שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרק ב': הילדים שלך, הילדים שלי - ואנחנו
    אתם מאוהבים, מאושרים ומחליטים להקים יחד משפחה חדשה, לפתוח דף חדש ונקי, אבל מאוד מהר אתם מבינים ש"דף חדש" זה הכינוי האחרון למשפחה שיש בה שתי ילדות שלו, שלושה ילדים שלך ושני בני זוג לשעבר. פרק ב' בנישואין - כתבה ראשונה בסדרה

    רבות דיברנו על מורכבותה של ההורות. לרוב עסקנו במשפחה הבנאלית מהזן ההולך ונכחד: אמא, אבא ומספר משתנה של ילדים. במציאות בה אחוזי הגירושין הולכים ועולים, החלטנו להתמקד בסדרת כתבות בנושא הגירושין על השלכותיו השונות בהקשר של הילדים.

     

    מה קורה למשל כאשר פרק א' לא צלח, התגברנו על משבר הפרידה ובמלוא האופטימיות אנו ממשיכים לפרק ב', מלאי חלומות וציפיות לעתיד טוב יותר? כן… ההורות בהחלט עשויה לקבל תפנית חדשה ולא צפויה, כאשר בפרק ב' מסתתרת מטריצה רבת משתנים: הורה ביולוגי – ילדים ביולוגיים – הורה חורג – ילדים חורגים. (מעצם פירוש המילה "חורג" והאסוציאציות המיידיות לאגדות הילדים, נכנה אותם הורה חדש וילד חדש).

     

    כאשר המשמורת על הילדים היא בידי שני בני הזוג במשפחה החדשה, תקום בין יום, משפחה הכוללת 6-7 ילדים, והכמות, אם אתם מצליחים לדמיין את הסיטואציה, היא החלק הפשוט בסיפור.

     

    המחלה האנושית

    דר' דניאלה מאק, מטפלת משפחתית ומרצה במכללת תל חי, גרה בעצמה מגיל 5 במשפחה של נישואים שניים ולימים, לאחר 24 שנות נישואים ו-3 ילדים משלה, התגרשה ונישאה כעבור זמן מה לאלמן עם 4 ילדים.

     

    האם הניסיון האישי שלך השפיע עליך להתמחות דווקא בנישואים פרק ב'?

    "אני מאמינה שרוב המטפלים נכנסים לתחום טיפולי מסוים על מנת לעבד תוך כדי עבודה עם אחרים את הכאב שלהם עצמם", היא עונה בכנות.

     

    "באופן כללי ניתן לומר שבני האדם מסתובבים עם מערכת אמונות-על ותפיסת עולם הנוגעת לאיך העולם, האנשים והם עצמם צריכים להתנהל. זוהי מחלה המשותפת לכולנו", אומרת מאק. "בנישואין שניים, המצב הזה מערים קשיים נוספים. כאשר מדובר על קשר זוגי או משפחתי ראשון, הבסיס לאותן ציפיות בנוי על יסודות הניסיון של מה שראינו במשפחות המוצא שלנו בתוספת של המטען הגנטי והלמידה החברתית. זהו הבסיס שיוצר את הציפייה והאמונה שלנו לגבי הזוגיות והנישואין.

     

    "פעמים רבות נוצרת התנגשות בין הציפיות שלנו לבין מה שקורה בפועל. אם מתנסים במערכת יחסים כושלת ויוצאים חבולים ומוכים, אנחנו יוצרים לעצמנו מערכת של אמונות חדשות, המבוססת על הניסיון הנוסף הזה. היא לא קשורה בהכרח למציאות, מדובר במשהו פנימי שלנו. אמונה זו מתעמתת עם אותו תהליך שעבר על בן זוגנו החדש.

     

    "במקביל לכל זה ישנם ילדים שהם כל הזמן פקטור בתוך הסיטואציה הזו שמאפשרת בדרך כלל מעט מאוד זמן, מבחינת זמינות ויכולת רגשית להתפנות להבניה שצריכה להיות בין בני הזוג החדשים. המצב הוא מורכב מאוד כשאתה צריך להיות אינסטנט הורה. אין לך זמן לתת לעצמך דין וחשבון על מה שקורה. הקושי לקיים מערכת זוגית בצל הורות שחייבת להיות מיידית, כאשר הזוגיות עדיין לא הבשילה, יוצר מתחים שהם מאוד קשים לגישור במשפחות של נישואין שניים".

     

    איך מתמודדים? קודם כל, מבינים את התהליך

    "בספרות המקצועית זיהו מספר שלבים אותם עוברות רוב המשפחות בנישואין שניים. בעיקרון, אפשר לראות שלבים אלו גם בנישואין ראשונים, אך בפעם השנייה הם מועצמים ומורכבים הרבה יותר".

     

    דר' מאק מסבירה לנו את השלבים השונים בתהליך:

     

    שלב 1: הפנטזיה

    בשלב זה אנחנו לא מודעים לכל הבעייתיות שהוצגה קודם לכן. בני הזוג מאוהבים, מה שאנשי המקצוע מכנים בהלצה שלב הפסיכוזה. אם תראו ביטויים של בני זוג המתארים תקופה זו, תבינו שהפער בין הרגשות והרעיונות שרצים בראש לבין המציאות, הוא מאוד גדול. הפנטזיה הזו נוגעת גם למערכת היחסים הזוגית וגם למערכת היחסים עם הילדים של הצד השני.

     

    הציפיות הן שההורה החדש (חורג, זוכרים?) הולך להיות ההורה האולטימטיבי ושהכול הולך להסתדר. זוהי פנטזיה הקשורה לכמיהה מאוד גדולה לתת ולקבל אהבה. זה נכון לכל הצדדים, גם אם זה מלווה לעיתים בהרבה חרדה ואמביוולנטיות.

     

    שלב 2: הטבילה

    זהו השלב בו המציאות של המשפחה החדשה נעשית מוחשית. המשפחה חיה כבר ביחד ובשלב זה ההורה החדש מרגיש חיצוני למערכת. בזמן שההורה הביולוגי והילדים שלו ממשיכים איזושהי מציאות של אינטימיות קודמת, ההורה החדש עלול לפתח רגשות כמו קינאה וטינה כלפי המציאות החדשה אליה הוא נכנס תוך תקווה גדולה, כלפי הילד החדש לו וכלפי בן הזוג. הוא עלול לחוש בלבול וחוסר התאמה. ההורה הביולוגי מצידו, עלול לפרש את הקושי של בן או בת הזוג להתחבר למשפחה כחוסר מחויבות וחוסר אמון ועלול לצבור כעסים. פעמים רבות, הזוגות מגיעים בשלב הזה לטיפול ועזרה מקצועית.

     

    תקועים בין השלב השני לשלישי הגיע למאק זוג - אם גרושה עם שני בנים ואב רווק שהקימו משפחה חדשה. האב הביולוגי שלא היה משמורן, דגל בחינוך מתירני, בעוד האב החורג דגל בחינוך סמכותי עם גבולות ברורים. האם 'טיילה' בין שניהם תוך ניסיון לרצות את כולם.

     

    "התוצאה הייתה אמהות כאוטית" מספרת מאק. "בשלב בו הצטרף למשפחה תינוק משותף, נוצרו הרבה מתחים ורגשות אשם, היות והבדלי הקרבה בין האב החורג לבנו הביולוגי אל מול הקרבה בינו לבין בניו החורגים צרמו. האב קם בלילות לתינוק החדש, חיתל ועשה אמבטיות, שיחק וחיבק ובו בזמן היה מעט קשר פיזי עם הילדים של בת הזוג. האם אמרה לו 'אתה מדבר איתם רק על מה צריך ולא צריך לעשות ולא על איפה שהם בסדר'. הם עבדו על הנושא במשך שנה וחצי. זה לא היה פשוט, אבל כעת הם כבר עובדים על ילד משותף שני".

     

    שלב 3: המודעוּת

    "המשפחה החדשה מתחילה לצאת מהבלבול ולתת לגיטימציה לכל הרגשות שתוארו קודם לכן. ההורים שאינם ביולוגיים, מבינים בצורה ברורה יותר ומקבלים את העוצמה והייחודיות של הקשר הקיים בין ההורה הביולוגי לילדו. מתחילה להתגבש התובנה שישנה מהות שונה בהורות של הורה חדש והורה ביולוגי.

     

    כאשר שני בני הזוג מביאים ילדים ביולוגיים לקשר, המצב כמובן מורכב עוד יותר. נדרשת אינטליגנציה רגשית גבוהה וגמישות רבה על מנת להפנים ולקבל את ההבדל. הפנטזיה של משפחה אינסטנט נעלמת ובמקומה נכנסת תובנה שהמשפחה החדשה נבנית בשלבים. במקביל, מתפתח קשר אישי בין ההורה החדש והילדים של בן הזוג.

     

    שלב 4: התגייסות

    בשלב זה בני המשפחה מתחילים לתקשר בצורה ישירה יותר אחד עם השני. יש עימותים וכאוס מסוים, אבל בד בבד יותר תקשורת ישירה והפעלה של כל המערכת כמשפחה. ההורה החדש מרגיש בטוח יותר לבטא את עצמו וההורה הביולוגי עסוק בקבלת החלטה לגבי מה הוא לוקח מחיי המשפחה הקודמים שלו ומה הוא עוזב.

     

    שלב 5: ההפעלה

    כעת, מתקיים משא ומתן בין חברי המשפחה לגבי צורת ההתנהלות ותפקוד המשפחה על פי חוקים חדשים. הגבולות נוצרים מחדש. כמובן שכל הזמן מתעסקים בנושא הגבולות, אבל כעת יותר פנויים לתהליך. יש צורך בבשלות מסוימת על מנת לעבוד על מיסוד ההתנהלות במשפחה. לשם כך נדרשת היכרות אינטימית יותר של כל חברי המשפחה, נוצר הווי משפחתי ממנו ניתן ללמוד וגם ההתרחקות מהעבר מקלה על ההבנה של מה מתאים למשפחה החדשה.

     

    שלב 6: ההתקשרות

    בשלב זה המשפחה מצליחה פשוט להיות משפחה, מבלי להוסיף לעצמה את הכינוי 'משפחה חורגת'. זהו שלב של ירח דבש. מתחזק הקשר בין בני המשפחה, מבלי להזדקק לתיווך של ההורה הביולוגי. מתחזק גם הקשר בין הילדים שאינם אחים ביולוגיים. הם לומדים לפנות גם להורה שאינו ביולוגי על מנת לפתור בעיות. המשפחה מחזקת את הזהות החדשה שלה.

     

    שלב 7 ואחרון: שלב ההבניה

    מערכת הקשרים בין חברי המשפחה הופכת להיות חזקה יותר ובטוחה. מתפתחת מערכת יחסים המבוססת על אמון הדדי. נוצרת היסטוריה משפחתית על בסיס חוויות משותפות. מופנמים ההבדלים בין דרגות קרבה שונות. יכול לקרות למשל, שההורה והילד הביולוגי שלו יצטופפו בכורסא ביחד ואם לילד החורג לא בא להצטרף, זה בסדר. ההבדלים הללו מתחילים לקבל לגיטימציה והם כבר לא צורמים.

     

    כמה זמן נמשך התהליך שתואר כאן?

    "על פי המחקרים, שבעת השלבים הללו יכולים לקחת 3-7 שנים. לא מעט מהמשפחות נתקעות בשלושת השלבים הראשונים ולעיתים כשלא צולחים אותם, התוצאה היא פרידה נוספת".

     

    האם זה לא מלאכותי לחלק את התפתחות מערכת היחסים המורכבת הזו לשלבים כל כך מובהקים?

    "כל חלוקה לקטגוריות היא מלאכותית. יש דברים שקורים בו זמנית ושלבים הנכנסים אחד לתוך השני. לעיתים ישנה חזרה לאחור תוך כדי התהליך, לשלב מוקדם יותר".

     

    מהו בעצם התפקיד של ההורה החדש כלפי הילד של בן הזוג?

    "התפקיד המרכזי שלו הוא קבלה ותמיכה בהורה הביולוגי. מתוך הניסיון הקליני שלי, זהו הבסיס להורות טובה. תפקידו הוא להעצים את ההורה הביולוגי וליצור בכך ברית הורית עבור הילד. לאותו ילד יש בדרך כלל הורה ביולוגי נוסף שאינו חלק מהמסגרת המשפחתית החדשה ויש להבין ולקבל עובדה זו.

     

    "ההורה החדש לא הופך להורה ביולוגי בגלל הקשר החדש שנוצר. בתור אחת שראתה את אבא שלה רק פעם בשנה, אני יכולה להגיד שהוא היה עבורי משמעותי רגשית לפחות כמו אמי הביולוגית שגידלה אותי ואולי אף יותר ובוודאי יותר מאשר אבי החורג. האב החורג היה בעצם חלק מההורות של אמי.

     

    "כאשר לכל אחד במשולש (שני הורים ביולוגים והורה חדש) יש את הקול שלו והילד שומע את כל הקולות האלו שהם לעיתים דיסוננטיים, הוא מתבלבל וההורות הופכת ללא יעילה. זה לא אומר שההורה החורג חייב להיות כינור שני בכל דבר ושאין לו דעה ורגשות, אבל המטרה שלו אינה לחנך את הנער על פי דרכו אלא לתמוך בבן או בבת הזוג שהם אלו שיתמודדו עם האחריות העיקרית לגידול הילד".

     

    מבולבלים? אין ספק שהמצב מורכב. משלב הפנטזיה לשלב הטבילה תעברו אם תרצו או לא. מקווה שעזרנו קצת לשלב המודעוּת. מודעוּת הרי היא חצי הדרך, כך אומרים, והשאר כבר בידיים שלכם. אם תצליחו, לא תצטרכו לעבור את שבעת השלבים הללו שוב... 

     

    מוכר לכם?

    גם אתם מתמודדים עם הורות בנישואין שניים? ספרו לנו .  

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים