שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הסכם עם חמאס בממשלת מעבר - זה לגיטימי?
    ממשלת אולמרט אמורה לסיים את תפקידה בקרוב, אך במצרים דווח כי מתגבש הסכם רגיעה לשנה שלמה. משפטן: "ממשלת מעבר יכולה לקבל החלטות משמעותיות בעניינים מדיניים מובהקים, אם היא סבורה שהנושא חשוב ודחוף". ועד כמה כל זה יחייב את הממשלה הבאה?

    מהו הגבול בממשלת מעבר? הדיווח היום (ב') במצרים, על הסכם רגיעה בת שנה המתגבש בין ישראל לחמאס, מעלה שוב את השאלה בדבר סמכויותיה של ממשלה שכזאת ויכולתה להוביל תהליכים מדיניים, זמן קצר לפני סיום כהונתה.

     

    לדברי פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי באוניברסיטת חיפה, "על פי החוק הישראלי, יכולה ממשלת מעבר לקבל החלטות משמעותיות בעניינים מדיניים מובהקים, אם היא סבורה שהנושא חשוב ודחוף, ולא יוכל להמתין עד לכינונה של ממשלה חדשה. זאת, גם אם ככלל ממשלת מעבר צריכה עד כמה שאפשר לגלות ריסון ואיפוק רב, כדי לא לקבל החלטות שיחייבו את הממשלה שאחריה" .

     

    גם בסוגיות מורכבות וטעונות, כמו שחרור אסירים ביטחוניים, לא יתערב בית המשפט אם קיבלה על עצמה ממשלת מעבר החלטה בנושא. "אף אחד לא יגיד, 'חכו שהממשלה הבאה תיכנס לתפקידה'. ברור שאלו הכרעות שלא תמיד ניתן לדחותן מבלי לגרום לנזק. בית המשפט לא יתערב".

     

    האם החלטות ממשלת מעבר מחייבות את הממשלה הנכנסת? לדברי בנדור, בכל הקשור להתחייבויות בינלאומיות - בהחלט כן: "מבחינת המשפט הישראלי הפנימי, הממשלה החדשה יכולה תמיד לשנות החלטה של ממשלה קודמת, אבל כשממשלה התחייבה בהסכם בינלאומי, היא מחויבת כמדינת ישראל. מבחינת המשפט הבינלאומי, הממשלה החדשה מחויבת לכך, כמדינת ישראל - בדיוק כפי שבנימין נתניהו היה מחויב להסכם אוסלו, אף שהתנגד לו".

     

    זהירות, מידתיות ואחריות 

    עו"ד גלעד שר, מי שניהל בעבר את לשכתו של ראש הממשלה ברק והוביל את צוות המשא-ומתן עם הפלסטינים, סבור כי גם אם ברמה המשפטית מסוגלת ממשלה להוביל תהליכים שכאלה, ממשלת מעבר נבחנת בשלושה פרמטרים עיקריים: זהירות, מידתיות ואחריות.

     

    "העיקרון שאמור להוביל את ממשלת המעבר הוא - שהיא חייבת למצות את כל האפשרויות העומדות בפניה להגשמת היעדים הלאומיים שהיא קבעה לעצמה, שלפיהם היא נבחרה", אומר שר. "אולם אסור לה לנקוט מהלכים מרחיקי לכת, שיחייבו את הממשלה הבאה לטוב ולרע - גם מיוון שזו ממשלה שאיננה נהנית מאמון הציבור, שעשוי לבחור בדרך אחרת".

     

    על הסכם הרגיעה המסתמן, אומר עו"ד שר: "ממשלת מעבר לא רק שיכולה, אלא חייבת - אם ישנה הזדמנות רצינית - להגיע להסכם רגיעה, הכולל הפסקת טרור וירי תלול מסלול והחזרת החייל השבוי גלעד שליט. בצד השני יש פתיחת מעברים והתחייבויות כאלה ואחרות מצד ישראל. לא מדובר על הסדרים מדיניים כוללים ולא הסכם קבע, אלא על הסדר שהוא התוצאה המדינית והביטחונית של המערכה בעזה".

     

    גלעד שר, אשר הוביל את שיחות טאבה מול הפלסטינים בסוף ינואר

     2001, זמן קצר לפני מועד הבחירות, טוען כי בניגוד למה שמקובל לחשוב - השיחות אז לא נועדו לחתימת הסכם ברגע האחרון, לפני הבחירות, כי אם "לאפשר את המשך ההידברות וסלילת הדרך להמשכה גם לאחר הבחירות, על בסיס המתווה המדיני של שתי מדינות לשני עמים ומתווה קלינטון. טאבה היתה התלבטות רצינית ועניינית להמשך הידברות עתידית".

     

    "טאבה", מסביר שר, "לא היתה ועידת פסגה. המנהיגים לא נכחו והיא לא נועדה להשיג הסכם. כל ישיבה בטאבה נפתחה בהצהרה חגיגית של אבו עלא, ראש הצוות הפלסטיני, שהשיחות המתנהלות בין הצדדים לא מתייחסות למתווה ולא מקבלות אותן. היה ניסיון להגיע להבנות בלתי פורמליות. לא היתה קונספירציה למחטף ברגע האחרון וממילא, כפי שנקבע בקווי היסוד של ממשלת ברק, כל הסדר מדיני, אם היה מושג, היה מובא למשאל עם".

     

    ומה אומרים הפוליטיקאים? עוזי לנדאו, מספר 2 ברשימת ישראל ביתנו, אמר: "אנו עדים שוב לאחת מהדוגמאות שאני יכול להגיע למסקנה שחלק מהפרסומים על הרגיעה, בהם פרסום על שחרורו של שליט, נגועים בתעמולה פוליטית. ההחלטה להגיע להפסקת אש לפני הבחירות מותירה בי חשש של צל פוליטי כבד ושפוליטיקה מלווה את ההחלטות הללו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוניברסיטת חיפה
    פרופ' בנדור. רק אם דחוף
    צילום: אוניברסיטת חיפה
    צילום: מוטי קמחי
    עו"ד שר. זהירות ואחריות
    צילום: מוטי קמחי
    לנדאו. נגיעה בתעמולת בחירות
    צילום: טל שחר
    מומלצים