שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "ביטחוניסטים" נגד הקיצוץ בחינוך: בכייה לדורות

    הם פשטו את המדים, מסתכלים על מצב החינוך בצל הקיצוץ הנדרש, ומסרבים לשתוק: "החינוך בראש, גם על חשבון הביטחון", אומר יורם יאיר. "החינוך הוא חלק מהביטחון", אומר הרמטכ"ל לשעבר, אמנון ליפקין-שחק

    קיצוץ בביטחון או בחינוך? "לא זה ולא זה". הדרישה לקצץ בתקציב החינוך מעוררת ביקורת רחבה - גם בקרב "ביטחוניסטים" בכירים לשעבר, שמביעים מורת רוח מכוונת משרד האוצר ומצהירים כי החינוך אינו פחות חשוב מצורכי הביטחון, לעתים ההיפך הוא הנכון.

     

    "הקיצוץ זורק אותנו אחורה", אומר האלוף (במיל') יורם יאיר (יה-יה). "סוף סוף יש ניסיון אמיתי להעלות את קרנו של המורה, אך ברגע שיש מצוקה - הדבר הראשון שמקצצים בו הוא החינוך. זאת פשוט טעות וזה מה שמניב בסוף את התוצאות העגומות שלנו", הוא אומר וקובע כי "סגירת הפער החברתי והחינוך נמצאים בראש סדר העדיפויות, גם על חשבון הביטחון".

     

    לדבריו, "עם מלומד ומשכיל יותר זה גם אלמנט ביטחוני מדרגה ראשונה. החוסן הלאומי שלנו והיכולת לעמוד בפני לחצים מבחוץ הם פונקציה של השקעה בחינוך. ביטחון זה יותר מטנקים ומטוסים. תמיד יש את הוויכוח בין המצוי לרצוי, אבל הפגיעה בחינוך בהיקפים שמדברים עליהם עכשיו היא פשוט זריקת כסף לפח".

     

    הרמטכ"ל לשעבר, אמנון ליפקין-שחק, סבור כי "חינוך או ביטחון" אינו הגישה הנכונה. "מדברים על הצורך בשיפורים מרחיקי לכת במערכת החינוך, אבל לא ברור לי איך עושים זאת בלי כסף", הוא אומר. גם הוא מסכים כי "החינוך הוא חלק מהביטחון. זה קיצוץ לא נכון. חינוך זה דבר שאם אנחנו עושים בו טעויות היום אנחנו נשלם עליו לשנים קדימה".

     

    "אין פה פתרון בית ספר"

    לעומתם, האלוף (במיל') יעקב עמידרור טוען כי התמונה מורכבת יותר. "זה לא אחד על חשבון השני. תמיד צריך לבדוק לאן הולך המיליארד האחרון. אין פה עדיפות מוחלטת לאף אחד בתנאי שבשני התחומים יש מינימום שאין לרדת ממנו", הוא אומר. "היו תקופות שהביטחון שילם מחיר גבוה בתקציב שלו, עד כדי כך שלמלחמת לבנון הגענו ללא אימונים ולא תמיד עם מספיק ציוד. לכן גם לא ניתן לומר אמירה גורפת".

     

    עם זאת, הוא מדגיש כי "אפילו בצבא יש ויכוח כמה תקציב צריך ללכת לטובת בניית הכוח, לעומת הכשרת המפקדים, שזה במילים אחרות חינוך. היחס בין איכות המפקד לבין כמות הפגזים - זאת גם השאלה במדיניות הכוללת ואין פה פתרון בית ספר. מה שמדאיג הוא שפתרונות מגיעים בישראל לפעמים לפי צורך הפוליטי ולא מטעמים נכונים".

     

    יעקב טרנר, מפקד בחיל האוויר לשעבר שגם חווה על בשרו את הקיצוץ בתקציב החינוך בהיותו ראש העיר באר שבע, אומר כי "במדינה שלנו, כשבאים לקצץ בתקציב יש שני דגלים אדומים שצריכים להיות מונפים: הביטחון והחינוך. לביטחון יש חשיבות מיידית ואילו לחינוך יש לטווח הארוך. אחר כך מתפלאים למה אנחנו מקום התדרדרנו במתמטיקה ובמדעים. קיצוץ בחינוך יהיה בכייה לדורות".

     

    לדברי ראש העיר יבנה, תת-אלוף (מיל) צבי גוב-ארי,

    "משמעות קיצוץ תקציב החינוך היא הגדלת אחוז חוטבי העצים ושואבי המים של מדינת ישראל. ילד שהחמצת השנה - החמצת דור. זאת המשמעות הנוראית של קיצוץ בתקציב החינוך. הביטחון גם מסתמך במידה רבה על החינוך מכיוון שכדי להזין את הצבא החכם שלך אתה חייב את מיטב האנשים".

     

    גוב-ארי קורא לקצץ בעלויות ההסכמים הקואליציוניים: "אם אתה פוגע בחינוך, מה נשאר פה? אם אתה לוקח מהצבא את המשאבים שהוא צריך, מה נשאר פה? תוצרים כמו מלחמת לבנון השנייה ו"הישגי" החינוך מדברים בעד עצמם. אי אפשר לשלם מיליארדים על מנת לתחזק ממשלה ואחרי זה לקצץ בשורשים של העץ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    יאיר. "זריקת כסף לפח"
    צילום: גיל יוחנן
    ליפקין-שחק. "קיצוץ לא נכון"
    צילום: מיכאל קרמר
    עמידרור. "אין עדיפות מוחלטת"
    צילום: אמיר כהן
    צילום: חיים הורנשטיין
    טרנר. "דגלים אדומים"
    צילום: חיים הורנשטיין
    מומלצים