מי מספר אחת? יקב ברקן מחמם מנועים

יקבי ברקן, מסתבר, רוצים להיות מספר אחת. "פעם רצינו להיות מספר שתיים, אבל מספר שתיים רציני", אמר מנכ"ל היקב, שמואל בוקסר. "היום אני כבר לא בטוח כל כך. יכול להיות שאני רוצה להיות מספר אחת".

האמירה הזו בהחלט לא פשוטה ויש בה אלמנט של מיני-מהפכה, כיוון שבכל השנים יש ליקב כרמל - יקב מספר אחת -מעמד משלו, היסטורי וכלכלי. יקב כרמל הוא עדיין היקב שבו תלויה לא מעט תעשיית היין הישראלית, אבל ירד בכמות היין שהוא מייצר וצמצם, כמעט לחלוטין, את ייצור המשקאות המזוקקים. מנגד, ברקן, נוטעים הרבה מאוד כרמים חדשים, בעיקר בגליל, וממשיכים לייצר ולמכור וודקה ומשקאות אחרים.

באופן שבו הם עובדים היום, ברקן בהחלט יוכלו להיות מספר אחת בישראל, גם מבחינת מגוון הזנים. הם אמנם נוטעים בראש ובראשונה קברנה סוביניון, אבל לא טומנים את ידם בצלחת גם מבחינת זנים אחרים, בעיקר זנים צרפתיים. לגבי זנים ממדינות אחרות כמו ספרד, איטליה ויוון, שם קיימת עדיין בעייתיות מבחינת "הגנת הצומח", ואקלום זנים לא ידועים. יכול להיות שגם יומם של אלה יגיע. מי יודע. בעוד ש"כרמל" עדיין מתבססים על הרבה כרמים בבעלויות משפחתיות רבות, "ברקן" מתבססים על כרמים שלהם, בשליטה מאוד הדוקה. מעין מיקרו-קוסמוס של ההבדל בין הכלכלה הישנה, ה"חברתית", לכלכלה החדשה, הפרטית. אולי.

(צילום: סטודיו תדמית)

אחרי שמכרו סופית את חלקם ביקב השני בגודלו במדינה, פנו שני השותפים - יאיר לרנר ושמואל בוקסר – איש איש לדרכו.

לרנר יצא לפנסיה, ואילו שמואל בוקסר נשאר כמנכ"ל היקב, היום תחת שליטה מלאה של טמפו ומחזיקי המניות שלה.

לא מעט בזכות אסטרטגיה שיווקית שחידשה הרבה ביקב, ברקן הגדילו את המכירות שלהם ב- 18% בכמויות, בשליש הראשון של השנה. "לא קל עכשיו", אומר שמואל בוקסר, "אבל הלוגיסטיקה והמכירות תומכים היטב במאמצי השיווק של היקב וכאן טמונה לא מעט מההצלחה". ברקן מוכרים ב-34 מדינות שונות, והיקב הוא מספר אחת בכמויות במדינות אלה מבין היקבים הישראליים.

במיוחד עם הרקע החקלאי שלו, בוקסר עדיין מאמין מאוד בבעלות על הכרמים, כמשהו שיקב צריך לשים עליו את הדגש. לכן נעשה פיתוח רב ונטיעות חדשות בכל רחבי הגליל. מלבד זה, בניית מרכז המבקרים נמצאת בשלבים אחרונים, כאשר התקווה היא שבשנה הבאה הדברים כבר יושלמו.

כל זה הוא פתיח ארוך לכך שברקן השיקו שני יינות חדשים בסדרת אלטיטיוד, תת הסדרה הגבוהה של סדרת הרזרב של היקב. מאז 2003 ייצרו יינות מכרמים בשלושה גבהים שונים, מ-412 מטר ועד 720 מטר מעל פני הים. מבציר 2006, זה המושק עכשיו, חסר אחד, ה-720. למה?

בציר 2006 בגליל העליון עמד בסימן מלחמת לבנון. עיקר הפגיעה הייתה בגישה לכרמים הגבוהים של יקבי ברקן, ולכן אין יין מהכרם בגובה 720 מטר בסדרה זאת. אלה מהכרמים בגבהים של 412 ו-624 מטר כן שיקפו את הטרואר ואת השנה, ולכן הוחלט שכן לעשות מהם יין. כזכור, אולי מטעמים אחרים, כבר היה "חור" בסדרת אלטיטיוד: בציר 2004 חסר בסדרת הבצירים, אחרי שהיקב סבר שהוא לא היה איכותי מספיק כדי לייצר ממנו יין פרמיום. השנים הבאות - ובמיוחד 2008 - כן ייצרו יינות משובחים, אומרים הייננים של היקב - יותם שרון ועירית בוקסר - ונראה שבשנה הבאה כבר אפשר יהיה לעשות "טעימת אורך" של יינות הסדרה הזאת.

(צילום: סטודיו תדמית)

קברנה סוביניון אליטיטיוד רזרב + 412 (Cabernet Sauvignon Reserve Altitude + 412)

היין בעל מבנה טאני טוב ותיבול איכותי בסיומו. האף טוב, בעל פרי כהה ומעט יחסית השפעת חבית - בעיקר של שוקולד. יש בו מימד מסוים של אנימליות, שמשתלב טוב עם דובדבניות טובה, ש"מרעננת" את היין. למרות שהייננים מדברים על "רמזים לאקליפטוס", אני לא יכולתי לחוש בצד של ירקרקות ביין, וגם לא בתחושה של אלכוהוליות - 14%.

קברנה סוביניון אליטיטיוד רזרב + 624 (Cabernet Sauvignon Reserve Altitude + 624)

היין הזה מרשים: אף מלא בשר טרי. פרי עוצמתי אבל נח - לא ריבתי. כזה שעושה כיף בפה. בפה מתקפה של יין חלק, מאוד עגול וקטיפתי ממש. הוא בעל גוף טוב - לא כבד, אלא אלגנטי מאוד וחלק. הסיומת - טאנינים עגולים ומעט שמנוניות. יין נגיש לשתיה כבר עכשיו, במיוחד עם אוכל טוב - צלעות טלה או ריזוטו של פורצ'יני (נסו את זה המעולה של דיקסי, שעשוי עם אחד משני היינות האלה - והוא פשוט מדהים).

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "