הצו לנשיא סודן: האם בהאג נוקטים מוסר כפול?

החלטתו של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג להוציא צו מעצר לשליט סודן בגין אישומים בפשעי מלחמה עוררה דאגה בקרב מנהיגים רבים בעולם המוטרדים מהתקדים - אך גם העלתה שאלות על האופן שבו בוחר בית הדין את נאשמיו.

צו מעצר לנשיא סודן עומר אל-באשיר - כל העדכונים ב-ynet:

• נשיא סודן: צו המעצר בהאג - מזימה בינלאומית
• אחרי צו המעצר: סודן מגרשת משטחה ארגוני סיוע
• סודן: הנשיא ימשיך בסדר יומו חרף צו המעצר
• עומר אל-באשיר: המנהיג הראשון שהואשם בהאג
  

מנהיגים ערביים ואפריקנים הביעו תמיכה בנשיא סודן ומחו על החלטת השופטים, מחשש שההחלטה תמיט עוד הרס ועימות על דרפור, שם נספו 300 אלף בני אדם מאז 2003, ותערער את היציבות במדינה הגדולה באפריקה. לצד החששות, העלו המנהיגים גם את התהייה: מדוע מאז שנוסד בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג לפני שש שנים, הוציאו השופטים צווי-מעצר לנאשמים אפריקנים בלבד.

כרגע, בוחן התובע הראשי של בית הדין בהאג, לואיס מורנו-אוקמפו, כמה תביעות אפשריות מחוץ לאפריקה – הקשורות למלחמה בקולומביה, בגאורגיה ובאפגניסטן. כן נבדקת בקשתם של גורמים פלסטיניים להגיש כתב אישום נגד אישים ישראליים בגין מבצע עופרת יצוקה בעזה. במקביל, אישים נוספים שנתפסים כנאשמים פוטנציאליים בעיני בית הדין הינם מנהיגי זימבבווה, קניה, אוגנדה, אתיופיה, אריתריאה, צ'אד, חוף השנהב, רואנדה והרפובליקה המרכז אפריקנית.

נשים סודניות מביעות תמיכה באל-באשיר, אתמול בחרטום (צילום: רויטרס) 

החזקים נהנים מחסינות?

גורמים באפריקה גם מחו על בחירת הנאשמים האפריקנים. מדוע החליט בית הדין להאשים את סגן נשיא קונגו ומנהיג המורדים לשעבר ז'אן-פייר במבה על הפשעים שביצעו לוחמיו לכאורה ברפובליקה המרכז אפריקנית - אך לא את מנהיג הרפובליקה המודח, שהזמין את לוחמיו של במבה לארצו? מדוע בית הדין לא רודף את מנהיגי ארגוני המורדים האחרים בקונגו, שגם לוחמיהם נחשדים בביצוע מעשי זוועה, בהם נשיא קונגו ג'וזף קבילה? ומה באשר למנהיגי רואנדה, אוגנדה ומנהיגי מדינות אחרות באפריקה ששיגרו כוחות לקונגו?

"זהו מסלול עקלקל מאוד", אמר ריד ברודי, יועץ משפטי לארגון זכויות האדם "Human Rights Watch". "אנחנו שרויים במצב שבו החזקים, או אלה הנהנים מהגנתם של החזקים, יוכלו להימנע מעמידה לדין".

לעומת מנהיגי אפריקה המבקרים את בית דין - הארכיבישוף הדרום אפריקני וחתן פרס נובל דזמונד טוטו דווקא גורס כי החלטת בית הדין לא תפגע בשלום, ומותח ביקורת על התנהלותם של עמיתיו ביבשת. "האם הם מתייצבים לצידו של הקורבן - או התוקפן?", תהה טוטו בטור שפרסם בעיתון "ניו יורק טיימס". "במקום להתייצב לצידם של אלה שסבלו בדרפור, מנהיגי אפריקה התייצבו מאחורי האיש שהפך את החבל לבית קברות".

מנהיגים אפריקנים שטוענים כי הפסיקה בהאג תפגע במאמצי השלום בדרפור אינם מדברים בעלמא. הם מזכירים כי ג'וזף קוני, מנהיג המורדים באוגנדה, חזר בו מהסכם השלום לאחר שבית הדין הוציא צו למעצרו. ארגונים הומניטריים טוענים כי בחודשים האחרונים, רצח ארגון המורדים של קוני "צבא התנגדות האל" יותר מ-1,500 אזרחים בצפון-מזרח קונגו, וגירש כ-100 אלף נוספים מבתיהם. "יש איזון עדין בין רדיפת צדק לבין שמירה על שלום בר-קימא", טען אתמול שר החוץ של אוגנדה, סם קוטסה.

קודם להודעת השופטים בהאג, איימה סודן כי המדינות האפריקניות המתנגדות להוצאת הצו לבאשיר יפרשו מבית הדין במחאה - אך בינתיים, אף לא אחת עשתה זאת. כ-30 מקרב 108 המדינות החברות בבית הדין הינן אפריקניות. עד לצו המעצר לבאשיר, הוציא בית הדין צווי-מעצר על פי בקשותיהן של מדינות אפריקניות החברות בו: אוגנדה, קונגו והרפובליקה המרכז אפריקנית. צו המעצר לבאשיר הוא תולדה של בקשה של מועצת הביטחון של האו"ם. גורמים טוענים כי בכך ישנה צביעות גדולה, מאחר ששלוש מקרב חמש החברות הקבועות במועצה - ארה"ב, רוסיה וסין - אינן חברות בבית הדין. גם ישראל, אגב, אינה חברה בבית הדין, וכן גם סודן.