נהגי המוניות: הביקוש למונית ירד לחצי

הירידה בביקוש לשירותי מונית בחודשים האחרונים הגיעה ל-40-50%, כך מדווחים ראשי ארגוני המוניות, אברהם פריד ויהודה בר אור. לדבריהם, הירידה בביקוש מורגשת בכל התחומים: הן בהזמנות של לקוחות מוסדיים, והן נסיעות מזדמנות. הסיבה לכך לדבריהם אינה רק המצב הכלכלי הקשה, אלא גם כניסתן של החברות אגד ודן לתחום ההסעה המוסדית.

לדברי ראשי הארגונים, תחרות קשה בין תחנות המוניות גרמה לכך שמחירי הסדרי הסעה קבועים ירדו ב-10%, ולעיתים מבוצעות נסיעות במחירי הפסד, רק כדי להמשיך ולהתקיים. "אנשים צמצמו מאוד את הנסיעה במוניות. כשמפטרים אותך ממקום העבודה, או כשמקצצים לך בשכר ואתה צריך לצמצם את ההוצאות, נסיעה במונית תהיה אחד הקיצוצים הראשונים בתקציב ההוצאות המשפחתי. אז הולכים יותר ברגל ונוסעים יותר באוטובוסים וברכבת", אומר בר אור.

לדברי השניים, מתוך 20,000 רישיונות למונית, מופקדים כיום בין 2,000 ל-2,500 במשרד התחבורה, משום שבעלי המספרים אינם מוצאים מי שיהיה מוכן לשכור את המספר. בדרך כלל, בתקופות של פיטורי עובדים, גדל הביקוש לשכירת מספרים, שכן מפוטרים רבים עשו הסבה לנהיגת מונית. אלא שהפעם זה לא קורה, משום שאין פרנסה בענף, הם אומרים. ההערכה של פריד ובר אור היא שהמצב ילך ויחמיר בחודשים הקרובים.

מונולוג של נהג מונית

אהרון כהן (70), מתחנת מוניות איכילוב, הוא אחד מנהגי המוניות הוותיקים בתל אביב. 51 שנים במקצוע, והוא אינו זוכר תקופה קשה כזו. "היו לנו זמנים קשים, אבל מצב כפי ששורר כיום, לא זכור לי מעולם. אם המצב ימשך ככה, הענף הזה יקרוס. נהג מונית נאלץ כיום לעבוד לפחות 15 שעות כדי להביא הביתה 4,000 שקל נטו לחודש. לפני שנה או שנתיים היינו עובדים 12 שעות, ומביאים הביתה 7,000 שקל לחודש. גם זה לא היה מספיק ובוודאי לא קל, אבל עכשיו ממש אין זכות קיום לענף.

"אני עובד בתחנה טובה יחסית, הממוקמת ליד בית חולים, אז יש קצת יותר עבודה. אבל גם אצלנו תמצא עכשיו בכל שעה כ-30 מוניות שממתינות לנסיעה. אחרי המתנה ממוצעת של שלושת רבעי שעה, אני זוכה לבסוף בנסיעה של 20 שקלים וחוזר ריק לתחנה, כי בדרך אף אחד לא עוצר אותי לנסיעה. לפני שנה הייתי עושה בשעה 35-40 שקלים, כי הייתי מוצא בדרך עוד נסיעה או שתיים. הזמנים האלה נגמרו. עם ישראל לא נוסע עכשיו במוניות. כולם מקצצים בהוצאות. צעירים וכמעט לא רואים יותר בין הלקוחות.

"חשבתי להשכיר את המספר, אבל המחיר שמציעים מגוחך וגם ככה קשה למצוא שוכרים ב-800 שקל לחודש. לא כדאי גם להשכיר את המונית לנהג נוסף, כי הבלאי של הרכב גדול יותר מהרווח. בגלל המצב, אף אחד לא נכנס לענף, ומי שיכול בורח ממנו. כדאי לקבל דמי אבטלה, מאשר לבלות שעות על הכביש, להסתכן בקבלת דו"חות תנועה ולבוא הביתה בידיים ריקות בסוף החודש".

ענף המוניות - תעודת זהות

• מספר מוניות: כ-20 אלף
• מוניות ספיישל: כ- 17,500
• מוניות שרות: כ-2,500
• רישיונות מופקדים במשרד התחבורה: כ-2,500
• מוניות מושכרות לנהגים: כ-2,500
• דמי שכירות חודשיים של מונית: 900 שקל (לפני מע"מ)
• עלות השכרת מונית לנהג נוסף: 150-160 שקל ל-12 שעות
• מחיר ממשלתי לזכות למונית (מספר ירוק): כ-210 אלף שקל
• מחיר מספר ירוק בשוק החופשי: 145-150 אלף שקל
• מחיר המונית: בין 105 אלף שקל (סקודה) ל-200 אלף שקל (מרצדס)
• הכנסה ברוטו לבעל מונית ל-12 שעות עבודה: 10-12 אלף שקל לחודש
• הוצאות חודשיות לאחזקת מונית: כ-60% מההכנסה
• שכר נטו ל-12 שעות: 4,500-5,000 שקל