61 שנים אחרי נפילת הבעל: "אני עוד מתגעגעת"
אלמנת צה"ל המבוגרת ביותר היא גנסיה ליבוביץ', בת 96, מקיבוץ אשדות-יעקב איחוד - ששכלה את בעלה במלחמת השחרור. מאז היא לא התחתנה: "אני מתגעגעת אליו". האלמנה הצעירה ביותר היא יונת משולמי, ששכלה את בעלה עמשא במלחמת לבנון השנייה: "לא מתחברת למושג אלמנה"
יותר משבעה עשורים מפרידים בין אלמנת צה"ל המבוגרת ביותר לצעירה. בסך הכל בישראל כ-8,000 אלמנות של חללי מערכות ישראל, 27 אלמנות נוספו למשפחת השכול בשנה האחרונה.
האלמנה המבוגרת ביותר היא גנסיה ליבוביץ', בת 96, חברת קיבוץ אשדות-יעקב איחוד. בעלה יצחק נהרג בקרב מול כוחות סורים, כמה ימים לאחר הכרזת העצמאות.
"הכרתי אותו כשהיינו בני 20 בעיירה ליד ריגה, בירת לטביה", היא נזכרת. "הוא עלה ארצה ואני באתי בעקבותיו. החלטנו להתחתן כשהגענו לקיבוץ. אני הייתי בהתחלה כורמת, אחר כך גננת ועבדתי בכל תחום אפשרי במשק. הוא לחם בבריגדה ולא הייתי רואה אותו הרבה. הבאנו שתי בנות לפני שהוא נהרג ומעולם לא חשבתי להתחתן שוב. מובן מאליו שאני מתגעגעת אליו. אבל מה לעשות, דור הולך ודור בא. יש לנו נכדים ונינים חמודים ואני ממשיכה פה עד הסוף".
רחל מן, בת 87 מבנימינה, שכלה במלחמת השחרור בקרב בלטרון את בעלה, יאיר פנדר. "הוא עלה לבד לארץ מגרמניה ואני מאוסטריה. הכרנו בקיבוץ גבעת ברנר, היינו צעירים והיתה אהבה גדולה. התחתנו בגיל 18 וכעבור שנה כבר נולד לנו בן. מיד אחר-כך פרצה מלחמת העולם השנייה והוא התגייס לצבא הבריטי. הוא היה רוב הזמן במצרים ולא ראיתי אותו כמעט. אחר כך הוא השתחרר מהצבא הבריטי וגם אז יצא לנו להיות מעט זמן ביחד. אבל ישר עם תחילת מלחמת השחרור גייסו אותו. מאז לא ראיתי אותו".
במשך שנה חייה רחל באי ודאות, לאחר שבעלה הוכרז כנעדר. "כעבור כמה חודשים, אחרי הקרב בלטרון, הודיע לי שהוא נעדר. רק כעבור שנה מצאו את גופתו בקבר אחים. זיהו אותו בעזרת הדסקית. היום הוא קבור בהר הרצל ואני עדיין עולה לקברו יחד עם בני, שמאוד דומה לו".
רחל פתחה בחיים חדשים, התחתנה בפעם השנייה, אבל בהחלט לא שכחה את בעלה הראשון. "הדבר המעניין הוא שבשנים האחרונות אני נזכרת בו יותר, אולי כי ככה זה כשהזקנה מכה בך. הוא היה אהבת חיי. היינו שמחים וצעירים והכול היה טוב ויפה. לפני שנה עליתי לבית קברות ואפילו כתבתי עליו שיר. אני לא בן אדם שמרחם על עצמו, יש לי מספיק כאבים גופניים ואני לא צריכה גם את הכאב הנפשי הזה. אני לא נותנת לדברים לאכול אותי מבפנים, לכן כנראה הגעתי על הלום. יש אנשים שכל הזמן מודאגים ואוכלים את עצמם והם לא שורדים. אני בן אדם חיובי, נהנתי מהחיים עד כמה שניתן. אני מאחלת שלא יהיו עוד אלמנות, אבל כמובן זה דבר שאי אפשר להבטיח".
"אלמנה זה תואר לא מחמיא"
יונת משולמי מירושלים שותפה לגורל של רחל וגנסיה והיא רק בת 23. בעלה, עמשא משולמי (20), נפל בקרב בסלוקי במלחמת לבנון השנייה והפך אותה לאלמנה היהודייה הצעירה ביותר. הם הספיקו להיות נשואים שנה. כשיקבלה את הבשורה היתה בחודש השביעי להריונה עם טוהר-אביגיל.
היא טרם התרגלה לתואר "אלמנה". "אני לא מתחברת בכלל למושג. זה תואר לא הכי מחמיא", היא אומרת. "זה נשמע משהו קודר, אפל וערירי. זאת לא אני".
על ההכרות עם בעלה, היא סיפרה: "הכרנו במקרה במדרחוב בירושלים. חברים משותפים הכירו בינינו ולמחרת הוא זכר את שם משפחתי וחיפש ב-144.
ככה הוא מצא את המספר שלי ואז יצאנו לדייט ומשם זה התגלגל. היה ברור מהתחלה שזו אהבת חיי. הזמן משנה את הפרופורציות של הדברים, אבל אין יום שאני לא חושבת עליו. הוא מאוד חי אצלי. בהתחלה לא הייתי מסוגלת לראות את החיים בלעדיו, אבל ממשיכים כי אין ברירה. אני רואה את עצמי ממשיכה, מתחתנת מחדש. החיים ממשיכים וזה לא סותר, כי אני תמיד אוהב אותו. קשה להתמודד עם שכול בגיל כזה, אבל אני לא יודעת עם בגיל 40 התואר יותר קל לעיכול. לגיל אין פה אלמנט, הכאב הוא אותו כאב".
בארגון אלמנות ויתומי צה"ל אומרים כי האלמנה הצעירה ביותר היא בת 18 וארבעה חודשים, שהיתה אשתו של איש צבא מהמגזר הדרוזי.
לפנייה לכתב/ת 
