המדריך להצלת המולדת: מומחים מייעצים לשרים

ממשלת נתניהו נשבעת היום (ג') אמונים באחת התקופות הכלכליות הקשות בעולם, כאשר גם המשק הישראלי משווע לעזרה. רבים כבר פוטרו השנה, ורבים עוד יפוטרו כנראה אחרי הפסח. ביקשנו מארבעה מומחים, מאסכולות שונות, לציין מהם ארבעת הצעדים הדחופים ביותר לדעתם, אילו היו הם חולשים כעת על הקופה הציבורית.

מנכ"ל מודלים כלכליים

תשתיות, תשתיות ושוב - תשתיות: כיוון שהמשק נכנס לתקופה של האטה ויש עודפי כושר ייצור ואבטלה גדולה, זה הזמן הקריטי להאיץ את מדיניות של השקעות בתשתיות, שעלותה כשבעה מיליארד שקלים מעבר למה שהציעו בתקציב המדינה. למרות שהשקעה מיידית בתשתיות לא תניב מיידית את תוספת הפריון, היא תייצר תעסוקה והפריון יגיע עוד כשלוש שנים.

מתקני התפלת מים - יש להקים מתקני התפלה ולייצר 700 מיליון קוב מים מותפלים, בעוד שהיום אנו מתפילים 150 מיליון קוב בלבד.

להאריך את כביש חוצה ישראל.

מנהרות הכרמל בחיפה (צילום: אחיה ראב"ד) 

עידוד השקעות: עידוד ההשקעות בענפי המשק באמצעות מענקים או באמצעות הורדת מס חברות, בדיוק כפי שנעשה באינטל, על מנת שחברות יתחילו להשקיע במשק הישראלי. 

מעבר ליום לימודים ארוך: מעבר ליום לימודים ארוך בחינוך שיכלול חמישה ימים בשבוע עד שעה 17:00, כדי שנשים יוכלו לצאת לעבודה. בתי ספר יכללו הזנה של שתי ארוחות ביום, חוגי העשרה ועזרה בשיעורי בית - בעיקר לפריפריה. התועלת תורגש בעוד 10-15 שנה אבל חייבים להתחיל היום. 

ביטול המע"מ על מזון: ביטול מוחלט של המע"מ על כל מוצרי המזון בעלות של חמישה מיליארד שקלים בשנה. זה יעזור לשכבות החלשות שמוציאים כמעט 50% מהכנסתם על מזון. ענף המזון הוא ענף תחרותי ולכן ברור שאם יורידו את המע"מ, זה יעבור לצרכנים. ביטול המע"מ על מזון יחליף את קצבאות הילדים. אנשים יגבירו ביקושים, מה שיגביר את הפעילות במשק. הורדת המס מהווה תוספת הכנסה לשכבות החלשות. כמו כן ידוע שהשכבות החלשות קונות יותר תוצרת הארץ. כל אלו ניתן וצריך לעשות כבר מחר בבוקר. המשמעות של כל אלו היא הגדלת הגירעון בתקציב ל-7-8% תוצר. זה אמנם גירעון גדול אבל זמני, ומטרתו להיות המניע של הכלכלה.

ראש מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל ופרופ' לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב 

שדרוג ההשכלה למובטלים: השינוי הראשון שיש לבצע הוא בתשתית האנושית - מי שיפלט החוצה, יאבד את מקום העבודה. נצטרך לפרוס רשת ביטחון חברתית די משמעותית, והדרך הטובה לעשות זאת היא להציע לכל מי שמעוניין לשדרג את השכלתו. הרי אם בלאו הכי אתה יושב בבית, זו ההזדמנות להשלים לימודים תיכוניים ולרכוש השכלה גבוהה והמדינה צריכה לעזור. את שדרוג ההשכלה יש לבצע עם הכשרה מקצועית התואמת את הצרכים העתידיים של המשק, בשיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים. הרי הם יודעים מהם הצרכים העתידיים ואיזה כישורים נדרשים. חלק מההכשרה תהיה אולי במפעלים. 

קליטת מובטלים כמורים, ו"מסע רכש" של אקדמאים בחו"ל: עלינו למנוע מילדינו, העובדים העתידיים, להיכנס לעבודה עם ארגז כלים ירוד, כפי שהיה עד היום. המטרה היא שהילדים של היום - העובדים של מחר, יקבלו חינוך ברמה אחרת ולכך נדרשת רפורמה מבנית בכל מערכת החינוך. ככל שהרמה גבוהה יותר, הפערים קטנים יותר. אלו דברים שאפשר לעשות לא רק בהשקעה כספית. במיתון הזה נראה הרבה מאוד משכילים מאבדים את מקום העבודה. זו ההזדמנות של המדינה לקלוט אנשים עם כישורים להיות מורים ובכך לעשות קפיצת מדרגה אדירה במערכת החינוך.

האוניברסיטה העברית בירושלים (צילום: רון פלד) 

שדרוג התשתית הפיזית: בישראל חצי מכלי הרכב פר תושב, ביחס לממוצע במדינות המערב המתקדמות, אולם צפיפות כלי הרכב בישראל היא פי שלושה מהמערב. ככל שרמת החיים תעלה, יוכפל מספר המכוניות. איפה הן ייסעו? איזה תחליפים יש לנו? חייבים לשדרג את התשתית התחבורתית. זה אמנם לא יפתור בעיות אבטלה בטווח הקצר אבל כשנצא מהמשבר, נצא בעמדת זינוק ובמקום אחר לגמרי. 

שינוי שיטת הממשל: הרפורמה הכי חשובה היא שינוי שיטת הממשל. הסיבה שהעסק לא עובד היא לא בגלל שאין לנו יכולת אנושית, אלא בגלל ששיטת הממשל מציבה תמריצים מאד בעייתיים - קצרי טווח, תמריצים אישיים סקטוריאליים במקום ממלכתיים לאומיים. השיטה לא עובדת ויש לנו חלון הזדמנויות של השנים הקרובות לעשות סדר בעסק הזה, אחרת חוקים שהיום קשה להעביר, יהיה בלתי אפשרי להעביר בעוד כמה שנים. מה שלא נעשה עכשיו, אני לא רואה איך נעשה בעתיד.

המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ומרכז שלם 

הגדלת קצבאות האבטלה: מדינת ישראל לא יכולה להציל את המדינה מהמיתון אלא רק לעזור, ולכן המשימה הראשונה היא לעזור למי שנפגע ולהגדיל את קצבאות דמי אבטלה. 

החלשת הוועדים, המשך ההפרטה: זה הזמן להקטין את כוחם של ארגוני העובדים והוועדים החזקים המחבלים ביצירת משרות במשק, בולמים את ההתפתחות החברתית ומגדילים פערים בחברה. שירותים חיוניים כמו רכבות, נמלי ים ואוויר, ואפילו השכלה, נשלטים על ידי ועדי עובדים כוחניים הפוגעים בצמיחה וביצירת מקומות עבודה במשק. הבעיה היא שלא בטוח שפוליטית זה אפשרי.

לשלוח את החרדים לעבוד: יש לטפל מיידית בריבוי האדיר של האוכלוסייה הנתמכת יחסית לאוכלוסייה התומכת. מדינת הרווחה כשלה בצמצום העוני ורק מעודדת עוני, כתוצאה מאנשים שחיים מקצבאות ביטוח לאומי. אסור לעשות את מה שההסכם הקואליציוני מדבר עליו. יש להחזיר את האוכלוסייה הלא עובדת לשוק העבודה - להקטין קצבאות של ילדים ואברכים ולהגדיל תמריצים לעבודה על ידי מס הכנסה שלילי והכשרה מקצועית.

לגבי האוכלוסייה החרדית, יש לחייבם ללמוד את מקצועות ליבה במוסדות הממומנים על-ידי המדינה. יש לפטור את החרדים משירות צבאי ולאפשר להם לעבוד. אם חרדים מחוץ לישראל עובדים, גם בישראל הם יכולים לעבוד ולחיות חיים טובים יותר, במקום לחיות חיי עוני שפוגעים בהם ובנו.

היזהרו מלחצים של בעלי ההון: להיזהר מעצות ולחצים של בעלי עניין. לאחרונה אנו שומעים על כל מיני הצעות שכל מטרתן היא שיד העשירים ובעלי ההון תוכנס לכיס האזרח וצריך להיזהר מזה, גם אם אותן ההצעות עטופות באריזות יפות כמו ייצור מקומות עבודה.

מנהל אקדמי, מרכז "אדוה"

שלום למיתון: להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים, משום שכל סיבוב של עימות אלים פוגע במשק הישראלי לא פחות, ולעתים יותר, מגלי המיתון העולמיים. 

לא רק היי-טק ולא רק בין חדרה לגדרה: ביזור ההשקעות בפיתוח כלכלי בישראל - לא רק בהיי-טק ופיננסים ולא רק בגדרה עד חדרה. כיום רוב ההשקעות הולכות למספר קטן של ענפים במרכז הארץ. לא רק שנוצר פער גדול בין פריפריה למרכז, אלא שישראל אינה מצליחה למצות את הפוטנציאל האנושי. לכן יש לבזר את ההשקעה בין הענפים ובין האזורים בישראל. 

פחות כסף לטנקים, יותר לאוניברסיטאות: יש להפחית את תקציב

הביטחון ולהגדיל את תקציב החינוך וההשכלה הגבוהה. הממשלה החליטה להיענות למסקנות ועדת ברודט ולהגדיל את תקציב הביטחון ב-100 מיליארד שקלים ב-10 שנים, ולעומת זאת, הוחלט שלא להגדיל את תקציב החינוך, אלא רק להחזיר עד 2013 את הקיצוץ שנעשה בין 2001-2004. האם ביטחון הוא רק צבא או גם השכלה גבוהה? אני סבור שצריך לשנות את המאזן בין השניים.

להחזיר את הכוח הביצועי למשרדי הממשלה: לחזק את היכולת הביצועית של הממשלה, מעבר למשרדי הביטחון והאוצר, משום שאחרת קשה יהיה לבצע שדרוג של ממש בחינוך, בבריאות, ברווחה ובדיור. הממשלה במודע הפריטה חלקים מהמנגנון הציבורי והחלישה אותו. היום רוב המשרדים עומדים בכניעות כשהם באים לדבר עם האוצר. הם איבדו מהיכולת להוביל מהלכים.