שתף קטע נבחר

האם הילד שלך מכור למחשב?

מתי המשחק של הילד במחשב חוצה את קו הגבול בין כיף לבין התמכרות מסוכנת? אנשי האקדמיה עדיין לא סיימו להגדיר את הגבולות, אבל אתם ההורים רואים את הילד שלכם ויודעים את התשובה. עכשיו כדאי לחשוב: מה אתם עושים בנידון?

ילדכם יושב מול המסך המרובע. הוא חמוש בעכבר ומנהל מלחמות קולניות תוך תנועות תזזיתיות של גופו. אם לא הייתם קוראים לו לאכול, או מזכירים לו שיש חיים מחוץ לקופסא, סביר מאוד שהוא היה נשאר שם זמן רב. כוח רב עוצמה מצמיד אותו למסך. כוח שמאפיל פעמים רבות על עיסוקים אחרים - מפגשים עם חברים, שיעורי בית, שיחת מה נשמע עם ההורים, משחקי רחוב (זוכרים?) ואפילו ארוחת צהריים.

 

השימוש במחשב על ידי ילדים ובני נוער, הפך כבר מזמן לנקודת חיכוך קבועה בבית ולנושא המטריד הורים רבים.

 

"תקוע" על המחשב

"לפני זמן מה צילצלה אלי אמא לילד בן 15 שאמרה שהילד עזב את בית הספר", מספרת צבייה אלגלי, דוקטורנטית לתרבות דיגיטלית באוניברסיטת בר אילן ויועצת לאיגוד האינטרנט הישראלי. "הוא התמכר למשחק הנקרא מייפל סטורי ופשוט שיחק כל היום. זוהי כמובן תופעה מאוד קיצונית. יש הרבה נערים כאלו ביפן ובקוריאה. לפעמים הורים רואים ילד מאוד עייף ולא מבינים למה, עד שמתברר שהוא משחק במחשב כל הלילה".

 

האם נכון להגביל את השימוש במחשב?

"אחת הבעיות היא שבבתים רבים האינטרנט פתוח כל הזמן. הילד יושב בחדר ובעצם זמין כל הזמן. רצוי שבגיל צעיר המחשב לא יהיה בחדר אלא במקום שיש בו דברים נוספים לעשות. מחשב באמצע הבית עוזר לילד לשמור על עצמו. באופן כללי צריך לעודד ילד לא להיתקע בעיסוק אחד. אין עיסוק חד גוני שהוא רצוי. גם אם הוא ישחק שח מט כל היום, סביר להניח שלא נהיה מרוצים. הגיוני מאוד להגיד לילד 'אל תשחק יותר משעתיים ביום'.

 

"חשוב להעמיד דרישות ש'הציבור' יכול לעמוד בהן. ישנן תוכנות שסופרות זמן ויכולות לעזור. מגיל 10-11 צריך להגיע להסכמה עם הילד. להגיד לו למשל "אנחנו חושבים שגלישה לאורך שעות רבות אינה נכונה, אנחנו רוצים להציע הגבלת זמן, לעשות את זה בצורה של דיאלוג בעוד שבגיל צעיר יותר, צריך פשוט לשים גבולות כקביעה. יש הורים שיגידו 'אני לא מוכן יותר משעה'. המסר המרכזי שלי הוא שזה משהו שחשוב שיעשה בדיאלוג בבית.

 

"אצל מתבגרים כבר קשה לא לאפשר מחשב בחדר. בוודאי שבשלב זה חשוב להגיע לדברים מתוך שותפות והסכמה. אם ההורה לא יודע על מה הוא מדבר, באילו אתרים הילד גולש או במה הוא משחק, אין סיכוי שהילד יכבד את דבריו. מתוך עולמם השונה כל כך, ההורים לעיתים מתמודדים עם הבעיה ממקום של פחד 'אוי ואבוי! המשחקים האלו והמחשב הזה!' מהמקום הזה לא יכולים להגיע להסכמה".

 

התמכרות או לא התמכרות?

בסקר שנערך על ידי משרד החינוך בקרב כ-17,000 תלמידים מכ-30 בתי ספר שבחרו להשתתף בו, נמצא כי 67% מההורים מתירים שימוש במחשב ללא הגבלה ו-62% מההורים אינם משוחחים עם הילדים על מעשיהם ברשת. הסקר נערך בקרב ילדי כיתות ה, ח' ויא'.

 

לדברי דורית בכר, המפקחת הארצית על מידענות ואתיקה ברשת, במשרד החינוך, "עקב האכילס בנושא השימוש במחשבים הוא אי המעורבות של ההורים".

 

עוד עלה בסקר כי כ-20% מהתלמידים נוהגים לגלוש למעלה מ-13 שעות. היות והסקר התבסס על תשובות התלמידים, סביר להניח כי נתונים אלו אף מוטים כלפי מטה, כלומר שאחוז הגולשים שעות רבות גבוה אף יותר.

 

האם ישנה הגדרה להתמכרות למחשבים?

"קשקוש", אומר פרופ' עזי ברק, פסיכולוג בחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, העוסק בחקר ההיבטים הפסיכולוגים של האינטרנט על הניסיון להגדיר התמכרות לפי שעות שימוש במחשב. "אין הגדרה אובייקטיבית למכור שניתן לתחום אותה בשעות שימוש. ישנה הצעה לכלול התמכרות לאינטרנט על ידי איגוד הפסיכיאטרים בארה"ב, ברשימת הפתולוגיות, אבל יש על זה ויכוח מאוד גדול וזה עדיין לא קרה.

 

"הורה צריך להיות מודאג כאשר הילד נהיה תלוי פסיכולוגית והוא לא יכול להשתחרר מזה - כמו כוח ששולט בו. מספר השעות הוא אינו מדד רלוונטי. מה שחשוב זה עד כמה השימוש הינו כפייתי ומזיק והאם הוא על חשבון פעילויות אחרות של הילד. אם השימוש באותו משחק או אפליקציה הוא בדיס-פרופורציה עם צרכים בריאים אחרים או פעילויות שהילד אמור לקחת בהן חלק, כמו להיות עם המשפחה, לאכול ולישון אז אני אגיד שזה מזיק וצריך להתערב. להערכתי 1-1.5% מאוכלוסיית הילדים מכורים ברמה פתולוגית למחשב".

 


 מה יש במחשב שמכשֶף אותם? צילום: index open

 

כך תדעו אם הילד מכור

טלי אלדר, מנהלת המכון הישראלי לגמילה מהתמכרויות, חושבת אחרת. "ממחקרים שפורסמו, עולה כי בארה"ב כ-6% מכלל המשתמשים במחשב (11 מליון אנשים), סובלים מצורות שונות של התמכרויות למחשב. סין אף הקימה מרכזי גמילה מיוחדים לגמילה מאינטרנט לבני נוער. ההתמכרות שם היא כה קשה, שילדים ובני נוער לא יוצאים מבתיהם לבית הספר ולאירועים חברתיים. הם יושבים בבית שעות על גבי שעות מול המחשב.

 

"התסמינים להתמכרות: ניסיונות כושלים לצמצם או להפסיק את השימוש באינטרנט, שקרים למשפחה או לחברים ביחס למעורבות ולשימוש ברשת, דיכאון וחרדה כאשר לא נמצאים ליד המחשב, פרקי הזמן במחשב הולכים ומתארכים, הסתכנות באובדן של יחסים חשובים ולימודים, שינוי בהרגלי האכילה ובהרגלי השינה".

 

כיצד נכון להגביל את השימוש במחשב?

לדברי אלגלי, "אם הורה רוצה להגביל את ילדו הוא חייב לשבת לפחות רבע שעה לידו ולהכיר את המשחק. אם למשל תכני המשחק לא מוצאים חן בעיניו, בגיל ההתבגרות, חשוב לעשות תיווך. להגיד למשל 'יש פה קטע של להרוג תינוק. זה נראה לך הגיוני?'

 

"אם ילד בן 8-7 משחק משחקים אלימים, צריך לעצור אותו. אמנם נערכו מחקרים רבים שלא הצליחו להוכיח נזקים, אבל ניתן להגיד באופן כללי שחשיפה לאלימות אינה רצויה בגיל בו אין עדיין בקרה פנימית ואין יכולת מלאה לשים גבולות בין מציאות לדמיון. יש גם מסר בעייתי בזה שילד עושה דברים מאוד אלימים בבית ואנחנו לא מודעים לזה או לא מעירים על זה. אם בגיל ההתבגרות אומרים 'אני מעדיפה שלא' בגיל צעיר האמירה צריכה להיות 'אני לא מסכימה'.

 

מהן נורות האזהרה המראות על בעיה?

"ילד שעייף מאוד בבוקר, ילד שכל העולם שלו מתרכז במשחק מסוים. מעל שעתיים ביום זה כבר שימוש מופרז. מצד שני, גם אם הוא משחק שלוש שעות, אבל יש לו תחומי עניין אחרים, זה לא נורא. חשוב לזכור שאלו הן הגדרות שרירותיות וזוהי חולשתן. המהות היא לשים לב. לדעת קודם כל מה קורה".

 

גם אלדר טוענת שאם ילד יושב מעל שעתיים ביום מול המחשב צריכה להידלק נורת אזהרה להורים.

 


 האם הילד עייף כל הזמן? צילום: index open 

 

בדידות חברתית

מהו סוד כוחם של משחקי המחשב?

אלגלי: "רוב משחקי המחשב הם מבוססי רווח כלכלי ויש אינטרס מפורש למי שהוציא את המשחק לגרום לך להתמכר. המשחק בנוי כך שבכל שלב השחקן צריך להשלים עוד משהו ואם אתה עוזב את המשחק, אתה מפסיד את הרכוש שצברת ואת העמדה שלך".

 

פרופ' ברק מוסיף: "העוצמה של משחקי המחשב ומשחקי הרשת בפרט נעוצה באינטראקטיביות שלהם. בנוסף, המשחק מזמן שפע של גירויים".

 

מהם הנזקים היכולים להיגרם משימוש מופרז במחשב?

על פי אלדר, "נזקי המחשב יכולים להיות ניתוק של הילדים מעצמם ומהסובבים אותם, בדידות חברתית, קשיים ביצירת קשרים נורמאלים, בייחוד עם בן או בת הזוג השני, דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון עצמי, עצלנות ואדישות. מבחינה פיזית: פגיעה בראייה, כאבי גב, עייפות וכאבי מפרקים.

 

"הגיע אלי סטודנט שמגיל 14 היה לו מחשב והוא אהב לאסוף מידע וליצור קשרים חברתיים עם בני גילו בעולם. הוא הגיע אלי בגיל 22 במצב נוראי בו לא יצא מהבית. הוא ישב 20 שעות מול המחשב ברצף כל יום. כמובן שלמצב כזה מגיעים בהדרגה. הוא לא קנה לעצמו אוכל, הפסיק ללמוד ולעבוד וישב כל היום מול המחשב. עוד לפני כן, הוא לא היה מסוגל ליצור קשר זוגי נורמאלי עם בחורה".

 

המחשב והאינטרנט מזמנים ללא ספק אינסוף כלים בעלי ערך של ממש – אפשרות לאיסוף מידע, אופן התקשרות נוח, תוכנות לעריכת תמונות וסרטונים, כתיבת מוזיקה ועוד. אבל בואו נודה, לרוב, השימוש של ילדנו במחשב הוא דווקא למשחקים ובגיל מבוגר יותר למשחקי רשת. על הסכנות האחרות בשימוש באינטרנט כבר נכתב רבות, אך בעוד אנשי האקדמיה נזהרים מהגדרה מחייבת ומתווכחים האם קיימת התמכרות למחשב או לא, תפקידנו כהורים הוא לעצור את ילדינו עוד הרבה לפני ההגדרה הפתולוגית.

 

כהורים האחראים על חינוך ילדינו והפיכתם לבוגרים חיוביים, תורמים ובריאים, אין ספק שתפקידנו להנחות אותם, להגביל ולשמור על השימוש המושכל שלהם במחשב. ולא, אני לא טכנופובית.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים