דעה: לפתוח מול יוון בלי יוסי בניון

50 אלף גולשי ynet בחרו בשבוע החולף את ההרכב שלדעתם צריך לפתוח בשבת מול יוון. הם נאלצו לבחור את השחקנים אך ורק מתוך הסגל אותו זימן דרור קשטן למשחק. למרבה הצער, הצוות המקצועי של הנבחרת שכח והתעלם משחקנים שנמצאים בכושר יוצא מהכלל בליגה.

• שחקנים בנבחרת: "בניון ישחק בוודאות מול יוון"
• את מילות שיר האוהדים החדש של הנבחרת כבר למדתם?
  

עוד לפני שאציג את ההרכב שלדעתי היה צריך לפתוח מול יוון, חשוב להתמקד בקצרה שוב בסוגיית יוסי בניון. שחקן שלא התאמן ולא שיחק שבועיים, וחזר להתאמן בהדרגה ולא בעוצמה מלאה, לא צריך לפתוח בהרכב. הוא מהווה מטרה לבלמי היריבה, והנזק העתידי שיכולה לגרום החמרת הפציעה לא שווה את זה.

מה יהיה רע בכך שיוסי יישב על הספסל וייכנס במידת הצורך בדקה ה-60 כדי לנסות ולשנות את המשחק, וכדי להיכנס בהדרגה לכושר לקראת המשחק השני בכרתים ביום רביעי? להלן ההרכב שלטעמי אמור היה לפתוח, בהנחה שהקפטן ייעדר.

שוער - דודו אוואט. אין צורך להכביר במילים. קשטן וסיני האמינו ותמכו בו גם כשלא היתה לו קבוצה במשך חודשים, על אחת כמה וכמה כאשר הוא משחק באופן סדיר בליגה הספרדית.

מגן ימני - קלמי סבן. לותאר מתיאוס החייה מחדש את סבן, שנמצא כרגע בכושר נהדר. גם יואב זיו חוזר לעצמו בבלגיה, אולם היכולות של סבן בהגנה (תשאלו את תיירי הנרי) טובות יותר, ולכן הוא עדיף על פני זיו בהרכב.

בלם אחורי - טל בן חיים. החזרה לחיים בסנדרלנד, הניסיון, הביטחון העצמי (המופרז לפעמים) וגם התספורת החדשה (סתם). אין שום ספק לגבי הבלטה של בן חיים בהרכב הנבחרת. באנקר של קשטן.

בלם קדמי: אריק בנאדו. אי זימונו של אריק בנאדו למשחק הזה עלול להתברר כבכייה לדורות. נכון שאחרי התבוסה לאנגליה החליטו קשטן וסיני להצעיר את הסגל, אבל מדוע החלטות צריכות להישאר כה נוקשות בלי מרחב גמישות? בנאדו הוא הבלם הישראלי בכושר הטוב ביותר כיום, וחבל להתפשר. דקל קינן סובל מאיטיות יחסית, אבי סטרול מאבד לפעמים ריכוז, ובנאדו, גם כיום, טוב יותר משניהם. הפסד ענק לנבחרת.

מגן שמאלי: דדי בן דיין. באנקר נוסף בהרכב של קשטן. המגן השמאלי הטוב בישראל, ללא שום תחרות.

בנאדו וטל במדי הנבחרת. היו יכולים לסייע לקשטן (צילום: אלי אלגרט) 

קשר אחורי ימני: גל אלברמן. למרות שאינו משחק מדי שבוע 90 דקות, הוא עדיין מקבל לא מעט דקות משחק בבונדסליגה, ומקומו בהרכב מובטח. אחד השחקנים הדינמיים והאינטיליגנטיים בסגל של קשטן.

קשר אחורי שמאלי: עידן טל. כמו במקרה בנאדו, גם טל הוא קורבן ההצערה השרירותית. תמיר כהן לא שיחק במשך חודשים ורק חזר להתאמן לאחרונה, ואין שום סיכוי שהוא בכושר משחק טוב מספיק, ובמשחק כזה כולם צריכים להיות בכושר. טל חזר לאחרונה להציג את יכולתו הטובה, ועם כמות הניסיון הבינלאומי שלו, הנבחרת היתה יכולה רק להרוויח.

קשר התקפי שמאלי: גילי ורמוט. מעבר לסמואל יבואה, אם יש שחקן שעושה את ההבדל השנה בהפועל זה ורמוט. אצל גוטמן הוא למד גם לעזור בהגנה כמו שקשטן אוהב, ובהתקפה הוא יוכל להביך את ההגנה היוונית עם השליטה בכדור וראיית המשחק.

קשר התקפי ימני: דוד רביבו. נבחרת ישראל לא תגיע למצבי כיבוש רבים במשחק מול יוון ההגנתית. ניצול אבסולוטי של מצבים נייחים הכרחי כדי להבקיע

את השער המיוחל. רביבו, האיש הכי קטלני בליגה שלנו במצבים נייחים, היה חייב להיות בסגל וגם בהרכב בדיוק בשביל זה. הוא גם עושה הגנה ומסייע למגן שלו בצד ימין, כך שנשגב מבינתי איך הוא לא מצא אפילו מקום בסגל מורחב של 24 שחקנים.

חלוץ: אליניב ברדה. בתוך ים הליגיונרים שלנו, ברדה הוא המצליח מכולם פרט לבניון. המהירות והפיסיות השתפרו פלאים, כמו גם הדיוק מול השער. מחירו שמאמיר מיום ליום מוכיח את הצלחתו, שאמורה לזכות אותו גם בחולצת ההרכב הראשון.

חלוץ: ברק יצחקי. הבישול לאבירם ברוכיאן בניצחון על מכבי פ"ת לפני שבועיים שיכנע אותי שמקומו של יצחקי בהרכב. הוא חזר לכושר, הפך לחד כמו תער, בדיוק כמו ברק יצחקי שכולם אוהבים, לא משנה איזה קבוצה הם אוהדים. הוא יכול להיות הג'וקר של קשטן מול ההגנה היוונית הכבדה במקצת.