט: "הפגיעה אינה סיבה למנוע כל התקדמות בנושא, אבל ההתקדמות חייבת להיות כפופה למתן מענה לחשש מפגיעות כאלה".
מרצ התנגדה לאישור הצעת חוק נתוני תקשורת בטענה כי הוא פולשני, גורף ואינו מבטא את האיזון הראוי בין הצרכים של המטרה ופוגע בצורה בלתי מידתית בזכויות האזרח: "יש לתת למשטרה כלים להיאבק בפשיעה אך לא ייתכן שהכלים יהיו גורפים ומפירי זכויות אדם".
בנוגע לממשל הזמין, "יש ליצור דרישות אחידות לכל המשרדים הממשלתיים ולקבוע פרק זמן קצר ליישור קו, באופן שתוך שנה מהקמת הממשלה יוכלו מרבית העניינים השוטפים בין האזרח למשרדי הממשלה להתנהל באינטרנט". באשר לתקנים, במרצ מאמינים כי יש לחייב את כל אתרי הממשלה לעמוד בתקני נגישות לפי הסטנדרטים המעודכנים (סטנדרט WCAG2), בעדיפות AAA, שנותן מענה לגולשים עם מוגבלויות שונות. בנוסף יש ליצור גירסאות בערבית של האתרים.
הבית היהודי
בבדיקה הראשונית שלנו, לא הצלחנו למצוא במצע המפלגה אזכורים ספציפיים לתחום הטכנולוגיה, אך לאחר פנייה שלנו המפלגה מיהרה לנסח סעיף חדש, "מיחשוב ואינטרנט" (סעיף ו'), שמפרט בכלליות את העמדות הכלליות של המפלגה בנושאים אלה.
הבעיתיות עם המצע של הבית היהודי, היא שהוא לא יורד לפרטים לגבי העמדות והדעות של המפלגה בנושאים מסויימים. למשל, סעיף כמו "התנועה תפעל להסדיר בחקיקה את סוגיית הזיהוי הביומטרי, צנזורה וסינון אתרים", לא מבהירה מה תהיינה עמדות המפלגה על נושאים אלה: האם הבית היהודי תפעל לביטול או ליישום חוקים אלה? לפי סעיף זה, בלתי אפשרי לקבוע.
מצד שני, חשוב לזכור שדעותיה של המפלגה ידועות ומפורטות בסעיפים אחרים במצע שלה. לדוגמה, בפרק העוסק בחברה והקהילה בישראל, נכתב "מתוך רצון להגן על צנעת הפרט וזכויותיו תינתן אפשרות חוקית לחסימת ערוצים הפוגעים ברגשות הפרט" - עמדה שאפשר ליישם גם בתחומי האינטרנט והצנזורה - בהקשר הספציפי של סינון אתרים.
חד"ש - בעד היוצרים, מתנגדים לביומטרי
חד"ש בעד רשת נייטרלית: "הרעיון לפיו קולות מסוימים נשמעים בצורה רועמת יותר רק משום שיש להם מימון רב יותר הוא רעיון שחד"ש נלחמת בו בכל תחומי החיים, ואנו
פועלים כך גם בכל הנוגע לרשת.
בשאלת זכויות היוצרים חד"ש מצדדת בזכויות העובדים ולא המעסיקים: הגנת זכויותיהם של היוצרים עצמם, ולא זכויות חברות התקליטים והמפיצים. חד"ש מתנגדת לכל צנזורה של מידע ברשת ופגיעה בחופש הביטוי. כאשר מתפרסמים דברים האסורים לפרסום על פי החוק הפלילי, יש להתמודד איתם במסגרת החוק הפלילי ולא באמצעות צנזורה. ח"כ דב חנין (חד"ש) התנגד בהצבעה על חוק סינון האתרים שיזם ח"כ אמנון כהן מש"ס.
ח"כ דב חנין (חד"ש) היה חבר הכנסת היחיד שהתנגד בהצבעה על חוק המאגר הביומטרי, חוק המעורר דאגה בקרב ארגוני זכויות אדם. חד"ש תומכת בשימוש במסמכי הזיהוי הביומטריים עצמם, לצורך התמודדות עם תופעת זיוף מסמכי זהות, אך מתנגדת להקמת המאגר הביומטרי ללא דיון ציבורי ובחינה מעמיקה – "בשל פוטנציאל הפגיעה הגדול בזכויות היסוד של אזרחי ישראל".
חד"ש מתנגדת לבחירות אלקטרוניות, מחשש לזיופים. בנושא נגישות מסרה המפלגה כי "אתרי הממשלה חייבים לעמוד בסטנדרטים המקובלים של נגישות ותמיכה בדפדפנים אלטרנטיביים ובקוד פתוח, כדי שכל אזרחי המדינה המחוברים לרשת יוכלו להשתמש בהם - ביניהם דוברי עברית, ערבית, רוסית ואמהרית, לקויי ראייה ובעלי מוגבלויות פיזיות אחרות".
בנושא הפער הדיגיטלי: "עם ירידת מחירי המחשוב והופעתם של פרויקטים בינלאומיים כדוגמת OLPC, הממשלה צריכה לחזור ולשאוף להעניק מחשב וחיבור אינטרנט לכל ילד. ניתוקן של אוכלוסיות שלמות, שלא מרצונן, מכלי כלכלי, חברתי ודמוקרטי הזה מוסיף ומעמיק את הפערים בחברה הישראלית".
הירוקים - מתנגדים לנתוני תקשורת
מפלגת הירוקים אינה נוקטת צד בנוגע לזכויות יוצרים: "יש ליצור איזון שעניין זכויות היוצרים לא יפגע באשרות השיתוף והשיתוף לא יפגע בזכויות היוצרים. בכל אופן יש למתן את האגרסיביות שחברות מסחריות מפעילות כלפי ציבור הגולשים". הירוקים מתנגדת לחוק הצנזורה של ש"ס, אך סבורה כי יש לדאוג שכל ספקיות האינטרנט בישראל יהיו חייבות
להציע שירות סינון אתרים להורים שמעוניינים בכך.
מפלגת הירוקים תומכת בהרחבת התחרות בשוק הסלולר והטלפוניה, אבל "לא בבניה של תשתית חדשה אלא בניצול טוב יותר של התשתית הקיימת, כמו מתן זיכיונות למפעלים וירטואלים". מפלגת הירוקים לא פוסלת זיהוי ביומטרי, עם זאת אמצעי זיהוי כזה אסור לו שיהיה פולשני.המפלגה מתנגדת לחוק נתוני תקשורת במתכונתו הנוכחית, ומבטיחה לפעול לשנותו או לבטלו, כך שלא תהיה פגיעה דורסנית בפרטיות של האזרחים.
מפלגת הירוקים בעד בחירות אלקטרוניות שתגובה באופן מלא ע"י מערכת ידנית, כדי למנוע זיופים וכן בעד "קביעת סטנדרטים ברורים לנגישות באינטרנט". הפתרון של הירוקים לפער הדיגיטלי הוא הכנסת יותר מורים אשר ומכירים בצורה טובה מיחשוב, כמו כן על בתי הספר לאתר תלמידים אשר מראים פער בנושא ולעזור להם פרטנית.
התנועה הירוקה-מימד - צל"ש למצע מסודר
ציון לשבח מגיע לתנועה הירוקה-מימד, שהיא המפלגה היחידה שעמלה וניסחה במצע שלה פרק מיוחד לנושא הטכנולוגיה, וזאת בלי שהיינו צריכים לפנות אליה בבירורים. הפרק, "טכנולוגיה בשירות החברה", נוסח על ידי אנשי מקצוע שעובדים בתחום הרשת והטכנולוגיה, ונוגע לנושאים רבים שהיו על סדר היום הציבורי בחודשים האחרונים.
"אנו מאמינים כי המחוקק של המאה ה-21 צריך להבין על בוריים גם את ההקשרים התרבותיים, החברתיים, הפוליטיים והסביבתיים של הטכנולוגיה, ולהעניק להם ביטוי בחקיקה נאורה, שוויונית ואחראית.", נכתב בהקדמת הפרק, שעוסק בנושאים: חינוך דיגיטלי, צמצום הפער הדיגיטלי, נגישות לבעלי מוגבלויות, תשתיות תקשורת כמשאב ציבורי, חופש המידע, ניטרליות הרשת, פרטיות, חוק החתימה האלקטרונית, קוד פתוח ותקנים פתוחים, תקינה, שיתוף קבצים, טכנולוגיה וסביבה והקמת גוף מייעץ.
הפרק הטכנולוגי ארוך ומפורט, ומייצג בכבוד רב את עמדות המפלגה בנושאים אלה. כך למשל למדנו שהמפלגה מתנגדת בתוקף לחוק הזיהוי הביומטרי, שהיא מעוניינת לשנות את חוק זכויות היוצרים כך שלא כל משתפי הקבצים יהיו עבריינים, כי היא תדאג לשמור על ניטרליות הרשת ושהיא מעוניינת בהקמת גוף מייעץ בלתי תלוי שיבקר את ההחלטות
הציבוריות בנושאי הטכנולוגיה.
ישראל חזקה - חומרה זולה ומבוססת רשת לבתיה"ס
מפלגתו של ד"ר אפרים סנה, חרתה על דגלה את המלחמה בפשיעה והמצע הטכנולוגי שלה הוא בהתאם - אך הוא לא מתפרסם באתרה. המפלגה תומכת באכיפה נוקשה של חוקי זכויות היוצרים, ולפעולה נגד הפרתן - מה שלא הופך אותה לחסידה גדולה של שיתוף קבצים. באופן דומה תומכת המפלגה בזיהוי ביומטרי לא רק בתעודות זהות ודרכונים אלא למשל, גם בכרטיסי עובד של עובדי ממשלה.
מה שכן, ב"ישראל חזקה" מודעים לבעייתיות בהנחה ו"בעתיד יפותחו טכנולוגיות המצליחות להתגבר על מכשול זה ומדמות טביעות אצבע, חתימת קול וכיוצא באלה".
"ישראל חזקה" תומכת בהעברה של כמה שיותר שירותי ממשלה לרשת, ובמעבר הדרגתי לבחירות אלקטרוניות - החל במישור המוניציפלי וכלה בארצי.
בנושאי חופש ביטוי וצנזורה על הרשת, עמדת המפלגה לא ברורה. מצד אחד הם מכירים בכך שחופש הביטוי הוא ערך חשוב, ומצד שני הם מצדדים בפעולה חוקית ביחס ל"חריגה קיצונית" בשורה ארוכה של נושאים: תמיכה בגזענות, באנטישמיות, הפצת דיבה , תמיכה בטרור, באלימות, עבירות מין או מסירת מידע בטחוני מסווג. אין פירוט והתייחסות לחוקים ספציפיים - כמו חוק נתוני תקשורת או הצעת החוק לסינון אתרים.
בנושא צמצום הפער הדיגיטלי ל"ישראל חזקה" יש הצעה מעשית למחשוב בתי ספר - פלטפורמת חומרה זולה ונוחה לשדרוג, שמבוססת על תוכנות המופעלות מהרשת.
עלה ירוק - לא קשורים
ממפלגת "עלה ירוק" התקבלו תשובות תמוהות, אולי אפילו ניתן לומר הזויות ביחס לנושאים שעליהם ביקשנו לברר - ובוודאי כאלה שאינן מעידות על רצינות או על בקיאות בחומר.
כך למשל, בנושא "נייטרליות רשת", שהוא תיאור כולל למידת ההתערבות שיש לממשל או לחברות מסחריות בניהול הרשת - נענינו כי המפלגה תומכת בתרבות הבלוגרים וכי "עדכונים בזמן אמת ומדמויות בשטח הם העתיד והחופש למידע אותנטי וניטרלי".
לגבי תשתית התקשורת הרביעית נענינו כך: " אנו בעלה ירוק מאמינים בקשר תלפטי ואנרגטי, כתחליף ידידותי לסביבה ולמוח האנושי".
ההתייחסות ל"חוק נתוני תקשורת", נענתה בסימן שאלה - בשעה שהמפלגה טוענת "לא למדינת משטרה" ביחס לסינון אתרים. אם היו מתייחסים לנושא ברצינות, הרי שהגיוני שהמפלגה תתנגד גם לחוק זה.
על הנושאים כמו הרחבת ממשל זמין, נגישות ותאימות וצמצום הפער הדיגיטלי לא קבלנו תשובות, ויש לציין כי באתר המפלגה לא מופיע מצע טכנולוגי כלל.
בהכנת הכתבה השתתפו: ארז רונן, ניב ליליאן, אהוד קינן ואדר שלו
לפנייה לכתב/ת 
