התוספים שאתם לוקחים חופשי יכולים להזיק לכם

"למה את חושבת שאת צריכה לקחת ויטמין D?” שלח בי רופא המשפחה שלי מבט תמה מעל משקפי הקריאה שלו, כשביקשתי להתייעץ איתו אם כדאי לי לבצע בדיקת דם לרמות הוויטמין ולבדוק אם אני צריכה לקבל השלמה בתוסף תזונה. ”במדינה חמה כמו שלנו אין סיכוי שמישהו יסבול ממחסור בוויטמין D, בטח לא בגילך”, הוא טען בתוקף. בטח? לא בטוח. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מעידים שגם במדינה חמה כמו ישראל, 30% מהאוכלוסייה הצעירה דווקא כן סובלים ממחסור בוויטמין, ובייחוד עכברי מחשב כמוני, שמבלים שעות מול המסך ולא יוצאים כמעט לשמש. ”ישראל אמנם שטופת שמש”, הסברתי לדוקטור בסבלנות, ”אבל אני כמעט לא רואה אותה”. בסוף הוא השתכנע, לא לפני שהרצה לי במשך חמש דקות תמימות על כמה מיותרת בעיניו התופעה הזאת של נהירה המונית אחר תוספי תזונה שלא מועילים בכלום חוץ מאשר לכיס של היצרנים. כשחזרתי אליו עם תוצאות הבדיקה, שהצביעו על רמה נמוכה מהנורמה, הוא כבר היה הרבה פחות נחרץ. ”טוב, תיקחי קופסה ואחר כך נדבר”, הוא הפטיר בלי לשאת אלי את מבטו.

אז אולי טעה הדוקטור בהערכת המצב שלי, אבל בדבר אחד הוא צדק: נטילת תוספי תזונה אכן הפכה לתופעה. על פי נתוני סקרים שערכו בשנים האחרונות משרד הבריאות וקופות החולים, יותר משליש מהמבוגרים בישראל משתמשים בתוספים הכוללים ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן או צמחי מרפא. הדעה הרווחת בקרב הציבור היא שמדובר בחומרים ”טבעיים”, שאינם מזיקים ואינם גורמים לתופעות לוואי. אבל ד”ר שחר לב־ארי, יועץ רפואי שלנו במגזין מנטה ומנהל המחקרים ביחידה לרפואה משלימה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מזכיר שגם כשליש מהתרופות הקונבנציונליות מבוססות על צמחים, שהם לכל הדעות חומרים טבעיים. ”לכן ההנחה הזאת אינה נכונה”, הוא אומר. ”בדיוק כמו התרופות, תוספי התזונה מכילים חומרים פעילים שעלולות להיות להם גם תופעות לוואי. אבל בעוד שבתרופות קיים פיקוח צמוד על הייצור, והיצרנים חייבים להוכיח יעילות ובטיחות לפני שהתרופה מאושרת ולעקוב אחר תופעות הלוואי אצל הצרכנים, הרי כשמדובר בתוספי תזונה - כל זה אינו קיים. היצרנים גם אינם חייבים לדווח על הבטיחות של התוסף במצבים בריאותיים שונים או על השפעות גומלין עם תרופות, ואין רישום מדויק של תופעות הלוואי האפשריות”.

על הסכין. תוספי תזונה נמכרים בכל פינה (צילום: קית' גלסמן)

יעיל שווה פעיל

תוספי התזונה נמכרים חופשי בכל בית טבע, בית מרקחת, בחנויות הפארם ואפילו בסופרמרקטים. אבל האם זה אומר שאפשר לצרוך אותם חופשי? ממש לא. למה? כי בניגוד למה שרופא המשפחה שלי חושב, דווקא משום שהם יעילים. מחקרים רבים מוכיחים את יעילותם במצבי חסר ובטיפול במחלות שונות, וחלקם, כמו למשל ברזל וויטמין D, הפכו לחלק בלתי נפרד מהרפואה המערבית. אפילו ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) פרסם בנובמבר 2007 מסמך הנחיות לנטילת תוספי תזונה, ובו נכתב כי כדאי לרופאים להמליץ על תוספים במקרים של בעיות בריאותיות מסוימות, וכן לצמחונים ולנשים הרות ומיניקות.

אבל אי אפשר לטעון ברצינות שחומר כלשהו יעיל בלי להודות בכך שהוא פעיל. ואם התוספים פעילים, הרי הם פועלים על הגוף שלנו בדיוק כמו התרופות. רק שבניגוד אליהן הם נמכרים ללא מרשם רופא, ומה שגרוע יותר – לא כל כך ברור עם מי אנחנו יכולים להתייעץ לגביהם: עם רופא המשפחה? לא בדיוק, כי לא כל תוספי התזונה שאנו צורכים כיום נלמדים בבתי הספר לרפואה. ומה עם הרוקח? גם הוא לא מבין גדול בתוספים, כי ההכשרה שלו אינה כוללת לימודים בתחום. ליצרני התוספים באופן טבעי יש עניין כאן, וגם הנטורופתים הם לא תמיד הכתובת הכי מתאימה כי גם עליהם אין פיקוח.

אז מה עושים? איך יודעים אילו תוספים עלולים לסכן את הבריאות שלנו, אילו מהם ”מתנגשים” עם התרופות שאתם לוקחים, מהם התוספים שאסור לכם ליטול אם אתם סובלים מבעיית בריאות כלשהי, ועם מי בכל זאת אפשר להתייעץ? כדי לעזור לכם להתמצא קצת יותר טוב בנושא הסבוך והמבלבל הזה, ריכזנו עבורכם רשימה של כל התוספים שממש לא כדאי לכם לקחת על דעת עצמכם ללא בדיקות דם או התייעצות עם מומחה, וגם את המצבים הבריאותיים שמגבילים נטילת תוספים ורשימת התוספים שעלולים לגרום לתגובת גומלין עם התרופות שאתם נוטלים. כמו כן, בגיליון הבא נענה לשאלות שמטרידות אתכם בנושא. 

התוסף וההרעלה

תוספי תזונה אינם מסוכנים בדרך כלל כשמדובר בנטילה קצרת טווח, אך כמה מהם עלולים להזיק לבריאות, ואפילו לגרום לרעילות, אם צורכים אותם לאורך זמן. את התוספים שמופיעים ברשימה שלפניכם לא רצוי שתיטלו על דעת עצמכם, ללא פיקוח רפואי:

ברזל. שימוש בתוספי ברזל ללא צורך הוא אחת הטעויות הנפוצות והחמורות בנטילת תוספים. לא מעט אנשים נוטלים את התוסף על דעת עצמם ”כדי לחזק את הגוף”, בלי לטרוח לבצע תחילה בדיקות דם שנועדו לוודא אם הם אכן סובלים ממחסור בו. ”הברזל הוא מינרל מחמצן, וכשהוא נמצא בגופנו בעודף הוא עלול לגרום נזקים לרקמות שלנו”, מסביר ד”ר לב־ארי. ”כמו כן, נטילתו לאורך זמן עלולה לגרום למחסור יחסי במינרלים אחרים דוגמת אבץ או נחושת”. מחסור בברזל אפשר לגלות בבדיקות דם פשוטות המבוצעות בכל קופות החולים. כשאתם מבקשים מהרופא שלכם לרשום לכם את הבדיקה, ודאו שהוא רושם לכם לא רק בדיקה לרמות הברזל החופשי בדם (שמופיעות בבדיקות כ־IRON), אלא גם לרמות הפריטין (Perritin), המייצגות את מאגרי הברזל.

ויטמין A. ויטמין A נמנה עם קבוצת הוויטמינים המסיסים בשומן, וכשהוא מצטבר, הוא עלול לגרום להרעלה שתתבטא בתסמינים כמו כאבי ראש, בחילות והקאות, ראייה מעורפלת, עייפות, יובש בעור ועוד. במקרים קיצוניים עלול להיגרם נזק לכבד. ואם זה לא מספיק, מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על כך שצריכה קבועה של ויטמין A כתוסף מגדילה משמעותית את הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים (שברים שנגרמים על רקע מצב צפיפות העצם).

גם הוויטמינים D, E ו־K הם מסיסי שומן. אך בניגוד לוויטמין A, אין דיווחים בספרות הרפואית המצביעים על רעילות של ממש מוויטמינים אלה. עם זאת, גם לגבי ויטמים אלה חשוב להתייעץ עם רופא, בעיקר כשנוטלים אותם לתקופה ממושכת ובמינון גבוה.

לא לקחת על אוטומט (צילום: קית' גלסמן)

ויטמין B6. מקרי הרעלה כתוצאה מנטילת ויטמין זה נדירים אמנם, אך עם זאת הוא היחיד מבין כל הוויטמינים המסיסים במים שנטילתו במינונים עודפים לאורך זמן עלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים, לנוירופתיה (מחלת עצבים היקפיים), לפגיעה בקואורדינציה של השרירים, ואף לניוון תאי עצב ולהרס שלהם.

ויטמין K. נטילת מינון עודף שלו עלולה להוביל לאנמיה המוליטית, מצב שבו מתרחש הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות.

התוסף והמחלה

עוד עניין שכדאי לזכור לפני שאתם שולחים יד למדף התוספים הוא שחלק מהם עלולים להזיק במצבי רקע בריאותיים מסוימים. אם אתם סובלים ממחלות או עומדים לפני ניתוח, מעשנים, או להבדיל אם אתן נשים הרות או מתכננות להיכנס להריון, עדיף שלא תיקחו שום תוסף על דעת עצמכם. שימו לב במיוחד לשילוב בין מצבי הבריאות והתוספים הבאים:

ניתוח. חלק מהתוספים, בהם ויטמין E, ג’ינסנג ואומגה 3, פועלים כנוגדי קרישה ומדללי דם בדומה לתרופות אספירין או קומדין. ממש כשם שחייבים לדווח למנתח על תרופות אלה לפני הניתוח ולהפסיק ליטול אותן כמה ימים לפניו כדי למנוע סיכון של דימום מוגבר במהלך הניתוח, כך צריך לנהוג גם בתוספים אלה.

• לא לקחת ויטמין E, ג'ינסנג ואומגה 3
  

הריון. נכון, לא מדובר במחלה, אבל נשים הרות מהוות אף הן קבוצת סיכון מיוחדת. אם אתן נמנות עמה, או אפילו נמצאות בגיל הפוריות ואינכן מוגנות מפני הריון, לא כדאי שתיקחו שום תוסף בלי להתייעץ עם רופא. ומעל הכל – התרחקו מוויטמין A, שכן הוא מוגדר כחומר טרטוגני, כלומר חומר העלול לגרום מומים לעובר.

• לא לקחת ויטמין A
  

יתר לחץ דם וחרדות. המצבים האלה לא מסתדרים עם הצמח ג’ינסנג. צמח מרפא זה ידוע אמנם ככזה המעלה את רמות האנרגיה והחיוניות, אבל בו זמנית הוא עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם ולהמריץ את מערכת העצבים וכך לגרום להחמרה במצבי חרדה.

• לא לקחת ג'ינסנג
  

בעיות בתפקוד הכבד או הכליות. סובלים מהבעיות האלה? אל תיקחו שום תוסף על דעת עצמכם. איברים אלה אחראים לפיזור, לספיגה, לפירוק ולפינוי של החומרים בגופנו, וכשהם אינם מתפקדים באופן תקין עלולים להיווצר עודפים שיגרמו לבעיה רפואית ממשית.

• לא לקחת אף תוסף
  

מחלות אוטואימוניות. לכל מי שסובל ממחלות אלה, שבהן הגוף תוקף את עצמו, כמו דלקת מפרקים שגרונית, לופוס, קרוהן, קוליטיס כיבית או סוכרת מסוג 1, מומלץ לשמור מרחק מתוספי תזונה שממריצים ומחזקים את מערכת החיסון, בהם כאלה המכילים פטריות שיטקי יפניות, אכיניציאה, אסטרגלוס ופטריית הקמבוצ’יון. במחלות אוטואימוניות מערכת החיסון משתבשת ומייצרת נוגדנים התוקפים את הגוף עצמו. חיזוק מערכת החיסון באמצעות תוספים עלול להחמיר את המצב ואף לגרום להתלקחות המחלה. אגב, את התוספים שמחזקים את מערכת החיסון לא מומלץ גם לאנשים בריאים ליטול יותר מחודשיים, שכן השימוש הממושך עלול לשבש את האיזון של מערכת החיסון, ואף לגרום להתפרצות של מחלות אוטואימוניות.

• לא לקחת תוספים לחיזוק מערכת החיסון
  

עישון. היה אפשר לחשוב שנוגדי חמצון כמו בטא קרוטן ישפרו את הבריאות של מעשנים וימנעו את הנזקים שגורמות הסיגריות, אבל הנושא הזה, מתברר, שנוי מאוד במחלוקת. במחקר שפורסם בפברואר השנה בכתב העת הרפואי American Journal of Epidemiology, נמצא שנטילתו דווקא מגדילה את הסיכון לסרטן הריאות בקרב מעשנים. המתנגדים טוענים שבמחקר היו פגמים סטטיסטיים ובשיטות המחקר, כמו גם בעיות בהסקת המסקנות, אבל זו לא הפעם הראשונה שהממצא הזה, שנשמע פרדוקסלי, מתגלה. במחקר קודם, שנקרא CARET ופורסם כבר ב־1996, נמצא שבקרב נוטלי הבטא קרוטן והרטינול (נגזרת של ויטמין A), שכיחות הסרטן הייתה גבוהה ב־28% לעומת המשתתפים שקיבלו פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר פעיל).

• לא לקחת בטא קרוטן 
  

התוסף והתרופה

הרבה מאוד אנשים נוטלים תוספי תזונה, ובו זמנית גם תרופות. מחקר שערכו רופאי שירותי בריאות כללית בקרב מבקרים אצל רופאי משפחה ב־2004, מצא ש־40% מהנשאלים השתמשו בתוספי תזונה ומחציתם דיווחו כי הם נוטלים במקביל גם תרופות.

השילוב בין תוספים לתרופות עלול במקרים מסוימים לגרום להשפעות גומלין מסוכנות. ”כל חומר שנבלע ונספג במעי, גם אם הוא מופק מצמח מרפא תמים למראה, מתפרק

 ויכול להשפיע על פעילותן של תרופות מרשם”, מסביר פרופ’ בן־עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית במרכז הרפואי ע”ש שיבא (תל השומר). ”חלק מהתוספים עלולים להפחית או לשבש את השפעתן של תרופות מסוימות, ואילו אחרים עלולים להגביר את השפעתן”. כך לדוגמה, נטילת ויטמין K (ויטמין החיוני לתהליכי קרישה) במקביל לנטילת התרופה קומדין (תרופה נוגדת קרישת דם ולדילול הדם), עלולה להפחית או אף לנטרל את פעילות הקומדין. לעומת זאת, התוספים אומגה 3 וויטמין E יכולים דווקא להגביר את פעילות התרופה, שכן בדומה לה, הם פועלים כנוגדי קרישה. בעקבות זאת, בייחוד כשהם ניטלים במינונים גבוהים, הם עלולים להגביר את הסיכון לדימומים”.

התוסף והרופא שלך

למרות החשיבות הרבה של הנושא, רבים מהרופאים לא טורחים לשאול את מטופליהם אם הם משתמשים בתוספים במקביל לתרופות הקונבנציונליות שהם רושמים להם. במחקר שנערך בישראל ופורסם בשנת 2007 בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology, נשאלו 300 חולים המאושפזים במחלקות הפנימיות במרכזים הרפואיים העמק ואסף הרופא אם הם נוטלים תוספי תזונה או צמחי מרפא. התברר שכרבע מהם נוטלים תוספים או צמחי מרפא כלשהם באופן קבוע. כשבדקו החוקרים את התיקים הרפואיים של החולים האלה, הם מצאו שרק ב־23% מהמקרים היה הצוות הרפואי מודע לצריכת התוספים, וכל האינטראקציות בין תרופות לצמחי מרפא שהם גילו הוחמצו על ידי הצוות.

לעורר גם את מודעות הרופאים (צילום: קית' גלסמן) 

עם זאת, התברר שגם אנחנו לא ממש אוהבים לשתף את הרופאים במידע על התוספים שאנחנו משתמשים בהם. ”כששאלנו את החולים מדוע הם לא דיווחו על השימוש בצמחים אלה לרופא שלהם, הם הסבירו שסברו שאין בכך צורך, שכן ’לצמחים אין תופעות לוואי’”, אומרת ד”ר לי גולדשטיין, סגנית מנהלת פנימית ד’ במרכז הרפואי העמק ומומחית לרפואה פנימית ולפרמקולוגיה קלינית, שעמדה בראש המחקר. ”המסקנה היא שחייבים להגביר את מודעות הרופאים לצורך לברר עם מטופליהם אילו תוספים הם נוטלים, כדי לוודא שאין שילובים לא רצויים ביניהם. ואכן, בעקבות המאמר, כמו גם פעילות שאנו מבצעים בנושא, המודעות בקרב הרופאים לנושא גדלה. למשל, גילינו שבמאגר הנתונים הממוחשב של החולים המאושפזים בבית החולים לא הייתה לרופאים אפשרות לרשום צמחי מרפא שהחולה נוטל כי פשוט לא הייתה קטגוריה כזאת. הוספנו את הקטגוריה וכעת הרופא חייב למלא את האפשרות הזאת. שנית, צריך להגביר במקביל גם את מודעות המטופלים לאינטראקציות האפשריות, ולכך שתוספים עלולים להתנגש עם התרופות שלהם ושחשוב מאוד שהם ידווחו על נטילתם לרופא”.

הבעיה היא שלרופאים אין הכשרה בנושא.

”זה נכון שעד לאחרונה הנושא לא נלמד בבתי ספר לרפואה, וזו הסיבה שרוב הרופאים לא מכירים אותו. עם זאת, כדאי לציין שב־3־4 השנים האחרונות המודעות לרפואה המשלימה גברה מאוד, ובכמה בתי ספר לרפואה, בהם הטכניון ואוניברסיטת תל אביב, החלו ללמד את הנושא, כך שבעתיד הרופאים יידעו יותר”.

השאלה היא מה עושים בינתיים. ד”ר גולדשטיין ממליצה לכל מי שנוטל תוספים ותרופות בו זמנית לדווח לרופא בכל מקרה. ”גם אם הרופא לא מכיר את הצמח, הוא יכול לקרוא דיווחים על השפעות גומלין בינו ובין תרופות או לשער לפי מנגנוני הפעולה של הצמח מתי עלולה להיות התנגשות בינו ובין התרופה. הוא יכול גם להנחות את המטופל לנסות את התוסף במקביל לתרופה, אבל לעקוב ולראות אם יש השפעה. למשל, לבדוק כעבור שבוע את לחץ הדם שלו או את התפקוד הכלייתי”.

אבל מה אם רופא המשפחה פשוט מבטל את התוסף ולא מתייחס אליו, מה שקורה לא אחת? פתרון אפשרי אחד הוא לפנות לתזונאים, שמקבלים במהלך לימודיהם הכשרה מעמיקה בנושא הוויטמינים, המינרלים וחומצות השומן החיוניות, ורבים מהם לומדים גם על צמחי מרפא. אפשרות אחרת היא לפנות לנטורופת, אבל להקפיד שהוא מתייחס גם לסיכונים האפשריים של התוספים. ”רוב הנטורופתים שלומדים בבתי ספר רציניים אמורים להיות בעלי ידע מסוים לפחות גם ברפואה המערבית”, אומרת ד”ר גולדשטיין. ”כשאתם בוחרים נטורופת, שימו לב שהוא שואל אתכם מהן המחלות שאתם סובלים מהן ואילו תרופות אתם נוטלים, ושהוא מביא את זה בחשבון כשהוא ממליץ לכם על תוספים. אם הוא מתעלם מהרפואה המערבית, הוא מסכן אתכם”.

עוד אפשרות היא לפנות לרופאים מומחים, שברוב המקרים יש להם ידע נרחב הרבה יותר מאשר לרופאי המשפחה – לפחות בנוגע לתוספים שקשורים לתחום שלהם. לדוגמה, כדי לבדוק אם אתם זקוקים לוויטמין D, שעוזר לספיגת הסידן ולבריאות העצם, תוכלו לפנות למומחה לאוסטיאופורוזיס. כדי להתייעץ אם כדאי לכם ליטול אומגה 3 או מגנזיום, שמסייעים ללב, תוכלו לפנות לקרדיולוג. לפחות בחלק מהתוספים, שכבר חדרו גם לרפואה המערבית, יש סיכוי טוב שתמצאו אצלם את התשובה.

תגובות

משרד הבריאות

הרעלות, השפעות גומלין מסוכנות עם תרופות - איפה משרד הבריאות בסיפור הזה, אתם ודאי שואלים את עצמכם. גם אנחנו חשבנו כך, ולכן הפנינו למשרד הבריאות את השאלה הבאה, לא לפני שהסברנו באריכות מהו הנושא הדורש תגובה. ”כידוע, תוספי התזונה נמכרים ללא מרשם רופא”, כתבנו לדוברת המשרד, ”אף שבמקרים רבים מדובר בחומרים פעילים שלעתים עלולים אף להזיק: בנטילה לא נכונה, במצבים של השפעות גומלין עם תרופות שונות ובמצבים בריאותיים שונים. יתרה מכך, לציבור אין למעשה גוף שהוא יכול לפנות אליו לייעוץ: רופאי המשפחה אינם לומדים על כל תוספי התזונה במסגרת לימודי הרפואה, וכך גם הרוקחים, ואילו על הנטורופתים אין פיקוח. התוצאה היא שבסופו של דבר הציבור מסתמך בעניין הזה על פרסומות, על עצות בלתי מוסמכות או על עצות מנטורופתים שלא תמיד יש להם באמת ידע בנושא ו/או הם בעלי אינטרסים בעצמם.

שאלתנו היא: האם בכוונת משרד הבריאות להתמודד עם הנושא כדי לעזור לציבור לקבל כתובת רצינית להתייעצות בנושא, למשל, ליצור תוכניות הכשרה לרופאים (ובעיקר לרופאי משפחה), לדאוג לפיקוח על הנטורופתים וכו'?”

וכך בחרה עינב שמרון־גרינבוים, דוברת משרד הבריאות, להגיב לשאלתנו: ”באירופה ובארצות הברית לא קיים רישוי ורישום מוסדר של תוספי תזונה. משרד הבריאות מתערב כשיש הוכחה שחומר מסוים מהווה סכנה לבריאות הציבור”.

איגוד רופאי המשפחה

פנינו גם לאיגוד רופאי המשפחה ושאלנו אם בכוונת האיגוד, שבו מאוגדים הרופאים העיקריים שאותם פוגש הציבור במרפאות הקהילה, להתמודד עם הנושא וליצור תוכניות הכשרה בנושא תוספי התזונה לרופאי משפחה. במקרה הזה התשובה שקיבלנו דווקא רמזה על אור בקצה המנהרה: ”נושא התזונה באופן כללי, ותוספי התזונה בפרט, הוא נושא שהוזנח כל השנים במסגרת לימודי הרפואה, הן בארץ והן בעולם”, השיב לנו ד”ר שלמה וינקר, מזכיר איגוד רופאי המשפחה. ”בשנים האחרונות גברה המודעות לתזונה בריאה ולנזקים העצומים הנגרמים מתזונה לא מאוזנת. במקביל, קרוב לוודאי שעל רקע הרווחה הכלכלית, התפתחה תעשייה ענפה של תכשירים שלכאורה אמורים לשפר את בריאותנו, אולם בדרך כלל ללא הוכחות מדעיות. לאור השימוש הנפוץ, עלתה דרישה מצד המתמחים והמומחים ברפואת המשפחה ללמוד את הנושא, ואיגוד רופאי המשפחה פועל להעמיק את הידע וההכשרה של חבריו בתחומים השונים של התזונה. בין היתר מתוכנן השנה כנס גדול משותף לאיגוד ולבית ספר לתזונה, וכולי תקווה שתהיה זו פתיחת צוהר לרופאים רבים לתחום חשוב זה”.

חטיבת תוספי התזונה בלשכת המסחר

לסיום סבב התגובות פנינו ליצרני התוספים ושאלנו מה הם חושבים על הסוגיה. "תוספי תזונה אינם תרופות והם חלק ממערך תזונה נבונה ובמסגרת זו משפיעים על בריאותנו”, השיבה לנו בתיה פרחי, סגנית יו”ר חטיבת תוספי התזונה בלשכת המסחר וסמנכ”ל מחקר ופיתוח באלטמן רוקחות טבעית. ”מחקרים בארץ ובעולם מראים שרוב האינטראקציות הפוטנציאליות בין תוספי תזונה לתרופות הן תיאורטיות ואינן באות לידי ביטוי בפועל. עם זאת, כדאי ליידע את הרופא המטפל בדבר השימוש בתוספי תזונה. לצערי, לרוב הרופאים אין הכשרה בנושא, אך כיום קיימים מספיק מקורות מידע רפואיים לרשותם של רופאים ואנשי מקצוע אחרים, וחשוב שהרופא יכבד את בחירת המטופל. את התוספים כדאי לרכוש מחברות גדולות וידועות עם אבטחת איכות קפדנית ומחלקת שירות לקוחות שעומדת לרשות הפונים בכל שאלה ובעיה. משרד הבריאות מפקח על תוספי התזונה גם מבחינת מינונים ובטיחות התוסף, כך שצרכן שמקפיד על הוראות השימוש יפיק את מרב התועלת ללא שום בעיית בטיחות. מובן שיש ליטול תוספים בצורה מושכלת בהתאמה לצרכים האישיים”.