תסיסה אלגנטית ביקב רקנאטי

גיל שצברג, מי שהיה היינן ובין המייסדים של יקב אמפורה, עזב בשעתו את היקב ועבר לרקנאטי. זה קרה זמן לא ארוך לאחר שאמפורה נמכר לאחד ממי שאנחנו מכנים "אוליגרכים", שבבעלותו היה יקב אחר, בשם "קשת". היינן של יקב קשת/אמפורה הוא יינן צעיר בשם דוד בר-אילן, שקיבל לידיו את אמפורה, עם הקניה. לאחרונה זכה אחד היינות של שצברג במדליה בתחרות אשכול הזהב (ריטון 2005, במדליית זהב), ובר אילן אכן נתן את הקרדיט לשצברג, היינן-המייסד של היקב, מעל הבמה.

העניין הזה, של ייננים שמחליפים ייננים, ומקבלים לידיהם לא רק מחסן מלא בקבוקים, אלא גם חביות מלאות יין, מעניין. אלה בדיוק המקרים שבהם אפשר לראות מהי ההשפעה של היינן על היין ועל סגנון היקב.

שצברג עובד היום ברקנאטי עם עידו לוינסון, בתור יינן עוזר. לוינסון הסתדר פחות עם היינן הראשי הקודם של היקב, לואיס פסקו, שלזכותו כמה וכמה יינות מוצלחים מאוד. עכשיו נראה שהצוות שצברג את לוינסון רואים יותר עין בעין, ועובדים בצוותא ובתיאום. לא עוד one man show. השניים הכניסו ליקב כמה "פטנטים" בעשיית היין שלהם (תסיסות פתוחות, בחלקן, תסיסות של אשכולות שלמים ועוד), שמאפשרים להם מצד אחד לשלוט טוב יותר באחוזי האלכוהול, ולהוריד אותם, ומצד שני להכניס, במיוחד ליינות הצעירים יותר, ארומות טריות ורעננות של פרחים ופירות צעירים. הרעיון כאן הוא לתת ליינות בסדרות הבסיסיות של היקב – היסמין בעיקר – עוד רובד ואופי, ולתת בכך תמורה טובה יותר לכסף. גם בשביל 30-35 שקלים לבקבוק.

מבחינת שינויים באופן העשייה של היינות המתיישנים, גיל שצברג אומר: "הורדנו את כמות העץ ביינות - עברנו לחביות פחות אגרסיביות, למשל - והורדנו את כמות הסינונים של היין. בתוך זה, במסגרת עבודת צוות, מכניסים הרבה יותר עבודה, השקעה ופיקוח בכרמים. המטרה היא לעשות יין עם אלמנטים הרבה יותר אלגנטיים, ופחות בומבסטיות, בריקס נמוך יותר ורצון להגיע לאיזון של חומציות כזאת שתאפשר לקבל יין נגיש וצעיר, עם יכולת להתיישן". חלק לא קטן מהיינות "עזב" את החביות מיד עם תום החפיפה בין שצברג ופסקו, הכל, מתוך רצון לתת יותר ביטוי לפרי.

הביקור שערכתי ביקב, ממש לפני הפסח, מראה שמגמה זו בהחלט ניכרת כבר. נכון, פחות ביינות המתיישנים, הירושה של פסקו, ויותר ביינות הצעירים. עוד משהו שמאוד בלט הוא העדר גוונים וארומות ירוקות ביינות. משהו שיינות רקנאטי כמעט תמיד בלטו בו, ולא תמיד לזכותם.

הרצון הוא לקבל יין שיתאים גם למי שלא מכירים או אוהבים יין במיוחד, אבל יין מתוחכם מספיק שגם מי שרגילים לשתות – יאהבו. יש בו ארומות טובות של סוביניון בלאן, והוא מעט טרופי, בהשפעת האמרלד ריזלינג (כמות הפרנץ' זניחה ממש). בפה, הוא יין עגול ונעים, עם סיומת טובה. מתקתקות קלה מאוד, קצת מתובלת. יין מאוד נעים.

זהב עדין. אף רענן, אשכוליתי, לא מאוד ארומתי. היין יבש בפה; חד. בפה יש מלון, פסיפלורה. סיומת בינונית עם קליפות הדרים. מתאים למאכלי "דגים".

קברנה סוביניון, מרלו ושיראז. 13% אלכוהול.  האף מפתיע: הרבה ash ואנימליות ואז מוציא הרבה פרחים ומתיקות – תמרים. בפה: רך, עגול ונעים. טאנינים רכים מאוד. יין חמוד מאוד, לשתיה עכשיו.

יוצא לשוק בימים אלה. התסיסה היא בחלקה של גרגירים שלמים, בדומה לתסיסה של יינות 'נובו'. התקבל כאן יין לשתיה עכשווית, רענן ופירותי. יש בו יותר אופי של סירה – יותר אנימלי ופחות מפולפל. עוד יש בו מעט מתיקות של פירות סגולים. מצד החבית - שוקולד וקקאו, מאוד בעדינות. פה עגול, עם טאנינים עדינים ורכים. סיומת בינונית, עפיצה (טאנית).

פה יש יותר מהתסיסה הקרבונית ואכן מורגשת קצת יותר פלוראליות. היין יותר טאני מהקברנה – היין הבא בטעימה – ומתובל. זהו יין שמתאים לשתיה עכשיו, אבל יחזיק יפה עוד זמן מה. בהחלט טוב. ללא שמץ של ירוק.

14% אלכוהול. אף סגור למדי עדיין, אולי לא כל כך מתאים לרעיון של יין צעיר. "הכרמים,” אומר עידו לוינסון, “הרבה יותר כבדים, והיין שקיבלנו יותר רציני וכבד”. אני ממליץ לשמור קצת – שנתיים – או להעביר לדקנטר. בכל מקרה, אין מה לפתוח אותו לפני סוף 2009. ביין יש פירות יער ופירות סגולים כבדים, ומעט מתיקות תואמת, בפה. מתאים למאכלים קצת מתובלים - לא יותר מדי.

14% אלכוהול. אף אופייני, עם הרבה פלפל אדום-ירוק, שיורד בהדרגה ומתעדן מאוד. פה עגול ומתקתק במתקפה, גוף בינוני עם טאנינים קשים. חמיצות לא גבוהה וסיומת ארוכה ומתובלת. יין מעניין – קצת טעם נרכש.

אחת הקלאסיקות של פסקו. 14% אלכוהול. יש בו ash, וארומות טובות, עם טיפה ירקרקות – מאוד עדינה ונעימה. בושמיות טובה. יין טוב, שיוצא לשוק בעוד כחצי שנה. כדאי בתור יין לשתיה יום-יום, כמו היינות הקודמים בבלנד הזה. פחות חביות אמריקאיות – פחות וניל ומתיקות.

הבציר שיש עכשיו בשוק: גם כן עם 14% אלכוהול, ה-2006 מגלה את הצד היותר כבד של היין הזה – עגול מאוד, בעל גוף יחסית כבד. בסיומת – מעט חבית דגים מלוחים וטאנינים טובים, עדינים. יין טוב, לשתיה עכשיו או בעוד כשנה.

אף טוב, אופייני. בפה - מעט מרירות וגוף קל, בהשוואה לאף. מאוד אלכוהולי בפה , עם סיומת ארוכה.

סגור קצת. שצברג ולווינסון קיצרו את זמן השהות בחבית, סיננו פחות את היין וקיבלו יין יותר פירותי וקל מ-2005. האף והפה נמצאים כאן בהרמוניה – שניהם מאוזנים. הפה נעים, עם טאנינים ברורים ויציבים. חומציות טובה, וסך הכל של יין מאוזן.

שנה ראשונה שהיין מגיע רובו מקדיתא – כ-85%. קברנה סוביניון ומרלו. נמצא עכשיו במעין "שלב סגור", ואין מה לדבר על ה"אף" שלו. הפה, לעומת זאת, מצוין. עגול, לא כבד מדי ועם מאזן טאנינים מצוין. יין לשמירה.

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "