אחרי גזר הדין לדוקר: "דם הרופאים - הפקר"
יו"ר ההסתדרות הרפואית מודאג מהעונש שנגזר על תוקפו של ד"ר מריוס גיא, 6 שנות מאסר: "זה מאותת משהו רע לציבור". אשתו, ד"ר נינה גיא, מקווה שהעונש ירתיע בכל זאת. "הוא רק רוצה שהסיוט ייגמר. עכשיו נתפנה לשיקום", סיפרה
המברג שננעץ בעורפו של ד"ר מריוס גיא הוביל את התוקף לשש שנים בכלא - והרופאים יוצאים למתקפה בעקבות קולת העונש. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר יורם בלשר, אמר היום (א') ל-ynet בעקבות גזר הדין: "אני מאוד מאוכזב מהקלות שבה נגמר העניין. זה מאותת משהו רע מאוד לציבור - שדמם של הרופאים הפקר".
בלשר הזכיר את עסקת הטיעון שהושגה עם הדוקר, אריל שמילוב: "זה התחיל מניסיון לרצח באישום המקורי, הפך לניסיון להריגה ועכשיו מדובר בחבלה חמורה. כבר מזה אנחנו למדים ששופטים פה לקולא ולא לחומרא. הרי אין ספר שהאיש הגיע עם כוונה לפגוע בכוונה בד"ר גיא וברגע שניתנה לו ההזדמנות - כשהרופא הפנה את גבו - הוא נעץ בו את המברג, כלי שאדם מן השורה לא מסתובב איתו ביום-יום.
"היו צריכים למצות עם האיש את מלוא חומרת הדין", מדגיש בלשר את עמדתו.
"הרי מה שיקרה עכשיו הוא שמתוך שש שנות מאסר, חלק ינכו לו, ותוך זמן לא רב הוא כבר יהיה בחוץ".
יו"ר ההסתדרות הרפואית מבקש אמנם להתנחם בעובדה ש"שבעבר הסובלנות כלפי מקרים דומים הייתה עוד יותר קלה, אבל זה לא מספיק. אסור לעשות השוואות לאחור - ברגע שמישהו מנסה לרצוח רופא מגיע לו להינמק בכלא".
למרות האכזבה, הוא אומר שאין בידי הרופאים בישראל הרבה אפשרויות להגיב. "את המחאה שלנו כבר עשינו לאחר המקרה. העובדה היא שבעקבות הפרשה הוקצו משאבים רבים לשיפור הביטחון של הרופאים ועובדי הרפואה, אבל זה לא מספיק. מה כן יספיק? כשישלימו את חקיקת החוק שקובע כי תוקף ובני משפחתו יועברו למרפאה אחרת, ואת החוק שקובע מינימום שישה חודשי מאסר בפועל במקרה של תקיפת עובד רפואה או רופא".
"הטראומה קיימת"
בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, שם נגזר היום העונש, ישבו גם ד"ר גיא עצמו ואשתו, ד"ר נינה גיא, שהייתה בבית החולים בזמן התקיפה. "הנזק קיים, הטראומה לא חלפה, אבל הוא ממשיך לעבוד למרות הסיוטים בלילה", סיפרה מאוחר יותר ל-ynet. "העיקר שזה הסתיים, עכשיו נהייה יותר פנויים לתהליך שיקום רפואי, נפשי ומקצועי".
בתגובה לגזר הדין, אמר ד"ר מריוס גיא: "ציפיתי לעונש כבד יותר, כי זה מעשה שאין כפרה עליו בכלל. הייתי מאמין גדול בשופטים, אבל לפי דעתי, הם אכזבו הפעם".
אשתו מסרבת להתייחס לגזר הדין. "הוא הגיב כמו שהוא הגיב, ועכשיו רוצה שיניחו לו. זה פשוט מעלה לו זיכרונות מסיוט שהיה רוצה שיסתיים כבר", אמרה. "העונש צריך להיות מרתיע וגם השופטת התייחסה לעניין הזה. העונש שהיא קצבה לו זהו שיפוט שלה, לי נותר רק לקוות שהוא ירתיע".
השלב האחרון של ההליך המשפטי, עורר מחדש את הטראומה אצל בני הזוג הרופאים. לדברי נינה גיא, "ישבנו בבית משפט והיה לנו מאוד קשה לראות את התוקף ולשמוע אותו. זה מעלה מחדש את כל הסבל. בעלי חזר לעבוד כבר לפני שלושה חודשים, אבל זה דורש מאמצים עילאיים, לא פשוט בכלל".
כרופאה , ד"ר גיא לא חוששת שהמקרה יחזור. "אנחנו לא פוחדים לחזור לעבודה. מאז המקרה לא היו עוד פגיעות או אפילו איומים, אבל הטראומה קיימת".
ובכל זאת, היא מדגישה ש"המקרה כן שינה אצלי משהו בתפיסה. הכאות, קללות וגידופים כלפי צוות רפואי היו בכל הארץ, אבל אלימות כל כך קיצונית מעולם לא הייתה. עדיין, כשבאים לעבודה לא חושבים על זה, פשוט ממשיכים הלאה".
לדבריה, תגובת בית החולים והעמיתים לעבודה תומכת. "עשו הכול על מנת לאפשר לו לחזור לעבודה. רופאי בית החולים שדיברתי איתם הביעו כל מיני דעות, אבל רובם כן הביעו אכזבה מפסק הדין".
לפנייה לכתב/ת 
